למה אנחנו נוטים לסטריאוטיפים?

[sense9]

ע"פ מחקר חדש שכלל הדמיה בfMRI, כשיש אישוש לסטריאוטיפים שאנחנו מחזיקים בהם, מופעל אזור במוח האחראי לתגובת תגמול.
המנגנון הלא רצוני הזה גורם לנו להשתמש בסטריאוטיפים. במילים אחרות, הסטריאוטיפים גורמים לנו להרגשה טובה ולדברי החוקרים זו כנראה הסיבה שקשה לנו להשתחרר מסטריאוטיפים. לקריאת המחקר

Confirmation of interpersonal expectations is intrinsically rewarding

N Reggev, A Chowdhary, JP Mitchell, Social Cognitive and Affective Neuroscience, 2021 - Cited by 21

scholar.google.com

דעתי: אני חושבת שלסכם את השימוש בסטריאוטיפים רק במערכת תגמול מוחית קצת לוקה בחסר. מעבר לכך שזה לא ממש מסביר מדוע אלא יותר איך (בדומה להרבה הסברים מדעיים), בסופו של דבר, השימוש בתבניות מקל על החיים שלנו ומפשט את הדברים.

 

[uzi2]

הדעה שלך מעלה סוגייה שבעיני היא פילוסופית אך מעניינת: 'מה מהווה הסבר?'
כשעשיתי תואר ראשון, אחד מחברי לקח קורס בחירה בפילוסופיה מאת אסא כשר. בבחינה הופיעה השאלה "למה?".
השתעשעתי במחשבה 'מה אני הייתי עונה על השאלה' ונראה לי שהייתי מתחיל את התשובה בסיפור 'בן שואל את אביו "למה התרנגול קורא בבוקר", והאב עונה "כי זה רצון הבורא". שואל הבן שאלה אחרת, ושוב האב עונה "כי זה רצון הבורא"'. ברור שבין אם התשובה נכונה ובין אם לא, היא לא ממש עונה לשאלה של הבן. איזו תשובה בדיוק מחפש הבן?

הרבה פעמים אנחנו מחפשים לפשט את ההבנה, למצוא מכניזם, או סיבה או מנגנון. ברור שהמאמר לא מסכם ולא מתיימר לסכם את השימוש בסטריאוטיפים, והם גם כותבים שהם מקווים שזה יתרום להבנה.
הבנה שתספק אותי יותר, חייבת להתאים לתוצאות המחקרים כמו זה שציטטת, אבל הסתכלות אבולוציונית לדעתי תיתן זווית הרבה יותר מספקת.

לדעתי, כל הנושא של סטריאוטיפים, הוא חלק ממה שיצר את המחנאות אצל בני אדם - "אנחנו" ו-"הם". ההסתכלות הזאת, של אנחנו מול הם, אמנם הובילה לקיטובים הכי גדולים, ולמלחמות הכי קשות, אך בה לדעתי טמונה גם ההתפתחות האבולוציונית שגרמה לכך שבני האדם הפכו למין השליט בעולם. חלק מהעניין היה החשיבה האבסטרקטית, והיכולת להזדהות עם רעיון גדול כמו 'אמונה', או 'מדינה', או 'מפלגה', או 'קבוצת כדורגל'.
חלק מהעניין היה היכולת להזדהות עם קבוצה לא רק לצרכים פרקטיים (כמו אצל לא מעט קופי אדם כמו שימפנזות, או קופי בונובו, ראו מחקרים של מייקל טומסלו).
הצרכים הלא ראציונליים האלו של השתייכות, ושל התאחדות לצד התפתחות השפה אפשרו לנו שיתופי ידע ופעולה מאוד גדולים, ונתנו יתרון אבולוציוני גדול.

בעיני, חלק ממה שהקל מבחינה אבולוציונית על היווצרות הצורך בהשתייכות לקבוצה, היה גם ההבדלה בין הקבוצות. וכאן (לדעתי) מאוד עזרה החשיבה הפשטנית הסטריאוטיפית.

ועכשיו לשאלה אחרת:
האם יש לנו סיפוק (או אולי יותר נכון: reward) כשאנחנו כועסים על 'הרעים'? לדעתי - כן.

 

[sense9]

כתבת דברים מעניינים מאוד.
לשאלתך בסיפא - גם ז ה יכול להיות נתון לפרשנות. מהי ההגדרה של רעים? האם זו הגדרה אוניברסלית או משתנה מאחד לאחד?

 

[uzi2]

כשכתבתי "רעים", הכוונה לאלו שאנו מפרשים כ-"רעים" או ככאלו שראויים לכעס, במידה רבה בהקשר של סטריאוטיפים, ושל מחנאות.

דווקא לדעתי מה שדורש יותר פרשנות זה הכוונה ב-"סיפוק" או ב-"גמול" (reward).