מרציפנית 1
New member
לכל מחפשיי משמעות האהבה,,
החיים הם מפץ רגשות עז,המגיח אל אוויר העולם מתוך בחירה. אותה בחירה נקראת במילה גדולה צרופת רגשות,אהבה. כל המגדירים את האהבה באשר היא,שכחו שהתמצית ממנה אנו בנויים,נקראת אהבה. המילה אהבה בעצם מסמלת את היצירה וההפרייה,הן השכלתנית הן הריגשית והן בהוקרה לחיים,אותה הוקרה ,נקראת הולדה. הלב פועם בנו,זורק את הדם רווי החמצן,עד לקצוות,הנוגע ברקמות הכי קטנות,הכל מסתבר מאהבה. והצמיחה הרוחנית שלנו מגדירה אף היא יום יום עד כמה אהובים אנחנו ע"י החיים. אל לנו לשכוח,כולנו תוצר של אותה אוטופיה רחוקה הנמצאת בכלל בעצם היותנו חיים. אם נאמץ את ליבינו,נבין שהדם הזורם בנימי גופינו הוא המזין את הגוף כולו באהבה. זה שבוחרים אנו ליהיות בשוליים הנקראים "כאבים",החוסמים אותנו מלראות את התמונה האמיתית.לא להסכים אם אדם שאין לו יכולת ריגשית ליהיות עימנו,ההתנגדות הזאת יוצרת את תחושת הכאב,החור בנשמה. מצב זה אמור לגרום לנו לעצור ולחשוב מהו הדבר האמיתי המניע אותנו. ללמוןהמופלאה:השאלות שאת שואלת כבר מרמזות על התשובה שהיא אותו חלל עמוק של האשמה עצמית,דבר הגורם לנו לחוסר אהבה ואמון בסיסי בנו. שאלת חיי,,, האהבה נמצאת בכולנו רק שאטומה היא.מי יתן ונמצא את הכח הטמון בנו ולהאמין שנוכל לגרום לאהבה ההיא החשובה כל כך,להראות את פרצופה האמיתי,החייכני והסובלני,,, ולסיכום ,,"מים רבים לא יכבו את האהבה ונהרות לא ישטפוה,, רק טוב.תודה פורום יקר שנתתם לי לכתוב את מה שהייה נעול כל כך הרבה זמן,, לזרוק אל חלל העולם.
החיים הם מפץ רגשות עז,המגיח אל אוויר העולם מתוך בחירה. אותה בחירה נקראת במילה גדולה צרופת רגשות,אהבה. כל המגדירים את האהבה באשר היא,שכחו שהתמצית ממנה אנו בנויים,נקראת אהבה. המילה אהבה בעצם מסמלת את היצירה וההפרייה,הן השכלתנית הן הריגשית והן בהוקרה לחיים,אותה הוקרה ,נקראת הולדה. הלב פועם בנו,זורק את הדם רווי החמצן,עד לקצוות,הנוגע ברקמות הכי קטנות,הכל מסתבר מאהבה. והצמיחה הרוחנית שלנו מגדירה אף היא יום יום עד כמה אהובים אנחנו ע"י החיים. אל לנו לשכוח,כולנו תוצר של אותה אוטופיה רחוקה הנמצאת בכלל בעצם היותנו חיים. אם נאמץ את ליבינו,נבין שהדם הזורם בנימי גופינו הוא המזין את הגוף כולו באהבה. זה שבוחרים אנו ליהיות בשוליים הנקראים "כאבים",החוסמים אותנו מלראות את התמונה האמיתית.לא להסכים אם אדם שאין לו יכולת ריגשית ליהיות עימנו,ההתנגדות הזאת יוצרת את תחושת הכאב,החור בנשמה. מצב זה אמור לגרום לנו לעצור ולחשוב מהו הדבר האמיתי המניע אותנו. ללמוןהמופלאה:השאלות שאת שואלת כבר מרמזות על התשובה שהיא אותו חלל עמוק של האשמה עצמית,דבר הגורם לנו לחוסר אהבה ואמון בסיסי בנו. שאלת חיי,,, האהבה נמצאת בכולנו רק שאטומה היא.מי יתן ונמצא את הכח הטמון בנו ולהאמין שנוכל לגרום לאהבה ההיא החשובה כל כך,להראות את פרצופה האמיתי,החייכני והסובלני,,, ולסיכום ,,"מים רבים לא יכבו את האהבה ונהרות לא ישטפוה,, רק טוב.תודה פורום יקר שנתתם לי לכתוב את מה שהייה נעול כל כך הרבה זמן,, לזרוק אל חלל העולם.