לכל מי שמאוכזב מהמערכת
שלום לכולם,
שמי דניאל,ומי שזוכר היה לי סיפור ופרוצדורת ענק עם הצבא,
רציתי לדבר על נושא הצבא,התגייסות פטורים והתנדבות,
קודם כל בקצרה על עצמי קצת,היה לי יום הולדת 21 לפני כמה ימים,בגיל 18 קיבלתי פטור מהצבא עקב סעיף קשיי הסתגלות קשים שהשגתי לעצמי,אמנם אני ההפך הגמור מכל מה שאמרתי לצבא,אבל עשיתי את זה בגלל שההורים שלי לא רצו שאתגייס והייתי בן יחיד (בין בנות) אבל לא משנה,עשיתי טעות שעד היום מתחרט עליה,
ניסיתי לערער מגיל 19 והערעורים לא התקבלו אז ניסיתי להתנדב,בכל מקרה,מה שאני עברתי עם הצבא כשנתיים כדי שאתגייס ואוכיח את עצמי אבל הצבא לא נתן לי הזדמנות,
כולכם בוודאי יודע כמה זה ארוך ומייגע התהליך התנדבות הזאת,כולכם מתוסכלים וחושבים למה לעזאזל זה ככה,בנאדם רוצה לתרום לעשות משהו למה לעשות לו תמוות?
לדעתי האישית,התהליך הזה הוא זלזול במתנדבים עצמם,זלזול והתנשאות,
בוא נדבר רגע על הערעור,תחשבו אתם לדוגמא,חבר\ה ידיד\ה שלכם פגעה בכם או עשתה טעות איתכם,אתם כועסים ולא מדברים איתו\ה אבל היא כל הזמן רצה ובאה ומנסה לבקש ממך סליחה ולהתנצל,אתם רואים שהיא או הוא מנסה כל הזמן לבוא ולהתנצל ולחפר על הטעות שלו,אתם רואים שהוא או היא אכן רציניים ובאמת באים לתקן את הטעות,
אז איך זה קשור לצבא? בעניין הערעור,אני ניסיתי במשך שנתיים לערער על ההחלטות שלהם והגשתי מסמכים ובקשות וכתבתי מכתבים ורצתי אחרי זה במשך שנתיים,זלזלו בי וכל הזמן נתנו לי תשובות שליליות ואמרו שאנשי המקצוע שלהם למדו 12 שנה אז הם בוודאי יודעים יותר טוב ממך מה טוב לך,אני אומר,סליחה באמת על הביטוי,אבל מעניין לי את התחת פשוט אם הוא למד 12 שנה,אין אדם בעולם שיכול לדעת יותר טוב מעצמך מה אתה מרגיש ומה טוב בשבילך,זאת פשוט התנשאות וזלזול מעליב מאוד.
לפעמים אתם אומרים,לא נתייאש ונוכיח את עצמו נלחם ונעשה את זה,אבל כשאתה מגיע למצב שאתה המון המון זמן מנסה לעשות משו אמנם ולהתנדב או להתגייס,אתה כבר אומר,פאק,למה שאני יעשה את זה אם הם מזלזלים בי ככה ?
מישהו פה יכול לתת לי תשובה חד משמעית בשאלה הזאת?
מוזמזים להגיב ולהביע את דעתכם בנושא.
שלום לכולם,
שמי דניאל,ומי שזוכר היה לי סיפור ופרוצדורת ענק עם הצבא,
רציתי לדבר על נושא הצבא,התגייסות פטורים והתנדבות,
קודם כל בקצרה על עצמי קצת,היה לי יום הולדת 21 לפני כמה ימים,בגיל 18 קיבלתי פטור מהצבא עקב סעיף קשיי הסתגלות קשים שהשגתי לעצמי,אמנם אני ההפך הגמור מכל מה שאמרתי לצבא,אבל עשיתי את זה בגלל שההורים שלי לא רצו שאתגייס והייתי בן יחיד (בין בנות) אבל לא משנה,עשיתי טעות שעד היום מתחרט עליה,
ניסיתי לערער מגיל 19 והערעורים לא התקבלו אז ניסיתי להתנדב,בכל מקרה,מה שאני עברתי עם הצבא כשנתיים כדי שאתגייס ואוכיח את עצמי אבל הצבא לא נתן לי הזדמנות,
כולכם בוודאי יודע כמה זה ארוך ומייגע התהליך התנדבות הזאת,כולכם מתוסכלים וחושבים למה לעזאזל זה ככה,בנאדם רוצה לתרום לעשות משהו למה לעשות לו תמוות?
לדעתי האישית,התהליך הזה הוא זלזול במתנדבים עצמם,זלזול והתנשאות,
בוא נדבר רגע על הערעור,תחשבו אתם לדוגמא,חבר\ה ידיד\ה שלכם פגעה בכם או עשתה טעות איתכם,אתם כועסים ולא מדברים איתו\ה אבל היא כל הזמן רצה ובאה ומנסה לבקש ממך סליחה ולהתנצל,אתם רואים שהיא או הוא מנסה כל הזמן לבוא ולהתנצל ולחפר על הטעות שלו,אתם רואים שהוא או היא אכן רציניים ובאמת באים לתקן את הטעות,
אז איך זה קשור לצבא? בעניין הערעור,אני ניסיתי במשך שנתיים לערער על ההחלטות שלהם והגשתי מסמכים ובקשות וכתבתי מכתבים ורצתי אחרי זה במשך שנתיים,זלזלו בי וכל הזמן נתנו לי תשובות שליליות ואמרו שאנשי המקצוע שלהם למדו 12 שנה אז הם בוודאי יודעים יותר טוב ממך מה טוב לך,אני אומר,סליחה באמת על הביטוי,אבל מעניין לי את התחת פשוט אם הוא למד 12 שנה,אין אדם בעולם שיכול לדעת יותר טוב מעצמך מה אתה מרגיש ומה טוב בשבילך,זאת פשוט התנשאות וזלזול מעליב מאוד.
לפעמים אתם אומרים,לא נתייאש ונוכיח את עצמו נלחם ונעשה את זה,אבל כשאתה מגיע למצב שאתה המון המון זמן מנסה לעשות משו אמנם ולהתנדב או להתגייס,אתה כבר אומר,פאק,למה שאני יעשה את זה אם הם מזלזלים בי ככה ?
מישהו פה יכול לתת לי תשובה חד משמעית בשאלה הזאת?
מוזמזים להגיב ולהביע את דעתכם בנושא.
