לכל אלו התוהים כיצד מתבצעת-

לכל אלו התוהים כיצד מתבצעת-

הרטטת שמות, במקרה מצאתי סרטון וידאו נחמד של אדם המבצע את טקס ה-LBRP ושם ניתן לראות כיצד הוא מרטיט את שמות העוצמה. כמובן שההרטטה לא בהכרח צריכה להיות בטון בס עמוק (יש אפילו כאלו שמאמינים שיש לבצע את ההרטטה בקול כמה שיותר גבוה), בקלטות של רגארדי הוא עצמו לא מאריך ומעמיק את המילה כמו הבחור בסרטון. אבל זה עניין של נוחיות, לי אישית להרטיט את הקול באופן כזה כן יותר עוזר להמחשת והעצמת האנרגיה שזורמת. תהנו: http://www.youtube.com/watch?v=ynJKa8fDQKc נ.ב- ניתן למצוא עוד שני סרטונים של אותו הבחור מבצע או מסביר טקסים שונים וביניהם טקס התפילה להורוס. לילה טוב לכולם.
 

RainBird

New member
תודה רבה ../images/Emo13.gif אגב, הוספתי את המאמר שלך לתחרות, אלון אמר שהוא ביקש רשות והסכמת לו.
 
ושאלה:

כשאת מרטיטה שמות, את עושה את זה עם ההגיה של ה- "Vau" או שאת משתמשת ב"ו"?
 

RainBird

New member
אני בכלל משועשע מכל הקונספט זה נראה לי כמו נזיר בודהיסטי בצ'אנט. אני מרגיש שלקחו את כל הנושא של השמות יותר מידי ברצינות- זה בסדר לומר את השם בהדגשה או הטמעה אבל כל ההרטטה מרגישה שלי מיותרת. אבל זה כבר דעה אישית.
 
בדיוק...

לגבי הסגנון הבודהיסטי - נראה שהוא אימץ את זה ישר משם, זה דומה מאוד, אך בעיני חסר את החן שקיים בשירה הבודהיסטית. בשבילי הוא גם עושה תנועות חדות מדי, ופרצופים מצחיקים. מצד שני, אף פעם לא צלמתי את עצמי עושה את ה- LBRP, אולי גם אני נראה מצחיק
בקשר ל"לקחת את הנושא יותר מדי ברצינות" - הרטטה חשובה במאגיה הטקסית. אני לא אומר שמה שהוא עושה הוא מה שמקובל (אדרבא, בעיני רבים הוא ייתפס כמגזים), אבל אם זה מה שעובד לו... (אם כי יש לי הרגשה שהוא לא כל יום עושה את זה ככה. חוץ מזה, הפגיון שלו, לפחות ממה שנראה בסרט, לא נראה בצבעים המתאימים, אבל זה כבר סיפור אחר).
 

RainBird

New member
אני בטוח שהיא חשובה אבל כפי שאתה אומר- כנראה שזו לא דוגמא טובה. ואגב, פגיון בצבע הלא נכון- מה קרה ליצירתיות? אם לא זה בצבעים של שחר הזהב זה "לא תקין" זה גורם לי להרגיש כמו בחדר עם נשים שמסתכלות על גבר מושך במיוחד ואחרי שהוא חולף על פניהם הן אומרות בלחש "שיואו, אני לא מאמינה שהוא נעל נעל שחורה עם גרב חומה!" ../images/Emo13.gif
 
השיטה של שחר הזהב היא מובנית

כך שלכל דבר כמעט יש משמעות. הפגיון הוא צהוב בגלל משמעויות מסוימות (וחרוטים עליו סימנים מסויימים) שהן חלק משיטה שלמה. יכול להיות שהוא "שאל" את ה- LBRP עבור שיטה אקלקטית משלו, ואז מדובר במשהו אחר.
 
אני משתמשת ב-vau

ניסיתי להגות את זה עם ו' אבל זה פחות נוח לי. ולגביי הבחור עצמו, את התנועות הוא אכן עושה בהגזמה וגם כשהוא לא מרטיט הוא מדבר כאילו הוא אחוז דיבוק וזה קצת מלחיץ. אבל אני יודעת לגביי עצמי שאני...בוא נגיד לא הבחורה הכי יפה כשאני מתחילה להרטיט שמות. זה לא מחמיא לתווי הפנים במיוחד :) הדבר היחידי שבאמת הטריד אותי שם היה הכלב שלו שבחר לטייל ולהרעיש עם הקולר שלו כל כמה זמן וזה שיגע אותי. אני מניחה שהכלב הוא הפמיליאר שלו אבל באופן אישי אני לא כל כך מתחברת לעניין הפמיליאר הזה. לפחות לא כשזה נוגע לטקסים אישיים כאלו.
 
אין כל כך מקום לפמיליארים ב-

מאגיה טקסית, לפחות לא פמיליארים מהסוג החייתי בזמן טקס. מה שכן, חיות נמשכות למקום שבו הן מרגישות עוצמה מאגית (חתולים יותר מאשר כלבים). אולי הוא באמת אחוז דיבוק?
(אם כן, אז כנראה ה-LBRP לא עובד לו ממש
).
 
