למה אין פה אנשים???

מוקימו

New member
למה אין פה אנשים???

טוב, אז סתם רציתי לספר לכם שמישהי מהפורום שלחה לי קטעים של שוניב, ומה זה נהנתי לראות אותם. אחרי שנה שלא ראיתי אותם בכלל בכלל, פשוט חייכתי וצחקתי בכל הקטעים שראיתי. היה מגניב...
 

m i r u s h i

New member
שוניב :)../images/Emo108.gif

פרק 27. אני זוכרת שירדו לי דמעות מהתרגשות ^^ ובלי קשר, עוד שבועיים "הלהקה"
אוווווווורי במדים D:
 

m i r u s h i

New member
אני אסתפק באורי'לה תודה../images/Emo3.gif../images/Emo108.gif

ואורי הולך להכיר את אמא! XD
 

rhilf

New member
נגמרה החופשה בארץ../images/Emo10.gif

חופשה הקיץ שלי נגמרה וזה אומר שהחופשה בארץ נגמרה
. 3 החודשים האלו עברו מהר. הייתי קצת בברזיל עם הורי ואחרי חודש וחצי נסעתי לארץ אבל בדיוק התחיל המלחמה והתיכנונים שהיו לי לא כולם יצאו לפועל. חלומות התגשמו בחופשה הזאת. אולי יש דברים שלא תיכננתי וקרו אז אין לי ממש תלונות כי קרו דברים שלא תיכננתי שיקרה. הייתי בל"הלהקה" עם אופיר ואורן(רק לי השם מתחיל בר') שמאוד נהנתי איתם, שמרו על עצמכם!!!! קצת היה כייף לנקות את הראש מהמלחמה ולעלות חיוך על הפנים שווה ללכת להצגה. תודה לכל מי שעזר לעשות את החופשה הזאת למגניבה ולא נתן למלחמה להרוס לי אותה. בהצלחה לכולם בלימודים ובצבא. טוב אני חייב לסגור את המחשב הנייד כי עוד מעט אני זז לשדה לילה טוב לכולם ממני, רועי
 

מוקימו

New member
פשוט לא רציתי לפתוח שרשור חדש, אבל

רציתי לספר עליכם איך היה החופש שלי, אם תרצו תקראו עד הסוף ואם לא,,,, אז לא............... - שלושה שבועות ראשונים עבדתי כמדריכה באשקלון, היו לי בנים (חיות...) בגילאי 8-9. היה חבל"ז אבל היה גם סיוט. כל יום הייתי קמה ב-7 בבוקר וחוזרת הביתה ב-3.... לא נורא. עבר. - אח"כ עבדתי 10 ימים בקייטנה באשדוד, היה מדהים. הייתי מדריכה של ילדים קטנים (4-8), אבל סטייליסטים כאלה, זה פשוט לא היה להם כבוד להפריע, הם הקשיבו לכל מילה שאמרתי, פשוט תענוג... - אחרי ט' באב - נגמרה גם הקייטנה הזו, אבל לא היה לי חופש אמיתי, כי שני בני דודים שלי התחתנו בהפרש של 3 ימים... אז לא היה לי גם זמן לעצמי כי הייתי צריכה ללכת לקניות וכו'. - עכשיו (סליחה שאני משתמשת בתאריכים עבריים, פשוט אני
ואני לא כ"כ מעודכנת בתאריכים הלועזיים...) מכ"א אב התחילה קייטנה של עזר מציון. למי שמכיר, יש להם קייטנה לילדים מיוחדים, ואני מתנדבת של אחיין שלי שהוא אוטיסט. 10 ימים נמשכת הקייטנה, אבל אני פשוט נהינת. לא שלא קשה. אפילו מאוד קשה, אני חוזרת כל יום ב-5 הביתה הרוגה. כל היום לרוץ אחריו ולדאוג לו לתעסוקה. הילד גם מפחד מכל מיני פעילויות (לדוג' הבריכה...). אז לדוג' סדר יום של היום: לקום ב-8, 8:30 יש מונית. 9 מגיעים למתחם. (זה בכפר ויצ"ו בפתח תקווה). 9-9:30 אמורה להיות ארוחת בוקר... הילד החביב שלי כבר מ9 חוגג מסביב לחדר האוכל ואומר שהוא רוצה לאכול, אז אוכלים עד 9:15, והילדון רוצה לצאת החוצה. אז יוצאים והולכים לחדרי משחק, נמצאים שם עד שנמאס (9:30) וחוזרים לחדר אוכל לראות מה השתנה, בדרך אוכלים עוד מעדן. טוב, אני לא אלאה אתכם, בסיכומו של היום יצאתי עם מכת שמש (לילד שמתי קרם שיזוף).. הילד נהנה בבריכה מתנפחת, שיחק בבר בצק, היה קצת בג'ימבורי, צפה בתאטרון בובות (ושיגע אותי כל הזמן שהוא רוצה ללכת, אבל כבר לא היה לי כוח לרדוף אחריו...) וראה "דודו" (למי שיודע זה סרט לילדים..) זה די קשה לראות שם את כל הילדים, יש שם בערך 170 ילדים, אוטיסטים, פיגור (יש שם ילד מזה מתוק שקוראים לו ישה, פשוט לאכול אותו...) cp, תסמונת דאון (יש עוד ילד שקוראים לו אלחנן, מותק, נשמה, חולה עליו...) ויש ילד אוטיסט שון, אופס, הוא פשוט מאמאמאמאמי, אני פשוט חולה עליו, חבל שאני לא יכולה להראות לכם תמונות כי פשוט לא לקחתי מצלמה, כי פשוט אין לי גם זמן לעצמי (אני אפילו לא הולכת לשרותים...) יעלה, בטח נמאס לכם כבר ממני, אולי אני אמשיך לכתוב גם מחר............ סתם כדי לפרוק.............
 

קרפדית

New member
הזכרת לי דברים

שנים הייתי מדריכה בקייטנה שהזכרת בסוף. נקרעים מעבודה אבל אין יותר סיפוק וכיף מזה.
 
למעלה