החלטה כל כך קשה
שלמזלי לא עמדתי בה, אצלנו ההחלטה כבר נלקחה ולא על ידינו.
בזמנו נעזרתי מאד בפורום הנפלא ״אובדן הריון״ בתפוז כי רק שם בין נשים ״כמונו״ ניתן למצוא הבנה לכאב הנורא והלב הדואב.
תמיד נזכור, תמיד נכאב ובכל זאת נמשיך בחיינו הלאה.
המשפחה והחברים מאד רוצים לעזור ולנחם אך לרוב ידם קצרה מלהושיע. הכי חשוב, לפחות מנסיוני, הוא לקחת את הזמן כי רק הוא מקהה את הכאב וגם לא סוח על שלב האבל וההשלמה עם האובדן.
מלא מלא חיבוקים ומקווה שתמצאי נחמה