אההה - סליחה
חשבתי שרק לקוראים בחו"ל נדרש מנוי ושבארץ זה בחינם.
הנה ציטוט קצר לצרכי דיון (לא יכולה להדביק את הכתבה המלאה מסיבות של זכויות יוצרים):
"שאת צעירה ועורך עדיין מתוח, די במקלחת וחפיפת ראש כדי להיראות בסדר גמור, או אם חוננת בנתונים הטבעיים המתאימים, להיראות יפהפייה ממש. זה, כמובן, לא אומר שתרגישי יפהפייה, יפה או נאה. אשה לא נולדת אשה, אלא הופכת לאשה — אמרה סימון דה בובואר, והמשמעות היא, אף על פי שלא לכך התכוונה, שמה שהופך פעוטה שמחה בחלקה או ילדונת מאושרת לאשה היא שטיפת מוח לגבי אידיאל היופי שהיא צריכה לשאוף אליו, אף על פי שלעולם לא תוכל להגיע אליו. מה שאומר, כמובן, שאסור לה לנוח לרגע ממסע השיפוצים והשכלולים שהיא צריכה להעביר את עצמה. או, בקיצור, המעבר מילדה לאשה כרוך אצל רובנו בתחושה בסיסית של חוסר נחת מעצמנו ורובנו מעבירות את חיינו בתחושת "הלוואי ש". הלוואי שהיינו רזות יותר, שמנות יותר, גבוהות יותר, נמוכות יותר, הלוואי שהיו לנו עצמות לחיים בולטות, פרצוף דמוי לב, שפתיים עבות יותר, דקות יותר, עיניים כחולות, שיער חלק, תלתלים, צוואר ארוך, מותניים צרים יותר ומה לא."
בהמשך הכתבה היא מדברת על זה שנשים נוטות תמיד להתמקד רק בחלק בפניהן/גופן שהן *לא* אוהבות ואיכשהו להתמקד עליו דווקא. וגם על זה שעם השנים מגיע איזשהו בטחון עצמי והשלמה שחבל שלא היו לנו (=לנשים) הרבה יותר קודם בחיים.
הכתוב "דיבר" אלי מאוד. אני תמיד מנסה לחזק את בטחונן העצמי של בנותי במראה שלהן - הכתבה מזכירה לי כמה זה חשוב.