למה אני אף פעם לא מרוצה
עשיתי הפסקה ארוכה מאוד מגברים על מנת להיות מסוגלת להתחיל משהו חדש ובריא. נמאס לי מכאלה שמחפשים רק דברים לא רציניים, נמאס לי באופן כללי מגברים בתל אביב. כשהחלטתי לפני יומיים שההפסקה מיצתה את עצמה, פגשתי בשני "ידידים"(שבמקרה מכירים האחד את השני) שניתקתי איתם את הקשר בתקופת ההפסקה, ובשניהם אני מעוניינת. היה ערב נפלא ומצחיק, קיבלתי רושם ששניהם מעוניינים במשהו, אבל אני לא לגמרי בטוחה. אני אף פעם לא לגמרי בטוחה בשום דבר. אחד מהם מקסים אבל כל הנורות האדומות שלי נדלקות לגביו... הוא משתמש בכל מני סמים להנאתו מדי פעם, הוא מדבר על להתיישב רק בסביבות גיל 40.. עוד 15 שנים(!) הוא אמר שהוא מעוניין לעזוב את הארץ לתקופה מסויימת עוד ארבעה חודשים ויש לו עבר עתיר יזיזויות וסטוצים.. אם כי הוא אמר שהוא מחפש אהבה.. אבל אני לא יודעת כמה הוא רציני. הוא מוצלח מאוד, חוץ מההתנסויות שלו בסמים קלים ובינוניים.. ויש לנו המון במשותף. הוא מאוד מאוד אינטיליגנטי ומשכיל והשיחה איתו קולחת מעניינת ומאתגרת אינטלקטואלית. הוא גם נראה נפלא לדעתי. השני הוא מישהו רציני יותר, מחפש משהו רציני, לפחות זה מה שהוא טען. הוא שנון, אינטיליגנטי, נעים להיות איתו ולא מלחיץ, במשך הרבה מאוד זמן כשיצאתי עם כל מני מניאקים הלקתי את עצמי שלא נתתי לו צ'אנס. אבל הוא פחות מאתגר מהראשון, פחות בטוח בעצמו(הראשון ממש מאוהב בעצמו ומשום מה יש לי משיכה לכאלה) ואני לא בטוחה אם הוא פחות אינטיליגנטי, אבל יש לנו פחות תחומי עניין משותפים(תחומי העניין שלו צרים משהו, אומנותיים ולא מדעיים, למרות שהוא טוב בהם), הוא מתחשב, נחמד, והוא ממש חנון חמוד מהסוג שאני אוהבת. בחרתי בשני. בעיקר בגלל שנמאס לי שהלב שלי נשבר, והוא הראה סימנים חד משמעיים של עניין בי, בעוד שהראשון, מקסים ככל שיהיה, מתוסבך מאוד, מאוהב בעצמו ומזכיר לי אנשים שבגללם לקחתי הפסקה מלכתחילה. זה היה ממש לפני יומיים אז אני לא יודעת איך זה יתפתח. אני כבר מתקרבת לאמצע שנות העשרים שלי ונמאס לי ממניאקים, אני רוצה משהו רציני. מרגיז אותי שאני לא יכולה למזג אותם לכדי גבר אחד מושלם
חושבת שעשיתי את הבחירה הנכונה, הראשון היה מעוניין אבל לא במשהו רציני לדעתי, ואני פשוט לא במקום כזה. היה נחמד לראות את המניאק המקסים מתפלא שהחנון השיג את הבחורה.. מה אתם חושבים?
עשיתי הפסקה ארוכה מאוד מגברים על מנת להיות מסוגלת להתחיל משהו חדש ובריא. נמאס לי מכאלה שמחפשים רק דברים לא רציניים, נמאס לי באופן כללי מגברים בתל אביב. כשהחלטתי לפני יומיים שההפסקה מיצתה את עצמה, פגשתי בשני "ידידים"(שבמקרה מכירים האחד את השני) שניתקתי איתם את הקשר בתקופת ההפסקה, ובשניהם אני מעוניינת. היה ערב נפלא ומצחיק, קיבלתי רושם ששניהם מעוניינים במשהו, אבל אני לא לגמרי בטוחה. אני אף פעם לא לגמרי בטוחה בשום דבר. אחד מהם מקסים אבל כל הנורות האדומות שלי נדלקות לגביו... הוא משתמש בכל מני סמים להנאתו מדי פעם, הוא מדבר על להתיישב רק בסביבות גיל 40.. עוד 15 שנים(!) הוא אמר שהוא מעוניין לעזוב את הארץ לתקופה מסויימת עוד ארבעה חודשים ויש לו עבר עתיר יזיזויות וסטוצים.. אם כי הוא אמר שהוא מחפש אהבה.. אבל אני לא יודעת כמה הוא רציני. הוא מוצלח מאוד, חוץ מההתנסויות שלו בסמים קלים ובינוניים.. ויש לנו המון במשותף. הוא מאוד מאוד אינטיליגנטי ומשכיל והשיחה איתו קולחת מעניינת ומאתגרת אינטלקטואלית. הוא גם נראה נפלא לדעתי. השני הוא מישהו רציני יותר, מחפש משהו רציני, לפחות זה מה שהוא טען. הוא שנון, אינטיליגנטי, נעים להיות איתו ולא מלחיץ, במשך הרבה מאוד זמן כשיצאתי עם כל מני מניאקים הלקתי את עצמי שלא נתתי לו צ'אנס. אבל הוא פחות מאתגר מהראשון, פחות בטוח בעצמו(הראשון ממש מאוהב בעצמו ומשום מה יש לי משיכה לכאלה) ואני לא בטוחה אם הוא פחות אינטיליגנטי, אבל יש לנו פחות תחומי עניין משותפים(תחומי העניין שלו צרים משהו, אומנותיים ולא מדעיים, למרות שהוא טוב בהם), הוא מתחשב, נחמד, והוא ממש חנון חמוד מהסוג שאני אוהבת. בחרתי בשני. בעיקר בגלל שנמאס לי שהלב שלי נשבר, והוא הראה סימנים חד משמעיים של עניין בי, בעוד שהראשון, מקסים ככל שיהיה, מתוסבך מאוד, מאוהב בעצמו ומזכיר לי אנשים שבגללם לקחתי הפסקה מלכתחילה. זה היה ממש לפני יומיים אז אני לא יודעת איך זה יתפתח. אני כבר מתקרבת לאמצע שנות העשרים שלי ונמאס לי ממניאקים, אני רוצה משהו רציני. מרגיז אותי שאני לא יכולה למזג אותם לכדי גבר אחד מושלם
חושבת שעשיתי את הבחירה הנכונה, הראשון היה מעוניין אבל לא במשהו רציני לדעתי, ואני פשוט לא במקום כזה. היה נחמד לראות את המניאק המקסים מתפלא שהחנון השיג את הבחורה.. מה אתם חושבים?
