לכל מנחתי אבודה בלעדיך

[יאיר*]

לכל מנחתי אבודה בלעדיך

בפעם הראשונה הסקתי שהבילבול בכתיבתה או פרי יגונה ניסתי להבין מה היא רוצה אבל כאשר היא ענתה לי על מה שכתבתי שוב בבילבול קשה לי להאמין לסיפור שלה לא שהיא משקרת אבל מה שהוא חסר כאן ואם נקרא שוב את הסיפור הראשון אז נראה שאין התאמות בין הדברים וחבל שאנשים נפתחים לנחם אחרים ואז נזרק בוץ בפניהם תקראו את הסיפור הראשון ואת תשובתה

 

[רותי ב.]

יאיר,

יש התאמה או אין התאמה, בעיני זה ממש לא משנה. אדם (שם משתמש) מבקש תגובה להודעה שכתב, אני יוצאת מנקודת הנחה שהוא זקוק לתשובה הזו, ולא משנה אם זו נחמה, או משהו אחר. מלנחם מישהו (או לחמול עליו/עליה, נניח) עוד אף אחד לא מת, גם לא אם חטפנו בוץ בפנים אחר כך. מתלכלכים, זה כן, אבל לא מתים. וקצת בוץ ממש לא יפחיד אותי לענות לכותבים, או לנחם אם הם זקוקים לזה. יכול להיות שההנחות שלך נכונות, אבל יש דברים שלא שווה להפגע בגללם. .