לכל המתכננות לידה בבית- תקראו!!!!!

[טלי שרון המקורית]

לכל המתכננות לידה בבית- תקראו!!!!!

גם אני רציתי לידה טבעית בבית בסביבה המוכרת והנעימה, לידה שלישית- מה כבר יכול להיות?? הכל תקין, ההריון, גודל העובר וגם אני הרגשתי נפלא. הסביבה התנגדה וגם בעלי לא ממש שמח על הרעיון. בסופו של דבר נכנעתי וילדתי בבית חולים ולכן אני יכולה לכתוב לכן שורות אלה כי אם הייתי יולדת בבית היתה היום מצבה מעליי. הלידה התחילה כרגיל, הילדה נולדה במשקל יפה באפגר מצויין וכשהרופא התחיל להוציא את השיליה, התברר שהשיליה נעוצה ברחם, התחיל דימום מסיבי שקשה היה לעצור אותו בחדר לידה, הדופק שלי ירד ל- 50, לחץ הדם ל-60/40, הריצו מנות דם בכמויות עצומות ולא הצליחו לעצור את הדימום הנוראי, עד שהריצו אותי בדחיפות לחדר נותוח וכרתו לי את הרחם. הייתי חודש ימים בטיפול נמרץ ולא ראיתי את התינוקת שלי חודש ימים. למה אני מספרת לכן את זה?? כי חשוב לי להעביר את המסר, כמי שהיתה במקום שלכן והיום אני מסתכלת על כל הענין של לידה בבית כמשהו לא ממש פשוט, טבעי ורגיל. אם זה היה קורה לי בבית- תוך כמה זמן היו מפנים אותי לבית חולים??? מאיפה היו נותנים לי את כל כמויות הדם שקיבלתי??? אנא לשלומכן ועל מנת שתוכלנה לגדל את העולל שנמצא ברחמכם, חישבו פעמיים לפני שאתן יולדות בבית. הכל נאמר כאן מאהבה ומרצון לפקוח את העיניים . שתהיה לידה קלה

 

[תלמ ינואר]

טלי שרון תודה על השיתוף ואני שמחה

שהיום את עימנו וחשה בטוב. אני מקווה שלפחות את הקרדיט של "לחשוב יותר מפעמיים" בטרם הבחירה בלידת בית את נותנת למי שהחליטו על הצעד הזה. באופן אישי, מעצמי וממה שהכרתי בסביבתי וכאן בפורום, עוד לא נתקלתי במישהי שקמה בבוקר יום אחד ומתוך גחמה של רגע החליטה על לידת בית וזאת ללא כל בדיקה נוספת, ואיסוף נתונים ועובדות רלוונטיים. לפחות לגבי עצמי אני יכולה לומר שבמסגרת התהליך הממושך שבסופו הוחלט על לידת בית בהחלט נלקחה בחשבון גם האפשרות שיווצר מצב חירום. לכן הבחירה תהיה במי שיכול/ה לתת את המענה הנדרש במקום (באמצעות השימוש בציוד שהביא עימו) ובמקרה שזה לא ניתן, יכול/ה לתת את המענה באמצעות העברה מיידית לבית חולים. וברור שבמצב כמו שאת מתארת שלא ניתן לתת מענה בבית ולכן גם אני יכולה לומר לך שלנו יהיה בית חולים לגיבוי שנמצא במרחק סביר מהבית. בנוסף, לפי הבנתי גם אם קורה מצב חירום בבית חולים מאוד ייתכן שהעברה לחדר ניתוח תיקח זמן (לעיתים גם יותר מחצי שעה) אז גם שם לא בהכרח הכל קורה מיידית, אלא מתארגנים להמשך הטיפול בטווח של זמן. זהו הזמן שגם ניתן להגיע בו לבית החולים מהבית (ולהתקשר כבר ביציאה מהבית להכין את בית החולים להגעה). ודבר אחרון, בהחלט גם צריך לקחת בחשבון שבסופו של דבר ייתכן שיתרחש מצב חירום שלא ניתן לתת לו מענה בדיוק כפי שיכול הדבר להתרחש בבית חולים. מה לעשות ועבור שום דבר בחיים אין לנו ביטחון שהוא יעבור ב-100% הצלחה או כפי שאנחנו מתכננים בדמיוננו? ואני עוד לא מדברת על היתרונות בלידה הביתית שמראש עשויה למנוע מצבי חירום שכן יכולים להתעורר בבית חולים בגלל שלל התערבויות מיותרות וצוות שיותר מכוון לטובת הנוחות שלו מאשר לטובת צרכי היולדת והיילוד. הכל נאמר מאהבה ומרצון לפקוח את עיני מי שעוד לא הבין שלחשוב שבית חולים זו תעודת ביטוח מוחלטת מפני מצב חירום או אסון זו פשוט אשלייה. מי שאשלייה זאת נוחה לו ומנחמת אותו, מצוין. אז שיילד בבית חולים, אני בכל מקרה, אחרי שכבר התפכחתי מהאשלייה הזאת ולמדתי שאף אחד לא באמת יכול להגן עלי מפני פגעים וצרות שונות כי דברים כאלו פשוט יכולים לקרות, אפילו לא רופאים בחלוק לבן, אעשה מה שביכולתי בכדי ללדת בבית. מתוך הבנה ש"כל תוכנית" כפי שנהוג לומר כאן, "היא בסיס לשינויים" וזה גם בסדר. בעיני אנחנו לוקחים סיכון מחושב. את חושבת אחרת. זכותך.

