למאמנות שביננו

[FIRES SHADOW]

למאמנות שביננו

אני מרשה לעצמי לפתוח את הנושא בפורום משום שלדעתי גם המתעמלות הצעירות מודעות לטאקלים והמתיחויות שצצות פה ושם בין המאמנים... באחת משיחות המאמנים שלקחתי חלק בהן העלתי את הנקודה שבתור מי שחוותה את שני צידי המטבע של ההתעמלות בחו"ל (גם כמאמנת וגם כמתעמלת), ההתעמלות בארץ מרתקת אותי הרבה פחות ולצערי אני לא רואה את עצמי מצליחה להתפתח לרמה מירבית בתחום בארץ. העלתי מספר סיבות-בין היתר ציינתי את האופי הישראלי שלא אוהב לעבוד קשה, החוסר משמעת, ההתערבות המוגזמת לפעמים של ההורים, הציוד (למרות שאפשר להסתדר גם עם מה שיש ולהגיע לתוצאות יפות), ועובדה שאין כ"כ הרבה ממי ללמוד כדי להגיע לרמה באמת מכובדת-כי כמה מתעמלות ומאמנות כבר יש בארץ שמבצעות אלמנטים ברמה בינלאומית בצורה שבאמת ניתן ללמוד מזה משהו..? שלא תבינו אותי לא נכון-יש לנו מתעמלות מקסימות בארץ! עם המון פוטנציאל, ויש גם מאמנים מדהימים שלמדתי מהם המון בתחום האימון! אבל בהשוואה למה שזכיתי לקבל בצרפת וקנדה...נו אין הרבה מה להשוות. גם אם אולי זה היה עניין של מזל. אחת המאמנות שהשתתפה בשיחה כנראה נפגעה והגיבה בצורה מאוד פוגעת וחסרת טאקט, ש"את, עם הרמה שהגעת אליה כמתעמלת, אין לך בכלל מה לעשות בתחום ההתעמלות! תסתכלי על כל אלופי בריה"מ לשעבר שלא מצאו את עצמם בתחום האימון, ואפילו הם מאמנים חוגים! ומי בכלל רואה אותם בגיזרה העולמית? אז את?!" אציין פרט חשוב ואולי שולי, שהמאמנת הנ"ל היתה בזמנו בנבחרת בריה"מ.. מה דעתכן בנושא? עד כמה ההישגים האישיים שלכן כמתעמלות קריטיים ורלוונטיים בתפקיד שלכן כמאמנות? האם חובה עליכן לדעת (לפחות בעבר) טריפל צוקהרה כדי ללמד מישהי לעשות את התרגיל?

 

[נועה חורש]

דעתי

בהודעתך ישנה התייחסות לשני נושאים שונים לגמרי זה מזה: 1. החיכוכים בין המאמנות 2. שאלת ההישג האישי של המאמנת מול הישגי המתעמלות שלה. אין קשר בין שני הנושאים הללו. גם אילו ידעת לעשות טריפל צוקהרה והיית חברה בנבחרת ההתעמלות הלאומית של סין, עדין אני סבורה שהיית סובלת מהערות כאלה ואחרות ממאמנות. אני לא מכירה היטב את המערכת בצרפת ובקנדה, אבל בהמון מדינות ישנם חיכוכים בין המאמנים וחוסר פירגון. בארה"ב למשל, זה בהרבה יותר גרוע מכאן. וגם בבריה"מ. נושא נוסף, הוא באמת הפוטנציאל ההתפתחותי המוגבל כאן בארץ. בהקשר לנושא זה, אני לא חושבת שכתיבה על המצב, או דיון על כך בישיבות מאמנים או בפורומים כאלו ואחרים עוזרים במשהו. צריך מישהו שירים את הכפפה, כן, על אף ולמרות כל המכשולים שציינת, ומכשולים נוספים מפה ועד להודעה חדשה. לגבי הנושא השני, כמובן שלא צריך לדעת לבצע צוקהרה כדי ללמד מישהי לעשות צוקהרה. אבל כן צריך לדעתי לדעת לבצע סלטה רגילה כדי ללמד מישהי לעשות צוקהרה. זאת אומרת, שהמאמנת צריכה שיהיה לה את הבסיס, כדי ללמד בהצלחה את הרמות שמעבר. אדרבא, השאיפה של כל מאמנת, היא שהמתעמלות שלה יהיו יותר טובות ממנה ויעשו דברים שהיא לא עשתה. אחרת לא היו בכלל אלופות, אם כל אחת תדע לעשות רק מה שהמאמנת שלה ידעה לעשות.

