לכל האבות - בבקשה

[d o n o]

לכל האבות - בבקשה

היי לכולכם, צריכה את עזרתכם, בנזוגי מתלבט רבות בנושא ילדים - בעוד אני להוטה מאוד להתחיל. אנחנו ממש לא צעירים. ההתלבטות נובעת מאחר וסביבו יש הרבה אבות חדשים חלקם מאוד מרוצים וחלקם מתלוננים רבות על כך שאין להם זמן. מחסור בזמן הוא דבר שהכי מפחיד את בנזוגי מאחר והוא עובד שעות רבות (היי-טק) וחוזר מאוחר והזמן הפנוי שלו רק בסופ"ש מצד שני הוא טוען שיש דברים (ללא פירוט)שלא הספיק עדיין לעשות וחושש שלא יספיק. האם מישהו מכם התמודד עם החששות הללו או דומים? איך אני משכנעת אותו?

 

[hiraש]

אני לא אבא אלא אמא אבל מכירה את הנו

הנושא. גם בן זוגי חשש מאוד מהאחריות, מהצד הכלכלי, מהצורך לבקש עזרה, מכך שאין זמן בקיצור מלהיות הורה. כיום יש לנו תאומות בנות שנה ו7 חודשים. בכנות... כן הרבה מהחששות היו נכונות. אנו נעזרים בהורים, כלכלית יותר קשה, יציאה שלנו יחד כרוכה בהתארגנות, הספונטניות נפגעת, יותר עיפים והכי גדול אחריות גדולה גדולה אבל.. אני לא חושבת שאם הינו מחכים עוד שנה שנתיים או יותר משהו היה משתנה. אני חושבת שאם בעיקרון הוא רוצה ילדים, ואתם באמת לא צעירים מאוד אז הוא צריך לחשוב, האם באמת עוד שנה או יותר משהו ישתנה? הוא יפסיק לעבוד? יעבוד פחות? אם יש דברים שרוצה לעשות ולא הספיק אז שיתחיל לבצע כי גם ללא ילדים אם לא עכשיו אז מתי?? בקיצור אני מבינה שאת רוצה את נקודת המבט הגברית.. אני נתתי לך את שלי (נשית) ושל בן זוגי מקווה שעוד מעט יבואו לענות לך ובהצלחה

 

[d o n o]

תודה ../images/Emo13.gif

 

[hirshfe]

לא קשור לאבא

קשור ללא מוכן כן לגברים לוקח יותר זמן את רק צריכה לשאות אותו שתי שאלות 1) האם הוא רוצה ילדים ואן כן מתי? 2) מה הוא עוד רוצה לעשות ולא עשה? ולמה שילד יפריע לו לעשות את זה?

 

[d o n o]

שאלתי

1. רוצה ילדים להתחיל לנסות עוד שנה. 2. ילד "יפריע" בגלל תשומת לב וזמן 3. כששאלתי במה בדיוק השנה הזו תעזור לו ומה בדיוק הוא רוצה לעשות בשנה זו הוא שתק.

 

[hirshfe]

אז הוא לא מוכן

גם אם הוא לא יכול להסביר את זה גם לי הייתה תקופה שלא הייתי מוכן להיות אבא לא יכלתי להסביר את זה - הסיבה הייתה ככה והיום שאני אבא יחסית טרי (כולה בן 10 חודשים הפרחח) - אני קולט כמה חשוב להיות מוכן. לדעתי את צריכה לנסות ולהבין, שיש כזה דבר לא מוכן ולנסות להבין ביחד איך משנים את זה

 

[חנול]

תשמעי, תראי...

מצד אחד אני נורא נגד "לשכנע". בלתי אפשרי "לשכנע" מישהו להיות הורה. הנכונות חייבת להיות שם. מצד שני, אני עמדתי במקום ההוא- בנזוגי רצה ילדים הרבה לפני. ודוקא לא שתקתי כששאלו אותי למה- התשובה היא "הרגשתי לא מוכנה"- לא מוכנה נפשית להיות אחראית לגידול משהו שגם בסוף רוצים שלא ייצא קרימינל.. אז האם התשובה היא לחכות לו עד שיהיה מוכן? גם זה לא כ"כ נכון. גם אני לא חיכיתי. כי אם הייתי מחכה ליום שתחושת האימהות "תפציע" בי, כנראה היינו מחכים עוד הרבה זמן. זה היה שילוב של הזמן הנכון עם הרגשה פלוס מינוס סבירה של יכולת לקבל אחריות לדבר הזה. אולי יכול לעזור שאבא שלו ידבר איתו על העניין- בתור אבא , הוא יכול לתת לו פרספקטיבה שונה על הורות. כנראה שהורות נתפסת אצלו כדבר קשה. אף אחד לא אומר שזה קל, אל תטעי, אבל אני חושבת שגברים נוטים אולי "להחמיר" את המצב- זה כנראה טבעי אצלהם. לכן אני חושבת שאם יש לו יחסים טובים עם אביו, והם יכולים לדבר, אולי הוא יוכל לתת לו נק' מבט מרעננת על העניין. בכל מקרה אני מציעה לא ללחוץ.

