ללא כותרת../images/Emo9.gif
הכל בסדר, הכל טוב, רק ששוב אני קפואה ועצובה, תמיד נראה לי שיש משהו שאני מפסידה-לא רואה, אני אוטמת את עצמי ולא נותנת יותר מדי מקום להרגיש, הדברים זורמים סביבי ובתוכי ואני לא ממש מגיבה לרובם, הכל זורם כמו מים, ואני רק חושבת על הזמן העובר. יש ייעוד, כוונה, העדפה, דחיפה, אבל הם נמצאים עמוק בפנים, במקום הבטוח הזה, שלא רואים. חרדה גדולה מציפה אותי ואני שוב נזכרת איך היא מרגישה, כמו בימים ששיתקה אותי לגמרי והחזירה אותי להיות תינוקת ולהרגיש כאילו תמשך לעד. עכשיו, נותר לי לשבת, לעשות, לקוות ולראות- לאן ייקחו אותי חיי?!
הכל בסדר, הכל טוב, רק ששוב אני קפואה ועצובה, תמיד נראה לי שיש משהו שאני מפסידה-לא רואה, אני אוטמת את עצמי ולא נותנת יותר מדי מקום להרגיש, הדברים זורמים סביבי ובתוכי ואני לא ממש מגיבה לרובם, הכל זורם כמו מים, ואני רק חושבת על הזמן העובר. יש ייעוד, כוונה, העדפה, דחיפה, אבל הם נמצאים עמוק בפנים, במקום הבטוח הזה, שלא רואים. חרדה גדולה מציפה אותי ואני שוב נזכרת איך היא מרגישה, כמו בימים ששיתקה אותי לגמרי והחזירה אותי להיות תינוקת ולהרגיש כאילו תמשך לעד. עכשיו, נותר לי לשבת, לעשות, לקוות ולראות- לאן ייקחו אותי חיי?!