 

[אמא לה3]

אז ככה

לגבי הנושא הראשון, נועה סיכמה יפה את הדברים. מתוקף היותנו מדינה קטנה, כל אחד "בביצה" שלנו מכיר ומתחרה באחר, בעולם אולי זה פחות מורגש, אבל כאן, במדינתנו הקטנה, זה מורגש בהחלט, מבחר המתעמלות הוא קטן יותר ויש תחרות על כל ילדה. בנושא השני, לצערי נועה, אני לא מסכימה איתך. לדעתי אין שום קשר בין היכולת של המאמנת כמתעמלת ולגבי יכולת האימון שלה. שתי דוגמאות, הנפוצה בעולם והידועה ביותר היא "בלה קרולי" מתאגרף בעברו שהיה למאמן התעמלות, ומהטובים שבהם... הדוגמא השנייה (ואני מקווה שאת זוכרת), את אלופת ישראל בזמנו שעבדה אצלי כמאמנת אחרי פרישתה- היא היתה מאמנת זוועה, אולי היא ידעה ברגים אבל ללמד עמידת ידיים היא לא ידעה. אז ככה שלדעתי, אם מאמנת היתה בעברה מתעמלת זה יכול אולי לעזור, אבל מאמנת טובה ואפילו טובה מאוד לא צריכה לדעת אפילו סלטה, כן צריכה לדעת להרגיש את הבנות.

 

[נועה חורש]

הבהרות לדבריי

קודם כל, בוודאי שמי שהייתה מתעמלת טובה אינה בהכרח מאמנת טובה. את זה לא אמרתי וגם אינני מאמינה בכך. לצערי אני לא זוכרת את אלופת ישראל שעבדה אצלך. אני מסכימה איתך שאם מאמנת הייתה בעברה מתעמלת זה יכול לעזור, ולכך פחות או יותר התכוונתי. כך למרכיב "העזר" הזה יהיו יתרונות על פני האחרות. נוסף על כך, יוצאי דופן תמיד יהיו, וכך יתכן מאמן עילית שבא מתחום האיגרוף, מאמנת ששונאת התעמלות, מאמנת ברמה בינ"ל צעירה/זקנה ועוד כהנה וכהנה. לא כל מאמנת צריכה לדעתי לדעת סלטה. אבל מאמנת שרוצה ללמד מישהי סלטה צריכה לדעתי לדעת בעצמה לעשות גלגול לפנים. לפיכך כמו שאמרתי מאמנת שרוצה ללמד דאבל צוקהרה צריכה לדעת סלטה. גם על "לדעת להרגיש את הבנות" אין הסכמה מלאה, כי באופן עקרוני יתכן מצב שתהיה בקבוצה תחרותית (ברמה בינלאומית) מאמנת מצוינת מבחינה מקצועית, אך נטולת רגישות אל הבנות ולא מרגישה אותן, והעוזרת שלה למשל, תהיה הדמות שתרגיש את הבנות וכך ביחד הן תגענה לטופ (כמובן בהנחה שהמאמנת והעוזרת עובדות בשיתוף פעולה מלא ומקשיבות זו לזו).

