אז ככה:
מסתובבות בשווקים חמש רמות של תוצרת: יבולי נכרי - שמגדלים אותם מי שאינם יהודים באדמות שלהם במקומות שונים אוצר בית דין (אוצר הארץ למשל) - שמגדלים אותם חקלאים יהודים עפ"י כללי ההלכה או על מצעים מנותקים או שהחקלאים עובדים כשליחי בית הדין וכמעט ולא מתפרנסים מכך היתר מכירה - רוב התוצרת בשווקים יבולי יהודי שגדלו באיסור בשנת השמיטה והגיעו לשוק בדרכים עקיפות יבולי יהודי שגדלו בערבה שכלל לא חלים עליהם הלכות שמיטה, לפי רוב מוחלט של השיטות. בשאלת השמיטה מתערבבות יחד הן השאלה הפרקטית והן השאלה האידיאולוגית. למשל, יש ציבור בו יבולי נכרי יחשבו למהודרים מכולם, בעוד ציבור אחר יתייחס לאותם יבולים כתקיעת סכין בכבו של החקלאי היהודי, משום שבהליכה לנכרי כתפיסת עולם יש בעיה אידיאולוגית-ציונית כבדה מאוד (אני, אגב, שייך לציבור השני). חברת "תנובה" היא האחראית הארצית על קניית היבול מהחקלאים והעברתו לשווקים. על פי החוק היבש במדינת ישראל, אסור למכור בשוק מה שלא הגיע דרך התיווך של "תנובה". הרב ויטמן, המשגיח של "תנובה", והרב יוסף, הם האחראים לתת אישור על היתרי מכירה, ואין שום יבול שנקנה על ידי תנובה אם אין לו היתר מכירה. לכאורה הכל פשוט: כיוון שמה שמגיע לשוק מגיע דרך תנובה והיא לא מביאה מה שאין לו היתר מכירה, אז מי שסומך על היתר מכירה (פסק הרבנים של ארץ ישראל והרבנות הראשית (מאז הקמתה) מזה כמאה וחמישים שנה), יכול לקנות בשוק גם ללא אישור. אלא, שיש "מאעכרים" שמוכרים לירקנים ללא תיווך של תנובה. הם אמנם מיעוט, אך הם קיימים. לכן כדאי לראות אצל הירקן אישור שהיבול שהוא מוכר נקנה בתיווך של תנובה. זה גם מסייע ברמה הארצית, כי פחות מאעכרים ימכרו לירקנים אם הירקנים ידעו שהם צריכים להציג תעודות. אגב, בפירות של היתר מכירה נוהגים בקדושת שביעית לחומרא, כמו פירות של אוצר בית דין (הכנסה לשקית אטומה לפני שזורקים לפח, או עדיף מכך - לשים בכלי מיוחד (ולרשום עליו "קדושת שביעית", זה קצת נותן תחושה כללית של משהו שונה בשנה הזו...), ואחרי כמה ימים להעביר לפח. מנקודת מבטי הציונית-דתית-אידיאולוגית, עדיף לכתחילה "אוצר הארץ" או "אוצר בית דין", ואם לא אז "היתר מכירה". באופן עקרוני איני קונה יבולי נכרי, לפחות לא במודע. ועוד מילה של אידיאולוגיה: מטרות השמיטה המקוריות אינן מתמלאות במלואן בימינו, ויותר מכך - לא ממש מדברות אלינו בהיותינו לא עובדי אדמה. דווקא ההימצאות בשמיטה היא זמן נהדר לחזור מעט לשורשים, תרתי משמע. להיזכר בקשרי אדם-אדמה, להבין את מושג הקדושה ולהיות מחובר למצוות התלויות בארץ. בקיצור: ניתן לקנות בשוק אם סומכים על היתר מכירה, כי גם אם יש תחמנים הרוב קונים דרך תנובה. מומלץ לראות אישור קניה מהירקן שקנה בתנובה. כל טוב, רונן