 

[טלי שרון המקורית]

"אדם באמונתו יחיה.."

אני באמת מאחלת לך לידה קלה ומוצלחת בכל מקום שתבחרי לעשות זאת, היה לי חשוב לספר את הסיפור שלי, כדי שכל אחת שמקבלת החלטה ללדת בבית תדע במה זה כרוך. במקרה שלי, אם זה היה קורה בבית לא היה זמן להעביר אותי לבית החולים וגם לא לספק לי דם באופן מידי.

 

[רוני של השלוש]

בבית לא היו "מוציאים לך את השליה"

אלא נותנים לשליה לצאת בכוחות עצמה. כשמתעסקים עם השליה ומנסים לזרז את הוצאתה, זה עלול בהחלט לגרום לדימומים ובעיות ולעתים נדירות גם להגיע למצב כמו שאת הגעת אליו

. לבי איתך, אני מצטערת על החויה הקשה שעברת. אותי זה רק מחזק לכוון ההפוך ממה שאת התכוונת - שאם אני רוצה להשאר עם גוף בריא ושלם, אין לי מה לגשת לבי"ח כדי ללדת.

 

[Merav B R]

גם אותי זה מחזק לכיוון ההפוך,

כי גם אנחנו חיכינו שהשיליה תצא "בכוחות עצמה" ובלי שאף אחד ניסה להוציא או למשוך או whatever. ולקח לפחות חצי שעה (אם לא יותר, אני לא ממש זוכרת) והיצמדות של העוללה לציצי כדי לגרום לציר שעזר לשיליה לצאת. וכמובן

לטלי שרון, שיהיה לך הרבה בריאות

 

[debby12]

מאיפה את יודעת שלא היה זמן?

אין לך שום אפשרות לדעת אם לא ניסית את זה? אם את רוצה לדייק כל מה שאת יכולה זה ש"רופא X,Y,Z אמר לך שאם זה היה קורה בבית לא היה זמן להעביר אותך לבית החולים בזמן". בלידה הראשונה שלי הצוותים הרפואיים הודיעו לי ש"אני והתינוקת עומדות למות ללא ניתוח קיסרי". סירבתי ולא נותחתי. ועדיין לא קרה כלום.

