עמירם שטרק
New member
למה אני לא אוהב את עונה 6
מסתבר שהייתי זקוק לסקירת הרגעים הגדולים של העונות הקודמות (תודה!) ולקצת זמן כדי להבהיר לעצמי מדוע אני לא מתחבר לעונה הזו. אמרתי כבר שעבורי אבודים היא סידרה על התנהלות אנושית, על אופי, על יחסים, כאשר מה שמניע אותה - מה שמוציא את המיטב מן הדמויות - זה קצת פיזיקה חריגה וקצת מיסטיקה לא-מוסברת. זה היה אופייה של הסידרה במשך חמש עונות ולזה התרגלתי. במהלך חמש העונות הצליחה הסידרה לבנות דמויות קוהרנטיות שהיה לי קל ונוח להזדהות הן איתן והן עם היחסים ביניהן. גם אם כמה מהדמויות או היחסים עברו שינויים, הדבר בוצע בהדרגה ובהיגיון עליליתי ודווקא הוסיף עניין. התרגלתי לדעת מי הדמויות העיקריות ומי המשניות, למי מוקדש זמן איכות ומי מופיע ברקע. במשך 5 עונות נבנה בהדרגה עולם מרתק ששמחתי להיות בתוכו. והנה באה עונה 6 וטרפה את כל הקלפים. דמויות עיקריות הפכו משניות או אפילו בלתי מורגשות. אנשים עם אופי ידוע ופרופיל התנהגות ידוע החלו להתנהג באופן שונה ולא מוסבר. דמויות חדשות צצו פתאום, כמו בעונות קודמות, אבל הפעם זה נעשה בלי עומק, בלי רקע, בלי סיבה ולרוב גם בלי המשכיות. חלק מהאשמה נעוצה בפלאש-סיידוויז. המפיקים התאמצו כל-כך להוכיח שבעולם המקביל יש לאנשים גורל שונה מאשר בעולם שקדם ל-815 עד שהם שפכו את התינוק ביחד עם המים. מה לעשות, אני לא יכול להזדהות עם הפוצי-מוצי של ג'ק ובנו, עם סעיד המתנהג באדישות כלפי נאדיה, עם הוגו המצליחן, עם סוייר השוטר שלא מוציא אף פרקלס אחד כשהוא מול קייט. נכון שמפעם לפעם אני אומר "וואלה, תרגיל יפה, הצליחו לדחוף את רוז בתור מנהלת השמה" או "נחמד, ארזט ובן מלמדים באותו בית ספר", ולפעמים גם יש הברקות כמו סיפור בן-אלכס, אבל אלה מקרים חריגים וקצרי מועד. אבל הבעייה היא גם באי, וכאן אין לה נימוק עלילתי של ממש. אני לא מדבר על לוק כמפלצת עשן, זו החלטה שאפשר להצדיק, אבל מה קרה לשאר? כמה פעמים שמעתם בעונה הזו את סוייר ממציא כינויים? כמה ג'ק-פייסס ראיתם בעונה הזו? האם אתם מצליחים להזדהות עם סעיד בתור זומבי? לאן נעלמה החיוניות של קייט? איך ריצ'ארד הקול הפך ליבבן התאבדותי? למה היה צריך לבזבז כמעט עונה שלמה על סאן-מחפשת-את-ג'ין וג'ין-מחפש-את-סאן (וגם זה במנות זעירות) אחרי שהתרגלנו לזוגיות המיוחדת שלהם? האם אתם יכולים לתאר בצורה ברורה איפה היה בן בעונה הזו? אולי הדמות היחידה המצליחה קצת לשמור על אופי היא וידמור, אבל הוא באמת לא מעניין ולא סוחב סידרה. והדבר הזה בא בין השאר על חשבון דמויות מיותרות שהוכנסו לסידרה רק כדי לצאת ממנה בלי להשאיר סימן (דוגן ובעצם כל עניין המקדש) או דמויות משמעותיות שבניגוד לעונות קודמות לא פותחו מספיק או פותחו מאוחר מדי (ג'ייקוב ו-MIB) ועל חשבון טוויסטים עלילתיים לא ברורים (הניסיון של המורה-המחליף לוק לסחוט את המנהל). אני מתגעגע לדמויות המוכרות ועורג לקצת לחלוחיות בעונה הזו, ובמקום זה אני מקבל עירבוביה לא מובנת ולא נחמדה ובעיקר חסרת חיים. אני בכוונה לא מתייחס לעניין של פיתרון התעלומות, כי אפילו אילו היו פותרים את כל התעלומות באופן מוחלט ומפתיע ומשכנע - זה לא מצדיק מבחינתי מה שעשו לדמויות וליחסים ביניהן. במקרה נתקלתי בטבלה של זמן מסך שהוקדש לכל אחת מהדמויות בעונה 4, אז הנה המספרים העיקריים, בשביל הנוסטלגיה: ג'ק - 25% קייט - 23% סעיד - 20% בן - 20% הרלי - 19% לוק - 17% דזמונד - 15% ג'ולייט - 14% סוייר - 12% סאן - 11% אין לי מספרים לעונה 6 אבל אני בטוח שהם ממש לא דומים, וחבל. היו כבר סדרות שהעונה האחרונה שלהן ביישה את נעוריהן (הדוגמה הטובה ביותר שאני יכול לחשוב עליה היא נמלטים). חבל שאבודים הולכת באותו כיוון. מה שלא יקרה בשעתיים וחצי האחרונות - לא יצליח לכפר על מה שקרה (או לא קרה) ב-16 הפרקים הקודמים.
