לכל הגברים בחיי
לכל הגברים בחיי. לאלה שאהבתי ואהבו אותי. לאלה שאהבתי , אהבו אותי ואיכזבו ופגעו. לאלה שאהבתי ולא אהבו מעולם חזרה. לאלה שאהבו ולא החזרתי. לאלה שאהבו ולי זה כבר נגמר... אני יושבת כאן עכשיו, לפעמים מריצה בראש... יש שיאמרו שאני ברת מזל. זכיתי לאהוב ולהיות נאהבת מס´ פעמים. לפרקים שונים. לפרקים שונים. לפרקים שונים. וזה תמיד היה בסדר איכשהו, אבל כשאני יושבת וקשה לי, והכי זקוקה בעולם לחיבוק, אפילו שיהיה נפשי, זה לא בסדר בכלל. לאחרונה, הבחורים שיצאתי איתם, זאת לא הייתה אהבה. אפילו לא קרוב. ואז זה תמיד חוזר למחשבות על האהבה האחרונה שהייתה. ואיפה הוא עכשיו....ומה הוא עושה...ואם מי הוא נמצא...ואם הוא גם לפעמים עוד חושב... אז עכשיו תבינו מה כואב לי בכם, גברים יקרים/לא יקרים בכלל שלי. זה נשמע נדוש...אבל הרבה מכם אותו דבר. תאמינו לי, הייתי בחיים אחרים, שם ראיתי דברים שממש לא אהבתי. ועברתי צד, בגלל שהאמנתי. אתם עדיין כמעט אותו דבר. יש לי הרבה חברים חילונים שתמיד אומרים לי כמה אצלנו הכל קל. מה יכול להיות קשה בשידוך, אחרי הכל ?! אבל זה לא נכון !! אני לא חרדית ואנחנו לא מתחתנים אחרי כמה פגישות בלי להכיר. תבינו, זה בדיוק כמו בליינד דייט אצלנו. וזה כן קשה. ויש בחורים שממש לא יודעים איך להתנהג... אולי הסיבות שונות מאשר בחברה החילונית אבל בסופו של דבר זה אותו דבר. אני כותבת את זה כאן כי אני חייבת לפרוק. כי אין לי ממש למי לומר את זה. כשאני כבר פוגשת מישהו שהוא ממש מיוחד, הוא יהיה לא מתאים לי לחלוטין, או שזה יהיה קשר בלתי אפשרי. אהבה ללא תנאים זה דבר שכמעט ולא קיים. אולי אמא אוהבת ככה. אבל עם אמא אני לא אתחתן, באמת שלא... ואולי נישואים. אהבה ללא תנאים בין בני זוג דורשת עבודה עצומה. נישואין עצמם הם עבודה עצומה. בלי זה...הכל מתפרק. כל פעם לצאת מחדש, להכיר בן אדם. ויותר קשה מזה, להיפתח למישהו כל פעם מחדש, לתת לו להכיר אותך. נמאס לי !!!!! "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף". אני חושבת שאני לומדת את זה על הבשר שלי. ולך, שעדיין אוהב אותי, אני אגיד פעם אחת. אתה לא יכול לבקש ממני להתחתן איתך ואז לומר לי שהילדים שלנו לא יוכלו להכיר את אמא שלי יותר מדי כי היא חילונית מאוד והיא תצחק על זה שהם שומרים שבת או לומדים תורה. מה זה השטויות האלה ???? אמא שלי תכבד את זה. היא תכבד את החינוך שאתן לילדיי ואת הבית שאבנה באופן שאבנה אותו! אני רוצה לשאול אותך שאלה אחת... איפה בדיוק נמצאת אהבת ישראל שלך ?! איפה ? איפה נמצא קירוב הלבבות שלך ?! הרי זה סותר. סותר כל דבר שאותו אנחנו לומדים. עליו אנחנו שוקדים ובשמו אנחנו זועקים. אז עזבתי אותך ופתאום ידעת לדבר עם אמא שלי. היו לכם שיחות. של הבהרה. של הבנה. יופי, הבנת. מאוחר מדי... אני מקווה שתמצא את זאת שתעשה אותך מאושר. שתתאים לך יותר ממני. ושתאהב אותה כמו שהיא. ואני מאוד מקווה, כל כך מקווה, שגם אני אמצא לי את שלי. כי נמאס לי לתור, לנדוד במדבר. תמר.