 

[הילהל]

תודה שאת דואגת

ההודעה שלך נגעה לליבי, מכיוון שבעיות יציאת השילייה לא מאפשרות לי לידה ביתית (אחרי פעם ראשונה בבי"ח הובהר לי בשנייה שיש סיכון שהמצב יחזור, מה שאכן קרה). אבל חשוב לדעת שיש פעולות שהמיילדת לא תעשה בבית, היא לא תיקח את הסיכון, היא תפנה לביה"ח. ושכל עוד לא מי יודע מה מתעסקים עם השיליה, לא מנסים להוציא אותה, לא עושים התערבות - יש לא מעט זמן להגיע לביה"ח (אצלי בפעם השנייה הלכו מאוד בזהירות ובאיטיות בגלל הניסיון האגרסיבי הזכור לרעה מלידה ראשונה. הגעתי לחדר ניתוח אחרי שעה והצורך במנות דם התברר כהכרח רק אחרי 12 שעות). מיילדות בית הן נשות מקצוע שמכירות את כל המצבים, ויפעלו בצורה נכונה. היולדות בידיים טובות לא פחות מאשר בבי"ח. אני מאחלת לך רוב הנאה עם ילדייך ושתצליחי לעבד את החוויה המבהילה שעברת ולהמשיך הלאה חזקה.

 

[אם פי 3]

דווקא הסיפור שלך, מחזק בעיני

את הרצון ללדת בבית. מעבר למה שאמרו קודמותי החכמות, ואני חותמת על כל מילה, וכפי שאמרה חברה אחרת - קשה לדעת מהסיפור, אבל לפי איך שאת מספרת את זה, נשמע שדווקא בי"ח הוא זה שסיכן אותך - ובסופו של דבר גם הציל אותך. התאור "וכשהרופא התחיל להוציא את השיליה, התברר שהשיליה נעוצה ברחם..." מאד קשה לי. למה הרופא התחיל להוציא את השיליה (במיוחד שעד אז את אומרת שהכל היה תקין?) ואיך הוא ניסה להוציא אותה? במשיכה? בקפיצות על הבטן שלך? (מכירה את שתי השיטות האלו, ושתיהן מסוכנות מאד).

 

[זהר כרמי]

ניהול אקטיבי של השלב השלישי בלידה

זה מתכון לבעיות. וגם סתם מיותר ומעצבן והורס את החוויה של היולדת. אני נתקלת בזה המון - גם בחדרי לידה עם צוות שתומך בלידה טבעית, או לפחות לא מפריע - פתאום איך שהתינוק יוצא, הם מתחילים לתקתק את השלב השלישי - את התינוק (במקום לשים על האמא) ואת השליה (במקום לתת לה להיפרד ולצאת), ממש מבאס. ולך טלי

על החוייה שעברת.

 

[Manty]

../images/Emo24.gif נשמע מפחיד

אך רק לחזק את מה שאחרות כבר כתבו, נשמע שההתערבות הובילה לבעיה.. כאשר אין שום התערבות עם התהליך הטיבעי, שיליה יכולה לקחת שעות, ואפילו ימים לפני צאתה, ללא סיבוכים. מעניין אם גם שיליות אלו היו מוגדרות כ"נעוצות" בעיניים רפואיות...?

 

[שושה בלה]

טלי תודה על השיתוף

חשוב לקרוא ולדעת כי גם בלידה כמו בחיים יש קטעים שהם לא צפויים, וחשוב להיות תחת מעקב עם יד על הדופק תוךהקשבה למה שקורה.אני מאחלת לך התאוששות קלה. ולכל מי שמתכננת לידה בבית כן חשוב לדעת גם את הפרטים האלה .

 

[debby12]

תודה שכתבת לנו

אני מעריכה את זה שבאת לשתף. צר לי לשמוע על החוויה הקשה שעברת (חודש בטיפול נמרץ

) אני חותמת על כל מה שכתבו לך קודמותי בשרשור, ולאורה ממליצה לכל מי שיולדת בבית חולים לבקש מהרופא שלא יתעסק לך עם השילייה וייתן לה לצאת לבד (גם אם התעסקות כזו חוסכת מזמנו ומפנה מהר יותר את חדר הלידה ליולדת הבאה שתכניס לקופת בית החולים 7000 ש"ח). אגב, גם בלידת הבית שלי היה דימום אחרי הלידה. העניין הזה נפתר, וגם אם לא - יש אפשר להעביר לבית חולים אחרי כן ושם אכן נותנים את "כל כמויות הדם" שתיארת. מאחלת רק בריאות והרבה נחת מהתינוקת החדשה. נ.ב. אל דאגה - עיניי פקוחות וחשבתי הרבה יותר מפעמיים לפני שבחרתי ללדת בבית.

