למבינים בהלכות שנת שמיטה- שאלה

למבינים בהלכות שנת שמיטה- שאלה

האם ירקות בשוק ניתן לקנות? אני יודעת שהם יותר זולים מאשר בסופר- ובדרך כלל קונה בדוכנים של דתיים שמראים תעודות של הכשר ומעשר- אבל מה לגביי שנת שמיטה?- איפה הכי כדאי לקנות? תודה ותמשיכו להכין דברים מעולים.. מאיוש העוגה נראית נהדר ויוכי- השם ישמור אותך- אחרי לידה ככה כל יום לנכין משהו טרי?--- את ממש ענקית!!! שיהייה ערב טוב
 

חנהפ

Active member
לא יודעת על איזה שוק את מדברת

בשוק של פ"ת יש באסטה של אברהם ששם אפשר לקנות וניתן לסמוך, אני לא קונה השנה בשוק כי אני לא סומכת על הבאסטונרים...
 

Rebeccan

New member
לא בכל הדוכנים מביאים סחורה שמתאימה

תלוי היכן את גרה בירושלים למשל - יש דוכנים שהם ייעודיים לנושא, אבל הם מוכרים תוצרת "גוש קטיף" כל השנה ועליהם אפשר לסמוך קצת יותר. יש מאידך גם דוכנים שאני יודעת שהסחורה שהם מביאים היא של גויים (יש הרבה סביב ירושלים) ולכן בירושלים זה יחסית קל שוב - השאלה היכן את גרה ומהיכן מגיעה הסחורה.
 
אוצר הארץ!

תגגלו את "אוצר הארץ" ותקבלו את האתר שלהם, עם הסברים וגם רשימת החנויות שמוכרות רק את הסחורה שלהם- ירקות ממצע מנותק, פירות וירקות עם קדושת שביעית, סחורה מהערבה הדרומית, ויבול נכרי שלא מתוצרת עזה. מומלץ ביותר לחיזוק החקלאים היהודים, ולחיזוק השמירה על הלכות שמיטה.
 

הרברונן

New member
אז ככה:

מסתובבות בשווקים חמש רמות של תוצרת: יבולי נכרי - שמגדלים אותם מי שאינם יהודים באדמות שלהם במקומות שונים אוצר בית דין (אוצר הארץ למשל) - שמגדלים אותם חקלאים יהודים עפ"י כללי ההלכה או על מצעים מנותקים או שהחקלאים עובדים כשליחי בית הדין וכמעט ולא מתפרנסים מכך היתר מכירה - רוב התוצרת בשווקים יבולי יהודי שגדלו באיסור בשנת השמיטה והגיעו לשוק בדרכים עקיפות יבולי יהודי שגדלו בערבה שכלל לא חלים עליהם הלכות שמיטה, לפי רוב מוחלט של השיטות. בשאלת השמיטה מתערבבות יחד הן השאלה הפרקטית והן השאלה האידיאולוגית. למשל, יש ציבור בו יבולי נכרי יחשבו למהודרים מכולם, בעוד ציבור אחר יתייחס לאותם יבולים כתקיעת סכין בכבו של החקלאי היהודי, משום שבהליכה לנכרי כתפיסת עולם יש בעיה אידיאולוגית-ציונית כבדה מאוד (אני, אגב, שייך לציבור השני). חברת "תנובה" היא האחראית הארצית על קניית היבול מהחקלאים והעברתו לשווקים. על פי החוק היבש במדינת ישראל, אסור למכור בשוק מה שלא הגיע דרך התיווך של "תנובה". הרב ויטמן, המשגיח של "תנובה", והרב יוסף, הם האחראים לתת אישור על היתרי מכירה, ואין שום יבול שנקנה על ידי תנובה אם אין לו היתר מכירה. לכאורה הכל פשוט: כיוון שמה שמגיע לשוק מגיע דרך תנובה והיא לא מביאה מה שאין לו היתר מכירה, אז מי שסומך על היתר מכירה (פסק הרבנים של ארץ ישראל והרבנות הראשית (מאז הקמתה) מזה כמאה וחמישים שנה), יכול לקנות בשוק גם ללא אישור. אלא, שיש "מאעכרים" שמוכרים לירקנים ללא תיווך של תנובה. הם אמנם מיעוט, אך הם קיימים. לכן כדאי לראות אצל הירקן אישור שהיבול שהוא מוכר נקנה בתיווך של תנובה. זה גם מסייע ברמה הארצית, כי פחות מאעכרים ימכרו לירקנים אם הירקנים ידעו שהם צריכים להציג תעודות. אגב, בפירות של היתר מכירה נוהגים בקדושת שביעית לחומרא, כמו פירות של אוצר בית דין (הכנסה לשקית אטומה לפני שזורקים לפח, או עדיף מכך - לשים בכלי מיוחד (ולרשום עליו "קדושת שביעית", זה קצת נותן תחושה כללית של משהו שונה בשנה הזו...), ואחרי כמה ימים להעביר לפח. מנקודת מבטי הציונית-דתית-אידיאולוגית, עדיף לכתחילה "אוצר הארץ" או "אוצר בית דין", ואם לא אז "היתר מכירה". באופן עקרוני איני קונה יבולי נכרי, לפחות לא במודע. ועוד מילה של אידיאולוגיה: מטרות השמיטה המקוריות אינן מתמלאות במלואן בימינו, ויותר מכך - לא ממש מדברות אלינו בהיותינו לא עובדי אדמה. דווקא ההימצאות בשמיטה היא זמן נהדר לחזור מעט לשורשים, תרתי משמע. להיזכר בקשרי אדם-אדמה, להבין את מושג הקדושה ולהיות מחובר למצוות התלויות בארץ. בקיצור: ניתן לקנות בשוק אם סומכים על היתר מכירה, כי גם אם יש תחמנים הרוב קונים דרך תנובה. מומלץ לראות אישור קניה מהירקן שקנה בתנובה. כל טוב, רונן
 