ובאמת תהיה לעצמי-

כשאני עושה את הטקס, מן הסתם יש מבים שבהם אני משנה כל מני חלקים בו, לפי תפיסה שאולי השתנתה ו...בקיצור כל מני דברים חיצוניים שמשפיעים על הטקס. רוב הזמן הייתי מרטיטה י.ה.ו.ה לפי השם. זאת אומרת, את המילה עצמה, במקומות רבים מצאתי שנוטים להרטיט אותה לפי האותיות- זאת אומרת להרטיט כל אות- י', ה', ו', ה'. גם את זה ניסיתי, וגיליתי שיש שינויים, אמנם מינוריים לחלוטין, אבל יש שינויים בהרגשה ובזרימה של הטקס מבחינתי, ולעיתים זה יותר מתאים מבחינתי. אז מעניין אותי לדעת מה אתם עושים, ומה לדעתכם יותר "נכון" לומר בטקס. (לפחות נכון עבורכם)
 
בהחלט יש שינויים ../images/Emo13.gif

ניסיתי כמה וכמה ואריציות, אם כי אני מגלה תמיד כי אני חוזר ל"מקור". בד"כ, אני הוגה את האותיות אחת אחת של י.ה.ו.ה, כאשר את ה-"ו" אני הוגה כ- Vav (להגות את זה כ- Vau נראה לי קצת מצחיק, בתור דובר עברית). ניסיתי שילובים אחרים, וזה שעבד לי טוב יחסית הוא יְהֶוֶה. כמו כן, עשיתי מדי פעם שינויים (בצלב הקבלי, למשל, להחליף את "גדולה" ב"חסד", השם המוכר יותר של הספירה הנ"ל), וידיד שלי גרם לי לנסות את "נוריאל" במקום "אוריאל". לי הקטע האחרון (נוריאל-אוריאל) לא עבד. עוד משהו שאני אנסה בעתיד, זה לשלב את הגרסא היהודית המקורית, שם סדר המלאכים (ותפקידם) הוא שונה (חפשי את קריאת שמע שמעל המיטה, שנמצאת בכל סידור, אחרי תפילת ערבית).
 
החלפת ה"גדולה" ב-"חסד"

נשמע רעיון מעניין דווקא לא ניסיתי את זה מעולם, כי כשאני מסתכלת על המילים בצלב הקבלי באופן כולל אז המבנה שלהם מסתדר לי טוב. הסיומת הזהה של הגבו-רה, והגדו-לה, שבאה אחת אחרי השנייה נשמעת לי מאד טוב כשאני מבצעת את זה. מצד שני לי תמיד היה יותר קל להרטיט הברות של-E מאשר-A, בעיקר אם אני מנסה לשלב בזה מעט מבטא רוסי (רוסיה במקור), קצת קשה להסביר אבל אני מניחה שרוסים יכולים לשער למה אני מתכוונת. אז יהיה נחמד לנסות את זה. לגביי ה-ו', לי פשוט יותר נוחה העובדה שהגיית ה-ו' כ-vau עושה אותה עם סיומת פתוחה (יש לזה איזה שם לשוני, משהו עם עיצור ותנועה, אני כבר לא זוכרת, נדמה לי שהדחקתי כל דבר שלמדתי בשיעורי הלשון). זה יותר זורם מבחינתי. ולגביי הגרסה היהודית, זה גם כן רעיון מעניין מאד, ישנם אנשים רבים שלא מצליחים להתחבר לטקס מכיוון שהוא בא ממקום שזר להם מהבחינה הדתית, זה אחד הדברים שיכולים לפתור את הבעיה הזאת למי שמחובר מאד לחלק היהודי שבו, מה גם שזה מעצים את החוויה ומעניק לה פן אחר. האם אתה מתכנן לומר את הפסוק במלואו, יחד עם הפתיחה של: "בשם אדוני אלוקי ישראל" והסיומת של "ועל ראשי שכינת אל"?
 
אני לא מתכוון לכל התפילה

אלא לסדר של המלאכים. ניסיתי כמה וכמה פעמים לנסות לפענח למה הסדר שונה, חשבתי אולי שמדובר בעולמות שונים (אצילות, בריאה, יצירה ועשיה), או בהתאמות אסטרולוגיות שונות - אבל לא הצלחתי למצוא סיבה הגיונית לשינוי בקטע הזה שבין הקבלה היהודית לקבלה ההרמטית. אולי זו טעות העתקה של אגריפה או ממי מקודמיו.
 

amphioxus

New member
יו, הכי טוב לעשות את זה בשירותים

כי זה חדר קטן ויש הרמוניה או משהו, אני לא אקוסטיקאי. צריך למצוא את הטון הנכון ואז ממש מרגישים את החדר רועד. מזכיר לי קצת את מכונת רעידת האדמה של טסלה...
 

amphioxus

New member
אני יודע טוב מאוד

למען האמת, כשהייתי ילד קטן ועוד הייתי רגיש לדברים האלה, הייתי בטוח שיש אחד עם פנים ארוכות וחדות שאורב לי שם. ... או שהוא סתם עבר במקרה והיה צריך לשירותים...
 
למעלה