 

[mistero]

אמנם אני לא אבא

אבל אני בחור צעיר עם חברה. אם הנושא יעלה בעתיד אצלנו ואני לא אהיה מוכן אני די בטוח ששום שכנוע לא יבוא לטובה. דיברתם על הנושא וזה דבר חשוב, אבל לשכנע אותו לעשות אתך ילדים? לדעתי זה לא מה שאת רוצה, אלא אם כן להיות אמא חד הורית נשמע לך מלהיב. זה בערך כמו שבחורים בני 16 שואלים איך לשכנע את החברה הבתולה שלהם לשכב אתם. זה לא דבר שדוחפים אדם אחר לעשות, זה דבר שצריך לבוא ממנו. הוא יעשה את זה כי כבר שגעת לו את הצורה? את תשאי בתוצאות של זה סביר להניח. בדרך כלל קשרים בגיל שלכם עומדים ונופלים בגלל נושא הילדים/חתונה. זה דבר שתצטרכי להחליט, קשר או ילדים אני מניח. כמובן שזו רק דעתי ואני לא ממש יודע מה קורה ביניכם, סתם נסיון לתת דעה נוספת. בהצלחה

 

[ענת אדרת]

לשכנע גבר להיות אבא../images/Emo4.gif

ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 4. בואי נגיד ששכנעת את בן זוגך להביא ילד לעולם, הוא נכנע ללחץ שלך, הילד/ה נולד בשעה טובה, וחודש אחרי - הוא מתחרט.... מה אז? זה הרי בלתי הפיך. אני תמיד אומרת: "חומוס עושים באהבה או לא עושים בכלל.............וילדים.................."? הכוונה שאתם אמורים לאהוב זה את זה וגם לאהוב ילדים. תאמיני לי, לא היה לי קל בחיים, היום תודה לאל אני נשואה ואימא לילדה בת 11. תהיי זהירה עם החלטות כאלה. תודה ובהצלחה.

 

[hirshfe]

ומה ייקרה אם היא תתחרט?

הקטע הדוחה הזה, שאתן חלקכן מחשיבות אותכן כהורה טוב יותר בגלל היותכן אישה, הוא פשוט לא נכון. אי אפשר לשכנע משיהו שהוא לא מוכן, לא משה עם הוא גבר או איש. להיות הורה זה קשם. אבל זה עבודה קשה - אחריות גדולה וחייבים להיות מוכנים מבלי קשר לדת מין וגזע.

 

[ענת אדרת]

זה לא מה שאמרתי, האחריות היא על שני

הצדדים במידה שווה - על הגבר ועל האישה! האישה היא זו ששאלה את השאלה לגבי הגבר, והייתי עונה בדיוק את אותה התשובה עם גבר היה שואל את השאלה איך לשכנע את האישה שאיתו!.

 

[hirshfe]

אז הכותרת מטעה

 

[מפתח של חביתוש]

עוד לא שם, אבל ...

מבטיח לך שאם הוא יתפוס בפינת קפה את אותם אלה, שמתלוננים, במרכאות כפולות ומכופלות על "אובדן הזמן" ועל זה שהם "לא מרוצים", מבלי להפעיל הרבה "לחץ" הם יודו שהילד/ה מביאים המון אושר ושימחה. החששות האלה הם ברורים, כי בסופו של דבר, כמו שהזכירו כבר, with great power comes great responsebility. טוב, נו, פחות או יותר ככה ..

אבל, ברצינות, תמיד יהיו "עוד דברים לעשות" ו "עוד דברים להספיק". מה גם שהחיים לא נגמרים כשיש ילדים. אני זוכר, בתור ילד, שההורים לקחו אותי המון לטיולים בארץ, בחו"ל וכו'. אז, נכון, אי אפשר לקחת ילד בן 6 (למשל) לטרק של חודשיים בהימלאייה. (ואולי אפשר ? ) אבל עדיין, החיים נמשכים, וכמו שההורים שלנו גידלו אותנו אני בטוח שאפשר גם לגדל ילדים.. דבר אחד - אני לא בטוח שאפשר "לשכנע". זה משהו שצריך לבוא ממנו, מתוך באמת רצון שלו להיות אבא. אל תפילי עליו "בטעות" (עם או בלי מרכאות) דבר כזה.. אבל כן - דברי איתו על הרצון שלך.