Rebeccan

New member
זה לא היה הרב קוק לגבי היתר המכירה ?

הוא הרי היה האידיאולוג הגדול של אהבת הארץ וכו' אשמח להבהרה בנושא, זה מה שידעתי עד עתה (הרב קוק - תחילת המאה ה-20)
 

הרברונן

New member
תולדות היתר המכירה...

הישוב היהודי בארץ ישראל בתקופה העות'מנית החל להתפתח הרבה לפני הרב קוק. מי שהיו הראשונים לעסוק בשאלה הזו, כמה וכמה עשורים טובים לפני הרב קוק, היו דווקא הרבנים הספרדיים ("הראשון-לציון"ים...) שהציעו את היתר המכירה במתכונת המוכרת לנו כיום, פחות או יותר, למעט החקלאים היהודים שהיו בזמנם. הסוגיה התרחבה מאוד עם עלייתם של יהודים אשכנזים לארץ ובמקביל תחילתו של ישוב חילוני והתרחבות החקלאות לכדי ענף של ממש. הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה, אחד מהפוסקים המשמעותיים בקרב היהודים האשכנזים, הוא ועוד סוללה רחבה של רבנים בחו"ל, פסקו עבור חקלאי א"י שיש לעשות היתר מכירה על מנת לשמר את החקלאות היהודית המתפתחת בארץ ישראל למרות הבעיות הלא-פשוטות עם היתר זה. הראי"ה קוק עלה ארצה בשנת תרס"ד (1904) ונזקק לעסוק בסוגית השמיטה רק בשנת תר"ע (1910). הוא נתלה באילן גבוה, ר' יצחק אלחנן ספקטור - כאמור, ומולו עמד הרידב"ז, רבה של צפת.הפולמוס הזה אמנם זכור יותר, אך מקורותיו קדומים בכמה וכמה שמיטות. גם הפסיקה של ר' יצחק אלחנן ספקטור היתה מונעת, בין השאר, מהפסיקה של הרבנים הספרדיים תחת השלטון העות'מני בארץ ישראל. אפשר לקרוא עוד על זה ועל מה זה בדיוק היתר מכירה בערך בויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%94 אבל להביא בחשבון שהפתיחה ההיסטורית שם אינה מדויקת, בלשון המעטה. כל טוב, רונן
 
תודה על התשובה המושקעת ../images/Emo24.gif

ובכלל תודה על שהסכמת להכנס ולהיות איתנו
בהמשך היום אצבע אותך באדום, אני מקווה שתשאר פה ונוכל ביחד לבנות פינה שבועית בהלכות כשרות ובכלל בדברים אחרים
ברוך הבא
 

חנהפ

Active member
מעניין,

אני אשלח את האיש לבדוק מה קורה בשוק שלנו... הסחורה שם בטוח טובה יותר מאשר בחנות הירקות השכונתית ואם יש תעודה אז בכלל שווה
 
חנהפ תעודה בשמיטה לא עונה

על כל הדעות. ולמה? כי תעוגה מוכיחה שאכן המקום מושגח ע"פ סוג ההכשר. ובשמיטה השאלה מסווגת מגזרית. היתר מכירה מומלץ בשמיטה ע"פ דעתו של הרב קוק זצ"ל. הרב אלישיב ודעת המגזר החרדי לא קונים ע"פ היתר מכירה אלא רק יבול נוכרי.
 
כמו שכתבתי מקודם. השאלה ברמה

העקרונית על איזה פסק הלכה אתם סומכים בשמיטה. יבול נוכרי, היתר מכירה וכו. תנובה אני חושבת שזה היתר מכירה אבל אני לא בטוחה.
 
למעלה