אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
למדני את השיר הפשוט של הלחם......
- פותח הנושא שקדי
- פורסם בתאריך
תציץ על המילים הבאות.....
מיטב משוררינו.....בכמה שירים........ על חטא/ יונתן רטוש והוא מכה על חטא והוא מכה על תהו והוא מרעיד מיתר פקע איבו בכדי והוא דמום כהר ומרצד כמוהו הוא מצטמרר למנגינת לכה-דודי. את יחידה כצל את בוגדה כנחל את תצנעי לכל, לכל עובר ושב את מתוקה כליל את חמוקה כשחל את מפכה כנחל בשרב. והוא בוער כלב והוא כבה כעין והוא דולק בלהב נר נשמת אדם והוא חומר כגו והוא כבד כיין הוא מתנודד למנגינת בשר ודם. את יחידה כצל את בוגדה כנחל את תלהטי לכל, לכל עובר ושב את אפלה כליל את אובלה כשחל את שוקקה כנחל בצרב. והוא מוכה כלב והוא נרתע כעין עקוד הוא כחיה ברצע יתרים והוא שותת כגו והוא זועק כיין הוא משתרבט בלהבות בין הבתרים. את רוחפה כצל את לוקקה כנחל את תלכחי בכל, בכל אשר יאהב את ערומה כליל את יחומה כשחל את צוחקה כנחל האכזב. והוא קשה כלה והוא נוקב כעין הוא מבקש כפר החטא אשר חטאת והוא רחום כגו והוא ניגר כיין הוא מתנגן בבהט-אבן את-נשמת. את יחידה כצל את מפכה כנחל את לוהטה לכל, לכל אשר יאהב את אללה כליל את שכולה כשחל את נמוגה כנחל בשרב. כִי סָעַרְתְ עָלַי, לָנֶצַח אֲנַגְנֵךְ שָוְא חומָה אֶצור לָךְ, שָוְא אַצִיב דְלָתַיִם! תְשוקָתִי אֵלַיִךְ וְאֵלַי גַנֵךְ וְאֵלַי גופִי סְחַרְחַר, אובֵד יָדַיִם! לַסְפָרִים רַק אַתְ הַחֵטְא וְהַשופֶטֶת. פִתְאמִית לָעַד! עֵינַי בָךְ הֲלומות, עֵת בִרְחוב לוחֵם, שותֵת שְקִיעות שֶל פֶטֶל, תְאַלְמִי אותִי לַאֻלומות. אַל תִתְחַנְנִי אֶל הַנְסוגִים מִגֶשֶת. לְבַדִי אֶהְיֶה בְאַרְצותַיִךְ הֵלֶךְ. תְפִילָתִי דָבָר אֵינֶנָה מְבַקֶשֶת, תְפִילָתִי אַחַת וְהִיא אומֶרֶת – הֵא לָךְ! עַד קַצְוֵי הָעֶצֶב, עַד עֵינות הַלַיִל, בִרְחובות בַרְזֶל רֵיקִים וַאֲרֻכִים, אֱלהַי צִוַנִי שֵאת לְעולָלַיִך, מֵעָנְיִי הָרַב, שְקֵדִים וְצִימוקִים. טוב שֶאֶת לִבֵנו עוד יָדֵךְ לוכֶדֶת, אַל תְרַחֲמִיהו בְעָיְפו לָרוץ, אַל תַנִיחִי לוׁ שֶיַאֲפִיל כְחֶדֶר, בְלִי הַכוכָבִים שֶנִשְאֲרו בַחוץ. שָם לוהֵט יָרֵח כִנְשִיקַת טַבַחַת, שָם רָקִיע לַה אֶת שִיעולוׁ מַרְעִים, שָם שִקְמָה תַפִיל עָנָף לִי כְמִטְפַחַת וַאֲנִי אֶקד לָה וְאָרִים. וַאֲנִי יודֵע כִי לְקול הַתוף בְעָרֵי מִסְחָר חֵרְשות וְכואֲבות, יום אֶחָד אֶפול עוד פְצועַ ראש לִקְטף אֶת חִיוכֵנו זֶה מִבֵין הַמֶרְכָבות. נתן אלתרמן. רומאנס / א. פן בכל פגישה מקרית פורחת איזו תכלת. לכל מבט ראשון - ניחוח הלילך. היה או לא היה - ישנם לילות כאלה: לילך היה לילו, לילו היה לא לך! נפגשו במקרה. גם מקרים יאמנו, היא היתה עצובה, הוא שקט ושתוי. הוא אמר: תסלחי לי, מה טוב עולמנו אם אפשר בו לפגוש איזה פלא בדוי. היא אותו אהבה. הוא - את בית המרזח, ושניהם אהבו את הלילה ברחוב. כל חצות, עת ליום עד ביתה הירח, הוא חיך: "ליל מנוחה". היא שתקה: "לילה טוב!" היה או לא היה - הפשר לא נודע לי, במגעם שגבה סימפונית לולו... בכל פגישה מקרית יש משהו פטלי: לילו היה לא לה, לילה