אתה רשאי לכתוב בפאניקה ואבדן
עשתונות, כל מה שתחפוץ, כל עוד אתה מאיית את שמי ומבטאו כהלכה, גם בסיוטיך, כאשר אתה נלפת, נעור בזעקה טרופה, מפרכס, שטוף זיעה קרה: Governor. נכון שעד היום לא נתקלת במישהו שהדגים לך את אפסותך ואת חסר-התכלית שבחייך? זה מטריף. אני מודה. חיים כל כך תובעניים, תוך השתדלות כל כך עקרה לשאת חן בעיני הזיה נוירואלקטרוכימית, המצויה רק בין אזניך, שאין הוכחות לקיומה מחוץ לספוג שבין שתי אזניך, שלא נגלתה מעולם לאיש, בלי לקבל שום תמורה בעין בעולם זה, ובלי הוכחות שתהיה תמורה כלשהי בעולם אחר. ואתה מכנה את כל המצביעים על ארח חייך המטופש והמבוזבז בתאר מופרעים... - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)...