 

[ה ל י ל י ת]

מאחלת לך

רק בריאות. חודש בטיפול נמרץ בלי לראות את התינוק. נשמע חוויה מאוד קשה. מזל שהכל נגמר בטוב ושניכם (את והתינוק) בריאים.

 

[1אילת2]

אתן נורא נחמדות.

לדעתי, בפורום הזה, הודעה כזו- דינה להמחק.

 

[ס ו ל ה]

למה שתימחק?

 

[אמממאאא]

להמחק? אפשר להיות אמפטיים

גם לאנשים שלא מסכימים לדעתך. לדעתי זה נכתב בדם ליבה וזה מה שהיא מרגישה. כל מי שמחליטה ללדת בבית מודעת לזה שיש מידת סיכון מסויימת. מיילדות בית אחראיות גם לא מקבלות ללידות בית יולדות עם היסטוריה בעיתית כי המטרה היא ללדת תינוק בריא לאמא בריאה ולא מקום הלידה! הלידה בבית היא אמצעי ולא מטרה הן מבינות שבמקרים בעיתיים מראש עדיף לא לקחת סיכון לדעתי מזל שהיא לא ילדה בבית כי אם אכן היה נוצר מצב כזה בבית זה בהחלט לא היה עושה טוב ללידות הבית וליולדות הבית.

 

[mise]

"מידת סיכון מסוימת"

יש גם בבי"ח, אם לא יותר.

 

[אמממאאא]

נכון בהחלט

חלק גדול מהמקרים שבהם בתי חולים "היצילו" יולדת/ילוד הם מקרים בהם הצוות הביא את המצב למצריך "הצלה" (פקיעת מים כשהראש לא מבוסס וכ"ד) אם זאת נכון שביולדת שמהלך ההריון/ההסטוריה שלה לא מושלם גם מיילדות בית מסכימות שלא כדאי לקחת סיכון. הכותבת מרגישה לדעתי שאם היא היתה בבית זה היה נגמר רע יותר (למרות שמספיק רע זה כבר היה),זכותה להרגיש. אישית אני חושבת שלידת בית היא נפלאה במצב שבו לא צפויים סיבוכים על פניו לפי מהלך ההריון/ההסטוריה ושצריך לקחת בחשבון שגם אם הכל כשורה דברים לעיתים לא מתרחשים ע"פ התתוכנית לכן מיילדות רוצות מרחק סביר מבי"ח או אמבולס כונן תלוי במקרה.

 

[הילהל]

נכון מאוד

בעזרת הפורום הזה גיליתי שאת בעיות השילייה שלי כנראה יצרו ב"סורוקה". אני מתקשה להתגבר על הכאב של ההבנה הזו. בעיקר כי זה גרם ללידת בית להיות מסוכנת (ולראיה - למרות כל העדינות והסבלנות בעולם, גם בלידה השניה לא יצאה השיליה). ביה"ח המסוכן גרם לי לסיכון הלאה ודפק לי את אופצית לידת הבית וזה מכעיס ומעציב.

 

[שרון שיאצו]

משתתפת בכאבך ורוצה לומר לבנות פה

שאחרי הלידה הטבעית שלי בבי"ח בני ציון נתנו לי 3/4 שעה להוצאה טבעית של השיליה, וכשזו לא יצאה שלמה עשו לי גרידה תחת הרדמה מלאה, כמובן. הרופא לא ניסה להוציא בכוח, הצוות נתן לשלב הזה הן כבוד והן זמן ובכל זאת, השיליה יצאה מפוררת והייתי זקוקה להתערבות רפואית. במידה וזה קורה בבית יש לנסוע לבי"ח. אם אתן גרות 5-10 דק' מבי"ח, זו לא בעיה. מי שגרה רחוק יותר לוקחת מן הסתם בחשבון גם אפשרות לתסריט פחות נעים.