 

[yoramgman]

מצדיק אותו ב100%

בנים גידלתי והתרוממתי

 

[די נו]

גם אני אבא (טרי) וגם אני בהייטק

שלום, אתחיל בזה שגם אני עובד בהייטק, גם לי היה קשה "להתחיל לרצות" ילד, ולפני שלושה שבועות נולד לי בן. אני יחסית צעיר (לפני 30). לפני שנתיים בערך התחלנו לנסות, אחרי שהיא מאוד רצתה ואני לא. מה ששכנע אותי היה זה שידידה שלי שאלה אותי - נראה לך שתרצה ילדים? אמרתי - ברור! ואז היא שאלה אותי - למה לא עכשיו? הסברתי לה שאני לא רוצה לוותר על אורח החיים שלי, שזה שינוי מאוד גדול וכו' וכו'. ואז היא אמרה לי שזה שמתחילים לנסות לא אומר שמייד מצליחים (מה שהיה נכון באמת), ושאני אחשוב איזה כיף יהיה לי להיות אבא, ושלמרות שזה שינוי מאוד גדול באורח החיים, זה אושר גדול מאוד. הבן החמוד שלי גורם לי לאושר גדול מאוד כל פעם שאני מחזיק אותו. הלידה עצמה הייתה מדהימה והתמלאתי אושר מטורף... ונכון, כרגע אין לי זמן לשאר העיסוקים שלי, אני יותר עייף מבדרך כלל, וכן - הייתי צריך להחליט שאני שם את המשפחה בראש סדר העדיפויות לפני הכל, ועכשיו אני יוצא מאוד מוקדם לעבודה כדי לחזור יותר מוקדם הביתה ולהיות עם הבן שלי, לעשות לו אמבטיה ולהנות ממנו. בשורה התחתונה - הבנאדם צריך לרצות את זה, אפילו חלקית - להיות מוכן לנסות. עם הזמן, עם התשעה חודשים הארוכים מאוד של ההריון, מתחילים להקשר ולרצות יותר עד שבסוף אני רציתי לא פחות ממנה. וזה פשוט אושר ברמות שלא מאמינים. עכשיו, שלא תביני אותי לא נכון, גם לי יש קשיים להסתגל למצב החדש, וגם לי זה קצת קשה להבין שאין לי זמן לכל מה שהייתי עושה קודם, וזה לא שהכל סוגה בשושנים ודובי איכפת לי. אבל זה שווה את זה. היום הוא חייך אליי בפעם הראשונה!

 

[ועכשיו אבא]

מצד אחד, ומצד שני

אז אני כן אבא טרי, ולפי הפרטים גם קצת יותר מבוגר מכם מצד אחד - חייבים להיות מוכנים לפני שמביאים ילד לעולם מצד שני - אי אפשר לדעת אף פעם איך זה יהיה אחרי שהילד נולד - ז"א מי שחושב שהוא מוכן יכול פתאום להתבאס נוראות מהתינוק, ולהיפך. מצד אחד - אתם עדיין צעירים (שלושים פלוס קצת?) מצד שני - לא תמיד מצליחים לעשות ילד במכה ראשונה. לנו לקח חמש שנים הכוללים טיפולים לא נעימים בכלל - ויש כאלה שלוקח אפילו יותר

לכן - קחו את השנה הנוכחית למחשבה מעמיקה ואחר כך תחליטו נ.ב. - רק לידיעה - הרבה זוגות נפרדים בגלל מחלוקות שכאלו, גם בשנה הראשונה לנישואים, גם במהלך הטיפולים (אם יש) וגם בשנה הראשונה של הילד - שזה הכי עצוב, לכן כדאי לחשוב על הכל לפני שהתינוק מגיע.

 

[thor]

אני אבא ועד היום לא משוכנע....

אני חושב שלא הייתי רוצה כלל ילדים אם הייתי חושב טוב יותר באותו זמן. וכן. הן אחלה אבל הייתי מסתדר יופי גם בלי. אבל אם הוא ממש ממש ממש באמת כן רוצה אז עוד שנה או פחות שנה לא משנה לו לך ולא לו. (לדעתי האישית כמובן) אלא אם הולכים להקים איזה עסק חדש או ליצור מקורות הכנסה חדשים כדי להתכונן להוצאה המטורפת הזאת שנקראת ילדים

 

[d o n o]

תודה לכלוכם על התגובות!!!

 

[dorontoo]

גם אני הייתי שם...

אנחנו בדיוק באמצע מבחינת גיל, לא צעירים מדי ולא מבוגרים מדי... שנינו עובדים קשה במקצועות חופשיים והרבה שעות בשביל להגיע לדרגים הבאמת בכירים. וכן, גם לי יש רק את סופ"ש לעצמי, וגם אני רוצה עוד לעשות הרבה לעצמי. אבל היי - החיים לא אמורים להגמר גם אם כמות הזמן הפנוי תצטמצם. גם אני הרגשתי במידה רבה כמו בן זוגך, אבל הפעם הראשונה שאשתי הראתה לי את שני הקווים על המקל, הפעם הראשונה שראיתי את הדופק של הנסיכה (מחכים לה בינואר...) ועוד הרבה פעמים ראשונות כאלו עזרו להמיס אותי לגמרי. היום אני מחכה לה בקוצר רוח, ולעזאזל עם כל השאר. איך לשכנע אותו? לא יודע. אבל בטוח שה-8 חודשים האחרונים לקחו אותי למקום אחר שהוא הרבה יותר מעניין וכיפי, גם כשלוקחים בחשבון את הקשיים שללא ספק יהיו. מקווה שזה עזר קצת...