לכל הגברים בחיי. לאלה שאהבתי ואהבו אותי. לאלה שאהבתי , אהבו אותי ואיכזבו ופגעו. לאלה שאהבתי ולא אהבו מעולם חזרה. לאלה שאהבו ולא החזרתי. לאלה שאהבו ולי זה כבר נגמר... אני יושבת כאן עכשיו, לפעמים מריצה בראש... יש שיאמרו שאני ברת מזל. זכיתי לאהוב ולהיות נאהבת מס´ פעמים. לפרקים שונים. לפרקים שונים. לפרקים שונים. וזה תמיד היה בסדר איכשהו, אבל כשאני יושבת וקשה לי, והכי זקוקה בעולם לחיבוק, אפילו שיהיה נפשי, זה לא בסדר בכלל. לאחרונה, הבחורים שיצאתי איתם, זאת לא הייתה אהבה. אפילו לא קרוב. ואז זה תמיד חוזר למחשבות על האהבה האחרונה שהייתה. ואיפה הוא עכשיו....ומה הוא עושה...ואם מי הוא נמצא...ואם הוא גם לפעמים עוד חושב... אז עכשיו תבינו מה כואב לי בכם, גברים יקרים/לא יקרים בכלל שלי. זה נשמע נדוש...אבל הרבה מכם אותו דבר. תאמינו לי, הייתי בחיים אחרים, שם ראיתי דברים שממש לא אהבתי. ועברתי צד, בגלל שהאמנתי. אתם עדיין כמעט אותו דבר. יש לי הרבה חברים חילונים שתמיד אומרים לי כמה אצלנו הכל קל. מה יכול להיות קשה בשידוך, אחרי הכל ?! אבל זה לא נכון !! אני לא חרדית ואנחנו לא מתחתנים אחרי כמה פגישות בלי להכיר. תבינו, זה בדיוק כמו בליינד דייט אצלנו. וזה כן קשה. ויש בחורים שממש לא יודעים איך להתנהג... אולי הסיבות שונות מאשר בחברה החילונית אבל בסופו של דבר זה אותו דבר. אני כותבת את זה כאן כי אני חייבת לפרוק. כי אין לי ממש למי לומר את זה. כשאני כבר פוגשת מישהו שהוא ממש מיוחד, הוא יהיה לא מתאים לי לחלוטין, או שזה יהיה קשר בלתי אפשרי. אהבה ללא תנאים זה דבר שכמעט ולא קיים. אולי אמא אוהבת ככה. אבל עם אמא אני לא אתחתן, באמת שלא... ואולי נישואים. אהבה ללא תנאים בין בני זוג דורשת עבודה עצומה. נישואין עצמם הם עבודה עצומה. בלי זה...הכל מתפרק. כל פעם לצאת מחדש, להכיר בן אדם. ויותר קשה מזה, להיפתח למישהו כל פעם מחדש, לתת לו להכיר אותך. נמאס לי !!!!! "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף". אני חושבת שאני לומדת את זה על הבשר שלי. ולך, שעדיין אוהב אותי, אני אגיד פעם אחת. אתה לא יכול לבקש ממני להתחתן איתך ואז לומר לי שהילדים שלנו לא יוכלו להכיר את אמא שלי יותר מדי כי היא חילונית מאוד והיא תצחק על זה שהם שומרים שבת או לומדים תורה. מה זה השטויות האלה ???? אמא שלי תכבד את זה. היא תכבד את החינוך שאתן לילדיי ואת הבית שאבנה באופן שאבנה אותו! אני רוצה לשאול אותך שאלה אחת... איפה בדיוק נמצאת אהבת ישראל שלך ?! איפה ? איפה נמצא קירוב הלבבות שלך ?! הרי זה סותר. סותר כל דבר שאותו אנחנו לומדים. עליו אנחנו שוקדים ובשמו אנחנו זועקים. אז עזבתי אותך ופתאום ידעת לדבר עם אמא שלי. היו לכם שיחות. של הבהרה. של הבנה. יופי, הבנת. מאוחר מדי... אני מקווה שתמצא את זאת שתעשה אותך מאושר. שתתאים לך יותר ממני. ושתאהב אותה כמו שהיא. ואני מאוד מקווה, כל כך מקווה, שגם אני אמצא לי את שלי. כי נמאס לי לתור, לנדוד במדבר. תמר.