בכלליות...
דבר ראשון, יש את השאלה של המבנה של היצירה. המבנה הכי שכיח במוזיקה הוא הסונטה, שעליה אני ארחיב בהמשך. סימפוניה - יצירה לתזמורת, בנויה בצורת סונטה. לרוב לסימפוניה יש שלושה פרקים (מהיר, איטי, מהיר) אבל בערך מהתקופה של בטהובן והלאה, לסימפוניות יש ארבעה, חמישה ואפילו שישה ויותר פרקים. (בטהובן הוסיף לסימפוניות שלו, כמו לסונטות, פרק סקרצו, שהוא מעין גשר בין הפרק האיטי לפינאלה, בדרך כלל רונדו). קונצ´רטו - יצירה לתזמורת ולסולן, צורת סונטה. יש למעשה קונצ´רטי (קונצ´רטו ברבים) כמעט לכל כלי סולני. סוג הקונצ´רטו המפורסם ביותר הוא לפסנתר ותזמורת. קאנון - יצירה קונטרפונקטית. למעשה זהו נושא אחד, שמושר או מנוגן על ידי כמה קולות, אך כל קול מחקה בדיוק את הקול המקורי, ומשיג אפקט רב-קולי על ידי חיקוי. לא להתבלבל עם פוגה, שבה הנושא מופיע בכל קול בצורה קצת שונה. רקוויאם - יצירה דתית לזכר המתים. המפורסם ביותר הוא של מוצרט, קכל 626, היצירה האחרונה שהוא כתב (למעשה כתיבת הרקוויאם לא נסתיימה ע"י מוצרט בעצמו...) סונטה - יש הבדל בין מבנה הסונטה, ליצירה סונטה. מבנה הסונטה הוא כזה: נושא ראשון, נושא שני (בסולם של הדומיננטה), פיתוח של הנושאים, חזרה על הנושאים רק שהפעם הנושא השני הוא בסולם של הטוניקה. המבנה הזה חל רק על התנועה הראשונה של היצירה שבנויה בצורת סונטה(סימפוניה, קונצ´רטו, וכו´) בשאר התנועות המלחין חופשי לעשות כרצונו מבחינת המבנה. היצירה סונטה היא בדרך כלל לכלי סולו, והסונטות הכי מפורסמות הן לפסנתר (מוצרט, בטהובן, וכו´). למעשה, גם כל ההרכבים למיניהם בנויים בצורת הסונטה. זהו, בכלליות. ישנן עוד צורות רבות של כתיבה מוזיקלית ומבנה. אני ממליץ לך לפתוח מילון מוזיקלי, או אפילו לחפש באינטרנט, כי פשוט יש יותר מדי בשביל לכתוב פה, ואני בטח לא מכיר את כולם... מקווה שזה יעזור.
