לאחר כמה שיחות שהיו לי הערב../images/Emo36.gif
ניהלתי כמה שיחות הערב, חלק בטלפון, חלק בתיבת המסרים. אני באופן אישי לא בטוחה עדיין מה עמדתי הפרטית, אני עוד מפנימה חלק מהדברים, אשקול בכובד ראש ואחליט וכמובן איידע אתכם מה החלטתי ולאן פנינו מועדות. אבל בינתיים אני רוצה להזכיר לכל חברי הפורום שעד לפני כחודשיים (וחלק מכם כבר שנתיים ואחרים אפילו שלוש שנים בפורום), בוודאי תזכרו שרמת ויכוחים מסוג זה לא הייתה אף פעם. מאמרים שנכתבו קיבלו שבחים ולא נאמרה עליהם שזו התנשאות, ביקורת לשירים התקבלו בברכה וזה העלה את רמת הפורום למקום שונה, טוב יותר מאשר פורומים מקבילים לו באתרים אחרים המשמשים רק במה, עוד ייחוד לנו, החלק הארי של הכותבים בפורום, הם מבוגרים ולא בני נוער שכתיבתם בוסרית ומתחילה באופן טבעי, אבל בתפוז פתרו את הבעיה ונפתח להם פורום נחמד בשם "סופרים צעירים" ויש שם מנהלת חמודה וגם לפלח הכותבים הזה נמצא פתרון. החדשים שנכנסו לפורום תמיד התקבלו בברכה, איני זוכרת אחרת. התקנון ברור וכתוב במפורש אם מישהו אינו מעוניין בביקורת שרק יבקש ואנחנו נענה ברצון, אין בעיה להמשיך ולכתוב בפורום גם ללא קבלת ביקורת. מה שאני לצערי רואה בתקופה האחרונה זה כך: הרבה מאד "מבקרי ספרות" נולדו בפורום ומרוב מבקרים היצירה אבדה בהמון. אני עצמי כבר ממעיטה בביקורת מפני שאני מתביישת מהיצירה. ולמצער, חלק ניכר מהתגובות אינן תורמות ליצירה ואינן תורמות ליוצר עצמו ומכאן שאני יכולה להבין את הבלבול בו נמצא הכותב עצמו. אני באופן אישי, איבדתי חשק לכתוב ולפרסם בפורום ושאלתי את עצמי מה גרם לזה, אז כל הכתוב לעיל, זו אחת הסיבות העיקריות. יש כאן טענה רחבת שוליים, אם כי לא כ"כ ממוקדת שכתבה לולו, איני מקבלת חלק ניכר ממה שהיא כתבה כי לדעתי היא נפגעה ממישהו או ממשהו ואינה מצביעה עליו, אלא ערבבה נושאים - התנשאות, חדשים שעוזבים (מה שלא ידוע לי) ועוד דברים. אבל אני כן יכולה להסכים עם משהו בדבריה, עם זה שיצירה מקבלת שלל ביקורות וכל אחד מושך לכיוונו אז הרושם הוא שכל אחד שכותב, הוא באמת בא ממקום של ידע בביקורת ובעיני לולו זה התפרש כהתנשאות אז אני נוטה להסכים עם זה רק שאיני רואה בזאת התנשאות אלא העזה חצופה. אז ההגדרה פחות משנה, הכוונה היא אותה כוונה. כן אני גם הבחנתי והערתי על כך לא אחת, הותיקים מגיבים לפעמים רק לותיקים, ואת החדשים משאירים לקסנדרה. ועד שהם זוכים להכרה זה לוקח זמן מה ולא לכולם יש את אורך הרוח הנדרש. ומשהו לסיום: אני לא מפסיקה לבדוק את עצמי יום יום ושעה שעה, אני פתוחה לקבל הצעות ועצות, אבל אם יש העדפה לתקוף, אני לא מגיבה. לא כי אין לי מה לענות, אלא מפני
שאף אחד לא יגרור אותי לויכוחים. יש דרך לפנות, יש דרך לפתוח בדיון, תמיד הפורום היה פתוח לזה. כל החלטה שנפלה בפורום הייתה רק לאחר דיון ו/או סקר ועל דעת הרוב, למרות שכמנהלת אני יכולה להחליט לבד, אבל אני לא לבד בפורום אז דעתכם חשובה וחיונית להמשך קיום הפורום הזה. אבל אני מדגישה, לא במתכונת הזו, כי אני לא באתי לשמש גננת, לא יועצת פסיכולגית, לא מגשרת, ולא אמא. אני מנהלת פורום שירה ופרוזה ורק זה מעניין אותי, אם למישהו יש טענה הוא כמובן רשאי לפנות אלי בתיבת המסרים או למישהו אחר ו/או לפתוח דיון בפורום החברתי, אבל לא ברוח קרבית. בנועם כפי שהיה מקובל עד לפני זמן קצר ואני מקווה שנוכל להחזיר את הגלגל אחורה. בברכת שבוע טוב
קסנדרה