 

[נועה חורש]

ובהקשר לכך, שאלות נוספות:

האם יכול להיות מאמן שחייה טוב שאינו יודע לשחות? האם יכול להיות מאמן כדורסל בליגת העל שמעולם לא שיחק בכדורסל? האם יכולה להיות מורה למחול שלא יודעת לרקוד? אם כך במה שונה ההתעמלות משאר ענפי הספורט בעניין הזה? מובן שכל המאמנים האלה, לא צריכים להיות שחיינים, כדורסלנים או רקדנים דגולים ברמות הכי גבוהות, אך הם צריכים להיות בעלי רקע מתאים לרמה אותם הם מאמנים. ומעבר לכך: מורה לחשבון צריכה לדעת לספור, מורה לספרות צריכה לקרוא ומורה לאנגלית צריכה לדבר אנגלית. ובכל זאת, כשמגיעים לרמות הגבוהות, דוקטורנט באוניברסיטה מצופה לעיתים להגיע לפריצת דרך בתחום הדעת (מתימטיקה, ספרות או אנגלית לצורך העניין) שאליה המנחה שלו לא הגיע. התפקיד של המורים או המאמנים הוא לספק לתלמידים את הכלים ללמידה ולהתפתחות מקצועית ולא להיות מקור ידע בלעדי. ועדין הם צריכים לשלוט בתחום הדעת ברמה מספקת, לא?

 

[אמא לה3]

תשובות נוספות

במה שונה ענף ההתעמלות? ובכן, לשחייה אין גיל וכך גם למחול, כדי לקלוע כדור לסל/רשת אין צורך בכישורים מיוחדים, להתעמלות יש, יש את העיניין של הגוף המשתנה, היכולות הפיסיות השונות המשקל, הגובה ועוד ועוד ועוד. שוב אני אומרת, בשביל להיות מאמן טוב, אין שום צורך בלהיות מתעמל טוב. נקודה. מאמן צריך לדעת התעמלות. צריך להבין התעמלות, לא ברמת הלעשות אלא ברמת הללמד. אני מקווה שהסברתי את עצמי. ואגב, לפיסקה האחרונה שלך, מורה בכיתות א-ב, לרב אין לה שום הכשרה נוספת מלבד תעודת הוראה (למורות הבוגרות יותר אין תואר רק תעודת הוראה...) גם לא תראי מורה למתמטיקה שמלמד לבגרות שהוא פרופסור....

 

[נועה חורש]

חולקת על דעתך

לא הבנתי מה הקשר לגיל ולמבנה גוף. איך זה קשור? אם אכן את סבורה שכדי לשחק כדורסל ב-NBA אין צורך בכישורים מיוחדים, איך את מסבירה את העובדה שרק מתי מעט מן הכדורסלנים מגיעים לרמה גבוהה? למה מאמן התעמלות לא צריך להיות מתעמל (אני לא אמרתי שהוא צריך להיות מתעמל טוב)? במה הוא שונה ממאמני ספורט/ מורים אחרים? האם היית הולכת ללמוד נהיגה אצל מורה שאינו יודע לנהוג, אך מבין נהיגה ושולט ברמת הלימוד? מורה בכיתות א-ב אינה בעלת הכשרה מיוחדת, כפי שמאמנת התעמלות ברמות נמוכות לא צריכה להיות בעלת הכשרה מיוחדת, וזה בדיוק מחזק את טענתי...

 

[FIRES SHADOW]

השאלה היא

באיזו רמה צריך לדעת... ברור שישנן אינטריגות בין מאמנים-זה קיים בכל מקום-כולנו בני אדם ולא כלנו מסתדרים זה עם זה. עוד שאלה שעולה כאן-מה עתיד ההתעמלות בארץ? לאחר שכל המאמנים המובילים כרגע יפרשו, מה יהיה? האם עתיד ההתעמלות בארץ תלוי אך ורק במאמנים זרים שיגיעו? (ההתיחסות להתעמלות התחרותית כרגע-אני בספק שהענף יכחד אי פעם ברמה החובבנית.)