היה לילו. היא אותו אהבה. הוא אהב את היין, ושניהם אהבו ללקט כוכבים. הירח אהב את שניהם, כי עדיין הירח אוהב לאהוב אהובים. ושתקו, יקרים לנפץ את השקט. רק חיוך אישוניו מלטף את הראש. היא קינאה ביינו, כי שפתו מתנשקת עם כוסית אדומה מחשמל ותירוש. היה או לא היה, תמימות היא או איולת?! על סף-דלתה הצר גועו הרבה לילות... היה או לא היה - חלום בדוי או פלא, לילו היה לא לה, לילה היה לילו. הימים לא חיכו... כה חופזים בימינו הימים, שהסכינו לחתור אל החוף. היא חשבה: מה איום ומצחיק עולמנו, אם אפשר בו עדיין כל-כך לאהוב. היא אותו אהבה. הוא - את בית המרזח, ושניהם אהבו את הפחד החד. ולבסוף נתרעד ושמע הירח את דבריה אומרים לו בלילה אחד: היה או לא היה, הפשר לא נודע לי. לילי היה לילך, לילך היה לא לי. בכל פגישה מקרית יש משהו פטלי: עיפתי לאהוב... שלום לך, לא לי! לא אני /א. פן 1929 לא אני הוא האיש, לא אני - אל בואו מרחוק מצפה את. צרור קורות נדודי הישנים לך הבאתי במקום טבעת. אל תטילי מבט, כחכה, - את עצבי מעני לא ימשה הוא. כי לא לי את לילות מחכה, לא אלי בדידותך נמשכת. לא כוכב בידי, לא חלום - יתומה משניהם וריקה היא. לו קרבי נא וראי בחלון על מצחי העיף אות קין. מה אכפת לך אני או הוא, או אחר יתנא עלי סער, ובליל, תוך לחוש והרהור, תרקם לה בדיית הסהר. ועם אור, עת השחר יקיש בקרני ארגמן על הדלת, - הוא אליך ישוב להגיש לך שירה משכימה על אילת. מכלם מנת-חלקך תאלמי - בו העז, בו הצחוק, בו הכח. ובמותך לא ידעו למי את הקדשת את לבך המנוח. אל תבכי, תעברנה שנים ואחר לך יביא טבעת. ואני - לא אני, לא אני הוא האיש אל באו מצפה את.
מיטב משוררינו.....בכמה שירים........ על חטא/ יונתן רטוש והוא מכה על חטא והוא מכה על תהו והוא מרעיד מיתר פקע איבו בכדי והוא דמום כהר ומרצד כמוהו הוא מצטמרר למנגינת לכה-דודי. את יחידה כצל את בוגדה כנחל את תצנעי לכל, לכל עובר ושב את מתוקה כליל את חמוקה כשחל את מפכה כנחל בשרב. והוא בוער כלב והוא כבה כעין והוא דולק בלהב נר נשמת אדם והוא חומר כגו והוא כבד כיין הוא מתנודד למנגינת בשר ודם. את יחידה כצל את בוגדה כנחל את תלהטי לכל, לכל עובר ושב את אפלה כליל את אובלה כשחל את שוקקה כנחל בצרב. והוא מוכה כלב והוא נרתע כעין עקוד הוא כחיה ברצע יתרים והוא שותת כגו והוא זועק כיין הוא משתרבט בלהבות בין הבתרים. את רוחפה כצל את לוקקה כנחל את תלכחי בכל, בכל אשר יאהב את ערומה כליל את יחומה כשחל את צוחקה כנחל האכזב. והוא קשה כלה והוא נוקב כעין הוא מבקש כפר החטא אשר חטאת והוא רחום כגו והוא ניגר כיין הוא מתנגן בבהט-אבן את-נשמת. את יחידה כצל את מפכה כנחל את לוהטה לכל, לכל אשר יאהב את אללה כליל את שכולה כשחל את נמוגה כנחל בשרב. כִי סָעַרְתְ עָלַי, לָנֶצַח אֲנַגְנֵךְ שָוְא חומָה אֶצור לָךְ, שָוְא אַצִיב דְלָתַיִם! תְשוקָתִי אֵלַיִךְ וְאֵלַי גַנֵךְ וְאֵלַי גופִי סְחַרְחַר, אובֵד יָדַיִם! לַסְפָרִים רַק אַתְ הַחֵטְא וְהַשופֶטֶת. פִתְאמִית לָעַד! עֵינַי בָךְ הֲלומות, עֵת בִרְחוב לוחֵם, שותֵת שְקִיעות שֶל פֶטֶל, תְאַלְמִי אותִי לַאֻלומות. אַל תִתְחַנְנִי