באופן כללי כשאנחנו גדלים הרבה תאים משתכפלים - יותר מהתאים שמתים שמתים. הדרך המדויקת של התמיינות התאים והשליטה בקצב ההשתכפלות לפי מה שאני יודע היא מסובכת, וגם לא לגמרי ברורה למדע. אבל יש תאי מוח שרק מתים כנראה, ולא מתרבים. מתים מהרבה סיבות...
התאים מתחלקים, ותאים שאומרים עליהם שהם "לגמרי ממוינים"* לא מתחלקים כלל. תאי דם אדומים למשל. * אין לי מושג מה זה אומר מבחינה מכנית על התא, כלומר באיזה אופן הוא שונה מתא "לא לגמרי ממוין".
ברוב תאי הגוף יש אנזים "טלומראז" שמקצר את הכרומוזומים בכל פעם שהתא מתחלק. וזוהי למעשה הזקנה.הכרומוזומים מתקצרים ותוך כדי כך מאבדים מידע גנטי חשוב. אם יצליחו לעצור את התקצרות הטלומרים- יצליחו לעצור את הזקנה. אבל זה עוד רחוק רחוק...
התאים בגוף שלנו חיים מחמצן אבל הוא גם מאט בסוף את השיכפול שלהם עד שהם לא משתכפלים ומתים. בכל אופן, רוב האנשים לא מתים מ"זקנה" אלא ממחלות ובעיות שתוקפות את הגוף כי הוא "זקן" וחלש יותר(אפילו כמו שפעות). וחוצמזה, תאים אדומים ותאים במוח(לפחות חלקם החשוב) רק מתים ולא משתכפלים, בגלל זה מאוד קשה להחזיר לאנשים זכרונות. זה משהו שבא בתור טכניקה לימודית ולא ניתוח או טיפול תרופתי