ללאהבה הראשונה שלי-תומר
לתומר...אם רק היית רואה בכמה אנשים אתה מצליח לגעת... עדיין..למרות שאתה כבר לא כאן,אתה עדין כמו פעם...עדיין חי ונושם בלבבות של כל כך הרבה אנשים..ובלב שלי. אני זוכרת שסיפרו לי...שתומר...כן אתה,הבחור הגבוה והיפה כל כך שגר כמה מטרים ממני,שעמד איתי כל בוקר בתחנה לבית ספר..מת...כאילו,איך ילדה בת עשר יכולה בכלל להבין את המשמעות של המילה הזו?! איך ילדה בת עשר יכולה להעריך את המוות?האינות?את הגעגועים? לאן נעלמת תומר..איפה אתה היום!? אחרי לילה אחד של גשם..אהת חלית,חלית ממש קשה,לא שפעת רגילה כמו שיש לכולנו,אני זוכרת שהפסקת לעמוד לידי בתחנה..שהפסקתי לראות את החיוך שלך,לשמוע את הצחוק שלך ואת הסיפורים על המורה החדשה של ט3. אתה חלית...ואני נשארתי לבד...אתה מתת בלילה של יום שלישי אחד,גשום כמו זה שחלית בו. כל כך צעיר..חיים שלמים שאף פעם לא ייתממשו,ואני נשארתי כאן..כדי להמשיך לעמוד באותה תחנה,להמשיך לחשוב עליך... אהבה כל כך ילדותית,אהבה של ילדה בת עשר...מה כבר זה אומר?! מה היא מבינה בכלל?! איך חלית לי..ואני עוד לא הספקתי להגיד לך כמה אהבתי אותך...כמה אני חושבת עליך,איך הלב שלי מתחיל לדפוק כשאתה מחייך..ואני גם לא אספיק להגיד. כי אתה כבר לא כאן..ולי נשאר רק לכתוב לך,לדבר איתך,לספר לך דברים שאף פעם לא תשמע או תבין. געגועים אל אהבה ראשונה שאיננה עוד...שגם אף פעם אל תיהיה. ביום שאתה מתת גם משהו בי מת,התמימות,התקווה...אלוהים לא שומע בכי ילדות בלילה,אחרת הוא אל היה לוקח אותך ממני....ומשאיר אותי עם הגעגועים והזכרונות. (לתומר מרק)
לתומר...אם רק היית רואה בכמה אנשים אתה מצליח לגעת... עדיין..למרות שאתה כבר לא כאן,אתה עדין כמו פעם...עדיין חי ונושם בלבבות של כל כך הרבה אנשים..ובלב שלי. אני זוכרת שסיפרו לי...שתומר...כן אתה,הבחור הגבוה והיפה כל כך שגר כמה מטרים ממני,שעמד איתי כל בוקר בתחנה לבית ספר..מת...כאילו,איך ילדה בת עשר יכולה בכלל להבין את המשמעות של המילה הזו?! איך ילדה בת עשר יכולה להעריך את המוות?האינות?את הגעגועים? לאן נעלמת תומר..איפה אתה היום!? אחרי לילה אחד של גשם..אהת חלית,חלית ממש קשה,לא שפעת רגילה כמו שיש לכולנו,אני זוכרת שהפסקת לעמוד לידי בתחנה..שהפסקתי לראות את החיוך שלך,לשמוע את הצחוק שלך ואת הסיפורים על המורה החדשה של ט3. אתה חלית...ואני נשארתי לבד...אתה מתת בלילה של יום שלישי אחד,גשום כמו זה שחלית בו. כל כך צעיר..חיים שלמים שאף פעם לא ייתממשו,ואני נשארתי כאן..כדי להמשיך לעמוד באותה תחנה,להמשיך לחשוב עליך... אהבה כל כך ילדותית,אהבה של ילדה בת עשר...מה כבר זה אומר?! מה היא מבינה בכלל?! איך חלית לי..ואני עוד לא הספקתי להגיד לך כמה אהבתי אותך...כמה אני חושבת עליך,איך הלב שלי מתחיל לדפוק כשאתה מחייך..ואני גם לא אספיק להגיד. כי אתה כבר לא כאן..ולי נשאר רק לכתוב לך,לדבר איתך,לספר לך דברים שאף פעם לא תשמע או תבין. געגועים אל אהבה ראשונה שאיננה עוד...שגם אף פעם אל תיהיה. ביום שאתה מתת גם משהו בי מת,התמימות,התקווה...אלוהים לא שומע בכי ילדות בלילה,אחרת הוא אל היה לוקח אותך ממני....ומשאיר אותי עם הגעגועים והזכרונות. (לתומר מרק)