אֶל הַנְסוגִים מִגֶשֶת. לְבַדִי אֶהְיֶה בְאַרְצותַיִךְ הֵלֶךְ. תְפִילָתִי דָבָר אֵינֶנָה מְבַקֶשֶת, תְפִילָתִי אַחַת וְהִיא אומֶרֶת – הֵא לָךְ! עַד קַצְוֵי הָעֶצֶב, עַד עֵינות הַלַיִל, בִרְחובות בַרְזֶל רֵיקִים וַאֲרֻכִים, אֱלהַי צִוַנִי שֵאת לְעולָלַיִך, מֵעָנְיִי הָרַב, שְקֵדִים וְצִימוקִים. טוב שֶאֶת לִבֵנו עוד יָדֵךְ לוכֶדֶת, אַל תְרַחֲמִיהו בְעָיְפו לָרוץ, אַל תַנִיחִי לוׁ שֶיַאֲפִיל כְחֶדֶר, בְלִי הַכוכָבִים שֶנִשְאֲרו בַחוץ. שָם לוהֵט יָרֵח כִנְשִיקַת טַבַחַת, שָם רָקִיע לַה אֶת שִיעולוׁ מַרְעִים, שָם שִקְמָה תַפִיל עָנָף לִי כְמִטְפַחַת וַאֲנִי אֶקד לָה וְאָרִים. וַאֲנִי יודֵע כִי לְקול הַתוף בְעָרֵי מִסְחָר חֵרְשות וְכואֲבות, יום אֶחָד אֶפול עוד פְצועַ ראש לִקְטף אֶת חִיוכֵנו זֶה מִבֵין הַמֶרְכָבות. נתן אלתרמן. רומאנס / א. פן בכל פגישה מקרית פורחת איזו תכלת. לכל מבט ראשון - ניחוח הלילך. היה או לא היה - ישנם לילות כאלה: לילך היה לילו, לילו היה לא לך! נפגשו במקרה. גם מקרים יאמנו, היא היתה עצובה, הוא שקט ושתוי. הוא אמר: תסלחי לי, מה טוב עולמנו אם אפשר בו לפגוש איזה פלא בדוי. היא אותו אהבה. הוא - את בית המרזח, ושניהם אהבו את הלילה ברחוב. כל חצות, עת ליום עד ביתה הירח, הוא חיך: "ליל מנוחה". היא שתקה: "לילה טוב!" היה או לא היה - הפשר לא נודע לי, במגעם שגבה סימפונית לולו... בכל פגישה מקרית יש משהו פטלי: לילו היה לא לה, לילה היה לילו. היא אותו אהבה. הוא אהב את היין, ושניהם אהבו ללקט כוכבים. הירח אהב את שניהם, כי עדיין הירח אוהב לאהוב אהובים. ושתקו, יקרים לנפץ את השקט. רק חיוך אישוניו מלטף את הראש. היא קינאה ביינו, כי שפתו מתנשקת עם כוסית אדומה מחשמל ותירוש. היה או לא היה, תמימות היא או איולת?! על סף-דלתה הצר גועו הרבה לילות... היה או לא היה - חלום בדוי או פלא, לילו היה לא לה, לילה היה לילו. הימים לא חיכו... כה חופזים בימינו הימים, שהסכינו לחתור אל החוף. היא חשבה: מה איום ומצחיק עולמנו, אם אפשר בו עדיין כל-כך לאהוב. היא אותו אהבה. הוא - את בית המרזח, ושניהם אהבו את הפחד החד. ולבסוף נתרעד ושמע הירח את דבריה אומרים לו בלילה אחד: היה או לא היה, הפשר לא נודע לי. לילי היה לילך, לילך היה לא לי. בכל פגישה מקרית יש משהו פטלי: עיפתי לאהוב... שלום לך, לא לי! לא אני /א. פן 1929 לא אני הוא האיש, לא אני - אל בואו מרחוק מצפה את. צרור קורות נדודי הישנים לך הבאתי במקום טבעת. אל תטילי מבט, כחכה, - את עצבי מעני לא ימשה הוא. כי לא לי את לילות מחכה, לא אלי בדידותך נמשכת. לא כוכב בידי, לא חלום - יתומה משניהם וריקה היא. לו קרבי נא וראי בחלון על מצחי העיף אות קין. מה אכפת לך אני או הוא, או אחר יתנא עלי סער, ובליל, תוך לחוש והרהור, תרקם לה בדיית הסהר. ועם אור, עת השחר יקיש בקרני ארגמן על הדלת, - הוא אליך ישוב להגיש לך שירה משכימה על אילת. מכלם מנת-חלקך תאלמי - בו העז, בו הצחוק, בו הכח. ובמותך לא ידעו למי את הקדשת את לבך המנוח. אל תבכי, תעברנה שנים ואחר לך יביא טבעת. ואני - לא אני, לא אני הוא האיש אל באו מצפה את.
