למה אני יוצא פחדן ואדיוט, למה
סתם הוצאת תסכול, אין פואנטה.
התרחש מקודם בסבוואי בניו-יורק, היא עולה איתי באותה תחנה.
בת כ 25, יפהפיה, פנים מעט הודיות מעט ישראליות, שנינו מחליפים
מבטים ממושכים עם חיוכים דקים במשך 20 דקות נסיעה. ממש ברור לי שהיא בעניין,
אני לגמרי בעניין. מסתכל עליה ומחסיר פעימה. היא לא מתביישת להסתכל
לי בתוך העיניים ממושכות (מחזה נדיר בנוף האמריקאי המנוכר).
בקיצור, זה זה. עכשיו רק לעשות משהו..
אז למה לעזעזאל היא יורדת בתחנה ואני נאלם דום? מה עצר אותי?
היתי ממש על הסף לרדת בתחנה שלה ולהתחיל לשוחח, שניה לפני
שהיא יורדת היא עוד מגניבה מבט פלרטטני אחרון, בציפיה שארד בתחנה
שלה, אז מההההההה לעזעזאל עצר אותי? למה נותרתי ישוב על הכסא?
אני אוכל את עצמי עכשיו, מתעצבן על השיתוק הלא מובן ושלא ירדתי בתחנה,
אוכל את עצמי כי נדיר שבחורה גורמת לי לפעימת לב מהירה כ"כ, וכשזה כבר
קורה, אני נאלם דום.
איכס! שונא את עצמי לפעמים.
סתם הוצאת תסכול, אין פואנטה.
התרחש מקודם בסבוואי בניו-יורק, היא עולה איתי באותה תחנה.
בת כ 25, יפהפיה, פנים מעט הודיות מעט ישראליות, שנינו מחליפים
מבטים ממושכים עם חיוכים דקים במשך 20 דקות נסיעה. ממש ברור לי שהיא בעניין,
אני לגמרי בעניין. מסתכל עליה ומחסיר פעימה. היא לא מתביישת להסתכל
לי בתוך העיניים ממושכות (מחזה נדיר בנוף האמריקאי המנוכר).
בקיצור, זה זה. עכשיו רק לעשות משהו..
אז למה לעזעזאל היא יורדת בתחנה ואני נאלם דום? מה עצר אותי?
היתי ממש על הסף לרדת בתחנה שלה ולהתחיל לשוחח, שניה לפני
שהיא יורדת היא עוד מגניבה מבט פלרטטני אחרון, בציפיה שארד בתחנה
שלה, אז מההההההה לעזעזאל עצר אותי? למה נותרתי ישוב על הכסא?
אני אוכל את עצמי עכשיו, מתעצבן על השיתוק הלא מובן ושלא ירדתי בתחנה,
אוכל את עצמי כי נדיר שבחורה גורמת לי לפעימת לב מהירה כ"כ, וכשזה כבר
קורה, אני נאלם דום.
איכס! שונא את עצמי לפעמים.
