אצלי זה די ברור.ה- ../images/Emo23.gif הוא ה-../images/Emo47.gif
לא תמיד זה היה ככה אצלי,אבל זה אחד מהדברים ששיניתי בחיים שלי ואני מאוד שלם עם זה.כבר כתבתי על זה כאן שאני עכשיו כבר כמעט ולא ממש "מכיר" או שומע בקול ההגיון אלא עושה דברים מתוך הלב,אולי גם מתוך הבטן,מספונטניות לעיתים קרובות או מהחלטה של רגע שאחרי שאני חושב עליה עולות בי מחשבות של חרטה,אבל כנראה שזה המחיר למישהו שהולך אחרי הלב...לא רק שאני לוקח זאת בחשבון,אני גם די שמח שזו הדרך שלי,למרות שהיא הכשילה אותי כמה וכמה פעמים. דוגמא...אמממ,הקשר האחרון שכתבתי עליו לפני משהו כמו עשרה ימים.חשבתי על זה לאחרונה שלכאורה אין לנו הרבה דברים משותפים,וכשאנחנו מדברים הרבה פעמים השיחה נקטעת כי אין מה להגיד ובכלל אם הייתי מסתכל על זה מבחוץ לא נראית שום סיבה נראית לעין("הגיונית"!) שיהיה איזה קשר ביננו. אבל הוא נוצר,ואני לא ממש יודע את הסיבה,אבל יודע שאני מרגיש טוב איתה, ואני חושב שגם היא מרגישה ככה איתי,אז אני ממשיך להיות בקשר איתה למרות שאולי אין לו הרבה עתיד.זה מן קשר של משיכה-רתיעה כזה,הלב שלי נמשך אליה אבל הראש כל הזמן אומר לו להתרחק ולהתרחק,וככל שהוא אומר את זה אז אני יותר נמשך ונמשך...אמרתי שהלב שולט אצלי בהחלטות ולכן גם כאן זה קורה. ואם כבר מדברים על קשרים עם נשים,וגם את זה כתבתי כאן-שמבחינת הגיון צרוף היה טוב לי עכשיו לא להתמקד ברצון למצוא אהבה מצד אחרים(אחרות) אלא במציאת האהבה והקבלה העצמית,אבל הלב שלי זקוק לזה,ומכיוון שאני שומע לו ברוב הזמן אז אני עושה את שניהם במקביל,מנסה לפחות...אפילו אם לפעמים יש הרגשה שהוא בא על חשבון העבודה הפנימית שאני עושה בכל השנה האחרונה. יש אצלי גם דוגמא מהלימודים שאני הולך אליהם,שאני מאוד חושש שאין לי את היכולת ועוד דברים שמבחינה "הגיונית" אין שום סיבה שאני אלך לשם,אבל הלב שלי רוצה ללכת לשם,הוא זה ש"אמר" לי שזה מה שאני רוצה לעשות כ"שאהיה גדול",אז לשם אני הולך,גם במחיר של כשלון אפשרי... ולסיום,הנה
מה שכתבתי פעם בבלוג שלי בנושא הזה,נכתב על מישהי שבדיעבד התאהבתי בה עוד לפני שראיתי אותה פעם אחת בחיים.היום קצת קשה לי להאמין, אבל בזמנו עוד חששתי מאוד להיפגש עם אנשים,פחדתי לנסות,פחדתי להעיז ולכן דיברנו במשך כמה חודשים טובים בטלפון,כל יום כמה שעות(!),לפעמים כל הלילה עד הבוקר...קשה שלא להקשר למישהי מיוחדת כזו,ועכשיו כל מה שנותר לי זה רק להצטער שהדברים לא הלכו כפי שאולי הייתי רוצה,אבל באותה נשימה להיות שמח בחלקי שהיתה לי הזכות להכיר אותה ולהקשר אליה בצורה כזו עוצמתית(בשבילי) כפי שהיה ביננו.והיא גם לימדה אותי הרבה דברים על החיים שלקחתי עימי לעתיד,או להווה(כי ההווה הוא העתיד של העבר
). אז כן,אני מאמין שהמשפט הזה בכותרת מדבר אליי בצורה מאוד חזקה ועוצמתית ואני בהחלט מאמין שללכת אחרי הלב שלך זה ללכת בדרך ה"נכונה".ודרך אגב, עיקר הקולות שעומדים נגדי באים מתוכי-מין מאבקים פנימיים אינסופיים שנובעים בעיקר עקב חוסר בטחון ואמונה אני מניח,אבל גם מטבעו האנושי של האדם,כל בן אדם,המתמודד עם דברים לא בטוחים והחלטות חשובות שאתה לא יודע את משמעותן בשבילך כי את זה רק העתיד יודע...קה סרה סרה...
