למה אני כזה דפוק

קטרפי

New member
למה אני כזה דפוק../images/Emo35.gif../images/Emo110.gif

מה ניסגר איתי שאני חייב למות בלי שתהייה לי אהבה אפילו פעם אחת בחיים שלי¿ עד היום הייתי דלוק על מישהי, והיא נפגעה ע"י מישהו אחר אז החלטתי לחכות עם זה שאני יגיד לה את זה, כי ידעתי שאם אני יגיד לה לפני שהיא תתגבר עליו אז גם לא נהייה ביחד וגם שתינו ניפגע. היום גיליתי שיש לה חבר כבר כמה ימים, פשוט בלי שהרגשתי היא יצאה איתו ועכשיו הם ביחד. עכשיו שתבינו, בואו נגיד שיש לי היסטוריה עם המישהו הזה. לפני בערך שנה וחצי הייתה מישהי שאהבתי (ואני מתכוון ממש אהבתי) היינו ביחד לא להרבה זמן וזה ניגמר בצורה הכי גרועה שאתם יכולים לתאר לעצמכם. היא הייתה החברה היחידה שהייתה לי בחיים ככה שיצא לי להכיר רק את הצד הפוגע של האהבה. במשך כמה חודשים כול מה שרציתי היה שנחזור, לא יכלתי להפסיק לחשוב עליה, ודווקא כשהיה צ`אנס שנחזור, את מי היא הכירה¿ כןכן, אותו. נוצר מצב שהיא הייתה צריכה לבחור עם מי להיות, ולא קשה לנחש את מי היא בחרה. ועכשיו יש לו מישהי אחרת, שלא יודעת אפילו מה הרגשתי אליה והיא גם לא תדע כי אין טעם בכלל לספר לה. זה לא שאני כועס עליהם או משהו, אני רק כועס על עצמי שאני חייב להיות כזה ביישן ולהפסיד את הכול. כול פעם שאני מזמין מישהי לצאת איתי לוקח לי פול זמן עד שיש לי אומץ להגיד לה, וגם זה רק בשביל לקבל תשובה ידועה מראש. לפני כמה שבועות הזמנתי מישהי לצאת איתי והיא אמרה לי שאני לא הטיפוס שלה. סביר להניח שזה לא היה עד כדי כך פוגע, אם מהתחלת השנה לא הייתי מבקש גם מ2 ידידות שלי שיכירו לי חברות שלהם, ולא יצא מזה כלום בגלל שהם אמרו לי שהם לא רוצות להכיר לי סתאם מישהי שבסוף לא נהייה מתאימים בכלל. אז אם יוצא שאני לא הטיפוס של אף אחת, איזה עתיד בדיוק יש לי¿ אני רוצה למות.
 

בשלולית

New member
אויי עידנוש...

אתה לא רוצה למות... תאמין לי... אתה עוד תמצא את האחת שתהיה שלך... אני לא יודעת להגיד לך מתי ואיפה ואיך וכמה זה יהיה טוב.... אבל זה יקרה... ואתה לא צריך להרגיש כל כך רע בגלל זה.. עד כדי "אני רוצה למות". אני מבינה את ההרגשה הזאת... ואני מבינה את התסכול... אבל אתה חייב להבין שככה זה.. ואם אתה חושב שהבעיה היא הביישנות שלך..(ציטוט: "אני רק כועס על עצמי שאני חייב להיות כזה ביישן ולהפסיד את הכל") אז תשנה את זה! תשנה את עצמך! וזה אפשרי... אני הייתי ביישנית רצינית מאוד והחלטתי שאני משנה את עצמי וזה בהחלט אפשרי! כי מי שמתבייש מתייבש! (זה כתוב פה באחת השיחות האחרונות...) ואתה צריך לחיות במחשבה שחיים פעם אחת ואם תישאר ביישן אז תפסיד המון דברים בחיים שלך.... (אתה אמרת..) יהיה טוב תאמין לי וגם לי קורה שאני רוצה למות... ואני בטוחה שלכל אחד עוברת המחשבה הזאת... אבל תאמין לי יש סיבות טובות להמשיך לחיות... תחשוב על זה.. מקווה שעודדתי
 
צ`מע, עידן...

לא יודע מי אמר לך, אבל גיל ההתבגרות לא נגמר כשאתה בן 18.. אנחנו ממשיכים להתפתח ולהתעצב גם בהמשך החיים. איך זה עוזר לך? אני לא זוכר בן כמה אתה, אבל אני יכול לתת לך כדוגמה את עצמי, שרק בגיל 22 הגעתי לרמה של בגרות שאיפשרה לי להיכנס לקשר הרציני האמיתי הראשון שלי. רוצה דוגמה יותר טובה? חבר שלי, ביישן, הגיע למעמד הנשיקה הראשונה בגיל 21 וחצי. היא נשארה איתו עוד כמעט שנתיים אחר כך. היום, בגיל 24, הבנאדם קופץ מקשר לקשר, לא מתבייש, לא מתחרט, נזרק לפני שבוע- וכבר יוצא עם מישהי חדשה.. וואללה, יגיע גם היום שלך, תגיע הבחורה שתבלה איתה ערב מדהים, ולמחרת בבוקר היא עדיין תהיה שם, מחייכת, שמחה שאתה שם.. ואתה גם תחייך אליה, ותשכח שרצית למות.. אז פשוט תמתין בסבלנות, אל תשנה בעצמך דברים שאתה לא רואה לנכון, ופשוט תדע שיש אור בקצה המנהרה, והוא לא עוד רכבת שעומדת לדרוס אותך. זהו.
 
למעלה