מסתבר שהייתי זקוק לסקירת הרגעים הגדולים של העונות הקודמות (תודה!) ולקצת זמן כדי להבהיר לעצמי מדוע אני לא מתחבר לעונה הזו. אמרתי כבר שעבורי אבודים היא סידרה על התנהלות אנושית, על אופי, על יחסים, כאשר מה שמניע אותה - מה שמוציא את המיטב מן הדמויות - זה קצת פיזיקה חריגה וקצת מיסטיקה לא-מוסברת. זה היה אופייה של הסידרה במשך חמש עונות ולזה התרגלתי. במהלך חמש העונות הצליחה הסידרה לבנות דמויות קוהרנטיות שהיה לי קל ונוח להזדהות הן איתן והן עם היחסים ביניהן. גם אם כמה מהדמויות או היחסים עברו שינויים, הדבר בוצע בהדרגה ובהיגיון עליליתי ודווקא הוסיף עניין. התרגלתי לדעת מי הדמויות העיקריות ומי המשניות, למי מוקדש זמן איכות ומי מופיע ברקע. במשך 5 עונות נבנה בהדרגה עולם מרתק ששמחתי להיות בתוכו. והנה באה עונה 6 וטרפה את כל הקלפים. דמויות עיקריות הפכו משניות או אפילו בלתי מורגשות. אנשים עם אופי ידוע ופרופיל התנהגות ידוע החלו להתנהג באופן שונה ולא מוסבר. דמויות חדשות צצו פתאום, כמו בעונות קודמות, אבל הפעם זה נעשה בלי עומק, בלי רקע, בלי סיבה ולרוב גם בלי המשכיות. חלק מהאשמה נעוצה בפלאש-סיידוויז. המפיקים התאמצו כל-כך להוכיח שבעולם המקביל יש לאנשים גורל שונה מאשר בעולם שקדם ל-815 עד שהם שפכו את התינוק ביחד עם המים. מה לעשות, אני לא יכול להזדהות עם הפוצי-מוצי של ג'ק ובנו, עם סעיד המתנהג באדישות כלפי נאדיה, עם הוגו המצליחן, עם סוייר השוטר שלא מוציא אף פרקלס אחד כשהוא מול קייט. נכון שמפעם לפעם אני אומר "וואלה, תרגיל יפה, הצליחו לדחוף את רוז בתור מנהלת השמה" או "נחמד, ארזט ובן מלמדים באותו בית ספר", ולפעמים גם יש הברקות כמו סיפור בן-אלכס, אבל אלה מקרים חריגים וקצרי מועד. אבל הבעייה היא גם באי, וכאן אין לה נימוק עלילתי של ממש. אני לא מדבר על לוק כמפלצת עשן, זו החלטה שאפשר להצדיק, אבל מה קרה לשאר? כמה פעמים שמעתם בעונה הזו את סוייר ממציא כינויים? כמה ג'ק-פייסס ראיתם בעונה הזו? האם אתם מצליחים להזדהות עם סעיד בתור זומבי? לאן נעלמה החיוניות של קייט? איך ריצ'ארד הקול הפך ליבבן התאבדותי? למה היה צריך לבזבז כמעט עונה שלמה על סאן-מחפשת-את-ג'ין וג'ין-מחפש-את-סאן (וגם זה במנות זעירות) אחרי שהתרגלנו לזוגיות המיוחדת שלהם? האם אתם יכולים לתאר בצורה ברורה איפה היה בן בעונה הזו? אולי הדמות היחידה המצליחה קצת לשמור על אופי היא וידמור, אבל הוא באמת לא מעניין ולא סוחב סידרה. והדבר הזה בא בין השאר על חשבון דמויות מיותרות שהוכנסו לסידרה רק כדי לצאת ממנה בלי להשאיר סימן (דוגן ובעצם כל עניין המקדש) או דמויות משמעותיות שבניגוד לעונות קודמות לא פותחו מספיק או פותחו מאוחר מדי (ג'ייקוב ו-MIB) ועל חשבון טוויסטים עלילתיים לא ברורים (הניסיון של המורה-המחליף לוק לסחוט את המנהל). אני מתגעגע לדמויות המוכרות ועורג לקצת לחלוחיות בעונה הזו, ובמקום זה אני מקבל עירבוביה לא מובנת ולא נחמדה ובעיקר חסרת חיים. אני בכוונה לא מתייחס לעניין של פיתרון התעלומות, כי אפילו אילו היו פותרים את כל התעלומות באופן מוחלט ומפתיע ומשכנע - זה לא מצדיק מבחינתי מה שעשו לדמויות וליחסים ביניהן. במקרה נתקלתי בטבלה של זמן מסך שהוקדש לכל אחת מהדמויות בעונה 4, אז הנה המספרים העיקריים, בשביל הנוסטלגיה: ג'ק - 25% קייט - 23% סעיד - 20% בן - 20% הרלי - 19% לוק - 17% דזמונד - 15% ג'ולייט - 14% סוייר - 12% סאן - 11% אין לי מספרים לעונה 6 אבל אני בטוח שהם ממש לא דומים, וחבל. היו כבר סדרות שהעונה האחרונה שלהן ביישה את נעוריהן (הדוגמה הטובה ביותר שאני יכול לחשוב עליה היא נמלטים). חבל שאבודים הולכת באותו כיוון. מה שלא יקרה בשעתיים וחצי האחרונות - לא יצליח לכפר על מה שקרה (או לא קרה) ב-16 הפרקים הקודמים.