לכל חברי בפורום קצת לפני החגים והנסיעה
כל יום שעובר מקרב אותנו אל הנסיעה אבל גם לעוד שנה בלי רונן שלי האהוב כל כך.
שמחה והתרגשות שמעולות בעצב שלמרות מאמצי אני לא יכולה להמנע מהמחשבות "אילו" רונן חסר לי בכל רגע, כל שניה, כל דקה במיוחד עכשו כשאני כל כך מתרגשת לקראת פגישה עם בני דודים שעזבתי ילדים ובגרו וחברות ילדות שמחכות ים לי וסופרות את השעות עד שנגיע. לפני ההמולה ובטרם הרגשות יציפו אותי לגמרי, אני רוצה לאחל לכל אחד מכם שנה יותר טובה, שנה שבה נוכל למצוא את הדרך להמשיך את חיינו לצד הכאב הצורב, שנה שבה נבין שמותר לבכות מותר להתגעגע מותר להתאבל אבל בעיקר חובה עלינו להמשיך, בשבילם, בשביל המשפחות ובעיקר בשביל עצמנו. אובהת את כולכם
ואת כל אחד מכם, שנשמע רק בשורות טובות ונחת מילדנו
. גם מעבר לאוקינוס אציץ בפורום לא תמיד אוכל להגיב אבל אהיה ברוחי אתכם. אילנה, אמא של רונן
כל יום שעובר מקרב אותנו אל הנסיעה אבל גם לעוד שנה בלי רונן שלי האהוב כל כך.