 

[אמא לה3]

דוקא בנק' הזאת

לדעתי, יש ועוד יהיו בארץ הרבה מאמנים ומאמנות צעירים ושאפתניים שיובילו אותנו לעתיד טוב, כמו כן, הלוואי ויגיעו מאמנים זרים שיוכלו לפתח ולקדם עוד את הענף לרמה בינלאומית גבוהה. לדעתי, אם אנשים יבינו שכדאי שנהיה במצב למידה תמיד, נוכל להגיע רחוק. וכן, צריכים לדעת לוותר על האגו...אין מה לעשות. המצב מאוד לא פשוט בארץ הקטנטונת שלנו מבחינת המתעמלות, המנטליות לרב לא מתאימה מהסיבות שצויינו בהודעה הפותחת, ההשקעה העצומה שצריך במתקנים מתאימים לענף (התחרותי כמובן) וכמובן המודעות לענף התחרותי. לא קיימת בכלל, מלבד ההשג המדהים של אלכס שזכה למס' כותרות, לא קיים מעקב סדיר בתקשורת אחרי המתעמלים וחבל...(הרי "נורא" חשוב לכתוב על כל גרפס שעשה שחקן כדורגל...) עצוב.

 

[נועה חורש]

התשובה היא

המאמן צריך לדעת התעמלות ברמה בסיסית. רמה בסיסית זה דבר יחסי. כי בשביל הנבחרת הלאומית הבסיס הוא פליק-פלק, ובשביל קבוצת הופעות איזורית הבסיס הוא עמידת ידיים. לגבי הסוגיה השנייה שהעלית: בתי הקברות מכילים מאות אלפי אנשים ש"אין להם תחליף". אנשי רוח, אומנים, סופרים, מורים, חוקרים... ועם זאת, העולם ממשיך להתקיים כרגיל. כרגע יש בארץ מספר מאמנים מובילים (והם לאו דווקא זרים), וכשהם יפרשו, יהיו מאמנים אחרים. עתיד ההתעמלות בארץ ממש לא תלוי במאמנים זרים שיגיעו והמאמנים הזרים בכלל אינם בהכרח יותר טובים מהישראליים. יש מאמנים זרים יותר טובים מהישראליים, אבל יש המון זרים שאינם כאלה... לא כל המאמנים הזרים הם טובים... מה יהיה? -איך אפשר לדעת? אולי תקום מאמנת שתצליח להקים פה באמת משהו איכותי, זה לא בלתי אפשרי; אולי המצב רק יילך וידעך, אולי תהיה דעיכה ואז הצלחה או להיפך...

 

[נעממהה]

לדעתי חסר איזשהו משהו בוויכוח שלכן

יש כאן גם משהו אחר: אנשים שלא יודעים לעשות גלגול, גם לא יתקרבו להתעמלות. ככה זה. הם מפחדים מהתחום (כולנו מכירים אנשים כאלה). בשביל לדעת גלגול לא צריך להיות גאון גדול, לא צריך ללמוד את זה ואפילו לא צריך מזרונים (לא אמרתי לנסות את זה בבית, אבל מנסיון, זה לא עד כדי כך כואב=]] ). אחד שנמשך להתעמלות ולהוראת המקצוע יעשה גלגול כי זה טבוע בתוכו. זה לא משנה אם הוא למד את זה בגיל ארבע כשההורים שלו הכניסו אותו לאולם (ומאז הוא התפתח למתעמל אולמפי) או בגיל 15 כשהוא גילה את העולם הזה (והתקדם מאז רק עד לערבית פליק פלאק). זה לא עניין של "האם בן אדם שלא יודע לעשות גלגול יכול ללמד סלטה?" שאלה כזאת לא תצוץ במציאות ולכן היא מיותרת. בתאוריה- התשובה לדעתי היא כן, והנה הסיבה: צריך להבדיל בין מקצועות של ספורט למקצועות של מחשבה ושכל. בכל שאר הדברים/מקצועות שהזכרת ההבנה והביצוע באים ביחד- זו עסקת חבילה. אם אתה מבין פעולה חשבונית כלשהי אתה בהכרך יכול לבצע אותה. ואם למדת ללמד אז אתה ליכול גם ללמד את זה (פחות או יותר). כנ"ל אנגלית וכל דבר שקשור למקצעות שעובדים איתם בראש. בהתעמלות זה לא ככה!! אפשר להבין אלמנט מסויים באופן יסודי לחלוטין, על כל הדקויות שבו, ולא לדעת לבצע אותו. יכול להיות שמבנה הגוף שלך כבר לא מתאים, או שמעולם לא הייתה לך ההזדמנות להגיע לרמות האלה. אבל אין שום בעיה ללמד את זה. אני חושבת שכמעט כל ענפי הספורט זה ככה! גם מאמן כדורסל, שאחוזי הקליעה שלו איומים עד כדי כך שכשהוא זורק הכדור לא מגיע אפילו ללוח, יכול להיות מאמן מצויין. מאמן כדורגל, שברגע שהוא מנסה לבעוט בכדור הוא נופל, יכול להיות מאמן מצויין גם כן. ידיעת התאוריה לא אומרת שאתה ידוע לבצע. ולסיכום, בקשר לבסיס הבסיסי ביותר של התעמלות או כל ספורט אחר, (כמו לא לטבוע כשזורקים אותך למים אם אתה מאמן שחיה)- השאלה מיותרת בגלל המציאות, אבל בתור שאלה היפוטתית זה יכול להיות- מאמן שלא יודע לעשות גלגול. ועוד דבר, אפשר גם לעשות פריצת דרך כמאמן וללמד את המתעמלות שלך דברים חדשים שאתה המצאת.... וואוו, חפרתי. ביי!

