הכל טוב ויפה,
אם רק לא היית מתעלם מעיקרון אחד פשוט. אתה מנסה להציג סימטריה שאינה קיימת בינינו לבין הערבים, אתה טוען שהבעיה היא לאומנים משני הצדדים, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שלאומנים ישראלים מוקעים ומגונים ע"י רוב מוחץ של החברה הישראלית, ואצלם הטרוריסטים רק זוכים להערכה! אני לא מדבר על תחושות כי אם על עובדות בשטח, על סקרים, קח כל סקר שנעשה בנושא. כמה יהודים תומכים בכהנא? לעומת כמה ערבים תומכים בחמאס? כמה יהודים תומכים בברוך גולדשטיין, לעומת כמה פלסטינים תומכים בחיזבאללה (למעלה מ 90%)? מה אחוזי התמיכה של צעירים סעודים משכילים בבן לאדן (ע"פ סקר של מכון גאלופ מדובר ב 95%), לאור נתונים אלה, איך אתה מעז לבוא ולומר ש "תמיד ימצאו ערבים שיבקשו למחוק את ישראל מהמפה ויהודים שיבקשו לגרש מכאן את הערבים", כאילו יש איזשהו דימיון מספרי בין שתי הקבוצות הללו? פשוט דמגוגיה לשמה. וזה כל ההבדל שבעולם. אדם רציונלי צריך לדעת להבחין בין גינה פורחת ובה כמה עשבים שוטים, לבין גינה נבולה שיש בה גם כמה פרחים. לענייניננו, הערבים שלא מבקשים למחוק את ישראל מהמפה הנם מיעוט מבוטל ואדיש, בעוד שישראל כמעט ונחנקת מרוב ארגונים למען זכויות אדם. אין ומעולם לא הייתה שום סימטריה בינינו.