ללא מילים. (או רק כמה..)
רציתי לכתוב פה משהו בתור צופה אדוקה מעונה1 פרק1, רק שכשהתיישבתי כעת לכתוב, אני לא ממש בטוחה מה ואיך. לא השתתפתי בפורום זה מעולם (אם כי התעקשתי בפני תפוז על הקמתו), גם לא כצופה פסיבית, מהסיבה הפשוטה שאין בביתי כבלים (אלא yes), ואת הפרקים העונה ראיתי בקבוצות, מהקלטות שונות בזמנים לא קבועים. היום צפיתי בפרקים האחרונים, ונעתקה נשמתי. לא יכולתי להעלות בדעתי סוף יותר מושלם מפניו היפים של רפי מחייכים אליי, הצופה, חיוך כה מבטיח. לא אכחיש ואומר שלא נשארו בי צביטות על דברים מסוימים שהותירו אותי בהרגשת אי נוחות כללית (פרידתה האכזרית (אם כי האופיינית) של אלה מאלון, הטלטלות הרגשיות שהעבירו את הילדים- ליה, עומר, הכרס של רפי
), אבל כמכלול, הסיום היה נהדר. קראתי מדברים שנאמרו על ידי חברים שונים בפורום, קצת קשה לי להגיב כשהמחשבות כה טריות.. לרוב יש לי עמדה ברורה לגבי כל דבר ודבר בסדרה, החל מרגשות עמוקים, ועד מיקום מפתחות הבית.. רק שהעונה האחרונה די טלטלה אותי ומצאתי את עצמי משנה את דעתי בין פרק לפרק. בכל אופן, אני שמחה שהרוב נהנו, שהאירוח של אבוטבול ורני בלייר היה טוב, ושלעומר יש שני אבאים לילה טוב לכולם...
רציתי לכתוב פה משהו בתור צופה אדוקה מעונה1 פרק1, רק שכשהתיישבתי כעת לכתוב, אני לא ממש בטוחה מה ואיך. לא השתתפתי בפורום זה מעולם (אם כי התעקשתי בפני תפוז על הקמתו), גם לא כצופה פסיבית, מהסיבה הפשוטה שאין בביתי כבלים (אלא yes), ואת הפרקים העונה ראיתי בקבוצות, מהקלטות שונות בזמנים לא קבועים. היום צפיתי בפרקים האחרונים, ונעתקה נשמתי. לא יכולתי להעלות בדעתי סוף יותר מושלם מפניו היפים של רפי מחייכים אליי, הצופה, חיוך כה מבטיח. לא אכחיש ואומר שלא נשארו בי צביטות על דברים מסוימים שהותירו אותי בהרגשת אי נוחות כללית (פרידתה האכזרית (אם כי האופיינית) של אלה מאלון, הטלטלות הרגשיות שהעבירו את הילדים- ליה, עומר, הכרס של רפי