 

[אמא לה3]

יקירתי,

את ניסחת במדיוק את מה שאני שברתי שיניים בלנסות להסביר...תודה.

 

[נועה חורש]

הבנה שכלית מול הבנה תנועתית

עקרונית, נכון, מי שלא מבין כלום בהתעמלות לא יתקרב להתעמלות. נשאלת השאלה גם מה זה בשבילך "לדעת גלגול". אם זה רק להכניס ראש ולהתגלגל על הגב, אז באמת כל מדריכה יודעת את זה. אם זה לעשות גלגול נכון- זה ממש לא טריוויאלי ויש המון מדריכות שמכופפות רגליים בגלגול למשל. אם נלך על אפשרות ביניים, של גלגול אסתטי ברמה סבירה, אז באמת כל אחד מהתחום יודע את זה, ולכן לדעתי כל אחד יכול ללמד סלטה. כאשר מגיעים לרמות הגבוהות ביותר, אז צריך שלמאמן יהיה בגוף רפרטואר תנועתי מספיק עשיר כדי שהוא יוכל לאמן את המתעמלות בצורה מוצלחת. לגבי מקצועות עיוניים, אני לא מסכימה איתך שהבנת פעולה חשבונית בהכרח תוביל לביצוע נכון. אני מכירה המון אנשים שמבינים היטב פעולות חשבוניות אך עדין לא מצליחים לבצען. כנ"ל לגבי מדעים, אנגלית, נהיגה וכו'. בין הבנה לבין יישום יש מספר רמות באמצע. אם מישהו מבין אלמנט מסויים בהתעמלות על כל הדקויות שבו, כפי שאת טוענת, הוא יכול אזי ללמד את המתעמלת את אותו אלמנט, וגם היא תבין אותו על כל הדקויות שלו. זה לא אומר שהיא תצליח לבצע. לגבי הקטע של כדורסל וכדורגל, מזה ממש הופתעתי. את באמת מאמינה שיכול להיות מאמן כדורסל ב-NBA שהכדור שלו לא מגיע אפילו ללוח??? או מאמן כדורגל בקבוצת צ'לסי שנופל כשהוא בועט בכדור?? איך המאמנים האלה ילמדו טקטיקות משחק, אם הם אף פעם לא שיחקו, הכל על סמך תיאוריה? ואם כן, אז בשביל מה בכלל צריך את המאמן בשטח? שהמאמן ילמד כדורגל בהתכתבות. הוא יכתוב את כל הכללים והטקטיקות של המשחק והשחקנים יקראו וילמדו. אח"כ הוא יצפה בהם בטלוויזיה משחקים, וישלח להם את הערותיו. לגבי הערתך האחרונה, מאמן שלא יודע גלגול לא יכול להגיע לפריצת דרך וללמד אלמנטים שהמציא. כדי "להמציא" אלמנט, צריך שיהיה מאגר אדיר של אלמנטים, ורק כך אפשר להגיע לאלמנטים חדשים.