זה לא משנה לי היא אמרה.............
אבל חשבה כן משנה זהלא משנה לי היא אמרה והיא ידעה מי מרמה כי היא קותה שהוא יחשוד בצליל המזייף או ינחש מה ששתקה והוא דוקא קלט אותה אבל כבר התעייף ולא שחק את משחקה היא צפתה למשהו קצת אבירי למשהו כמו הבנה חברית היא צפתה ולא רצתה כלל לותר צריך לאתר את כותב התסריט רחל שפירא
אבל חשבה כן משנה זהלא משנה לי היא אמרה והיא ידעה מי מרמה כי היא קותה שהוא יחשוד בצליל המזייף או ינחש מה ששתקה והוא דוקא קלט אותה אבל כבר התעייף ולא שחק את משחקה היא צפתה למשהו קצת אבירי למשהו כמו הבנה חברית היא צפתה ולא רצתה כלל לותר צריך לאתר את כותב התסריט רחל שפירא
איך לא מגי...............
יש לי שני ספרים שלה שקניתי כשהיתה אצלנו בהופעה לא.....היא לא שרה מישהי.....לא זוכר ....שרה והיא מספרת ומדברת.....ערב מקסים אבל לא לעכשיו.....חייב לזוז אני חייב לך.......בסדר????. גם האקספלורר עדיין מקצר את חיי אבל פטור בלי כלום הרי אי אפשר היי שקטה עכשיו הכל בסדר אפילו המחנק עומד להשתחרר זה לא הגיהינום ובטח לא גן עדן זה העולם שיש ואין עולם אחר......
יש לי שני ספרים שלה שקניתי כשהיתה אצלנו בהופעה לא.....היא לא שרה מישהי.....לא זוכר ....שרה והיא מספרת ומדברת.....ערב מקסים אבל לא לעכשיו.....חייב לזוז אני חייב לך.......בסדר????. גם האקספלורר עדיין מקצר את חיי אבל פטור בלי כלום הרי אי אפשר היי שקטה עכשיו הכל בסדר אפילו המחנק עומד להשתחרר זה לא הגיהינום ובטח לא גן עדן זה העולם שיש ואין עולם אחר......
הביוגרפיה של אלכסנדר פן אינה משובבת
בכלל.כקומוניסט הוא היה די איזוטרי שלא לאמר מנודה.אין על שמו פרס, למשל כמו שיש לביאליק ולאלתרמן.הזמרים ששרים אותו כמו גחלה אלמגור ויודית[וידוי]ואריק לביא את השיר שמתחיל ב´כל פגישה מקרית´..היו צריכים לשמר את זכרו. נוסף לזה אם איני טועה הוא האב של אילנה רובינא.! בקיצור חבל שככה מתייחסים למשורר דה-גול.
בכלל.כקומוניסט הוא היה די איזוטרי שלא לאמר מנודה.אין על שמו פרס, למשל כמו שיש לביאליק ולאלתרמן.הזמרים ששרים אותו כמו גחלה אלמגור ויודית[וידוי]ואריק לביא את השיר שמתחיל ב´כל פגישה מקרית´..היו צריכים לשמר את זכרו. נוסף לזה אם איני טועה הוא האב של אילנה רובינא.! בקיצור חבל שככה מתייחסים למשורר דה-גול.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.