ללא נושא (?)

בודדה2

New member
ללא נושא (?)

אילו רק יכולת לקרוא מחשבות, היית יודעת שאני חושבת עלייך עכשיו. אם היתה בנינו טלפטיה רצינית היית יודעת שקשה לי עכשיו. נכון שכאילו שכחתי, כאילו חזרתי לחיים הרגילים, כאילו לא עצרתי בחיים שלי. אבל מתחת לכל עשרות שכבות הבצל עדיין אני שואלת למה. ואילו. אילו הכל לא היה נחשף. ובמובן מסויים אני שמחה שזה קרה ככה, כי אז היית מגלה את זה בדרך אחרת, והעדפתי שתגלי את זה ממני. עברו בערך שבועיים ועדיין קשה לי המחשבה שאני לא יכולה להתקשר אלייך כשרע לי ושאת כבר לא תתקשרי אלי כשרע לך. חשבתי לבוא אלייך, אבל זה בלתי אפשרי ושתינו יודעות למה. אני גם לא בטוחה איך תגיבי אם אבוא. איפה את? מה את עוברת עכשיו? טוב לך או רע לך? אני משתדלת להעסיק את עצמי בכל מיני דברים אחרים, רק לא לחשוב עלייך, שלא יכאב, אני לא אוהבת שכואב. ועכשיו כואב יתר מידיי. הלב ממש בוכה. יכולים להגיד לי שאני מגזימה, מי שמכיר את הקשר בנינו, אבל כואב לי. כי כנראה (ואני אומרת כנראה ולא בטוח כי עדיין יש לי תקווה) שאיבדתי אותך, החברה הכי טובה שלי. את כנראה לעולם לא תראי את המכתב הזה, אלא אם תסלחי לי ואז אני אראה לך אותו. אבל למקרה שאולי תראי אותו, אני עדיין מקווה שתסלחי לי, למרות שהייתי חרא. בפעם האני לא יודעת כמה אני מבקשת סליחה. סליחה.
 
למעלה