למה אני לא מצליחה (שוב) בראיונות?

לצערי הרב לאחרונה שם המשתמש שלי הפך להיות רלוונטי שוב, ואני בתהליכי חיפוש עבודה.

בחיפוש העבודה הקודם שלי אי שם בתחילת תקופת הקורונה, הגעתי לא מתורגלת לראיונות. היו יכולים לשאול אותי שאלות ליטקוד הכי בסיסיות שאפשר - ולי לא היה מושג איך לענות עליהן. אבל עם הזמן והתרגול הצלחתי לעבור לשלבים מתקדמים של יותר ויותר תהליכים - ובסופו של דבר קיבלתי הצעת עבודה שקיבלתי ועבדתי בתפקיד עד לאחרונה.

חשוב לי לכתוב כהערת ביניים שאני יודעת שמעבר לשלב הבא בתהליך הראיונות לא בהכרח מעיד על זה שעברתי את השלב הראשון בצורה מדהימה ומושלמת, אבל יש בכל זאת הבדל בין להגיע לראיון שני עם סימני שאלה לבין לא להגיע אליו בכלל.

בחיפוש הנוכחי אני מרגישה שאני מגיעה לתהליכים עם הרבה יותר ניסיון בראיונות, ואני מרגישה שרוב הראיונות הולכים לי באותה רמה פחות או יותר שבה הם הלכו לי לקראת סוף תהליך החיפוש הקודם שלי. אבל הפעם אני פשוט לא מצליחה לעבור את הראיונות הראשוניים בכלל.

אני אתן לכם דוגמא מראיון שהיה לי בשבוע שעבר: מדובר היה על ראיון שבו קיבלתי שאלה תכנותית שדומה לסוג הבעיות שעולה במהלך העבודה השוטפת של הצוות. הצלחתי להגיע לפתרון עובד של הבעיה, והיו למראיין שתי הערות - אחת לגבי מקרה קצה שפיספסתי, השניה לגבי ביצועים שאפשר היה לשפר. בשני המקרים תוך דקה או שתיים הצלחתי לעלות על הפתרון הנכון גם לבעיות האלו, כשהכל נעשה בלוחות הזמנים של הראיון עצמו.

ואז היום בצהרים קיבלתי הודעה שלא עברתי לשלב הראיונות הבא.

ואני שואלת את עצמי מה עומד מאחורי זה, כי כבר קרו לי כמה מקרים כאלו. ובאף אחד מהמקרים לא ממש קיבלתי פידבק מה עומד מאחורי חוסר ההצלחה שלי.

קודם כל התחושה שלי היא שהבעיה כנראה נובעת מרושם כללי פחות טוב שאני יוצרת ופחות מבעיות מאוד אקוטיות (כמו למשל מצב שבו אני לא מסוגלת לענות על שאלה כזו או אחרת). וכשאני מנסה לחשוב על מה יכול היה ליצור את הרושם הזה - הדבר הראשון שעולה בדעתי הוא טעויות שאני רואה כקטנות אבל נתפסות כמשמעותיות על ידי המראיין, לדוגמא בראיון שסיפרתי עליו - העובדה שלא העליתי על מקרה קצה ולא על האפשרות לבצע את הפעולה בצורה יעילה יותר. תמיד שמעתי שראיונות עבודה נועדו להראות בעיקר יכולת מחשבה ושטעויות קטנות לא בהכרח מפריעות לרושם הכללי הטוב אם אני מצליחה לתת להן מענה במהלך הראיון - אבל יכול להיות שהטעויות שאני ראיתי כקטנות בעצם היו משמעותיות עבור המראיין.

הדבר השני שעלה לי ושבלט אולי יותר בראיונות אחרים הוא נושא לוח הזמנים והקצב שבו אני עובדת. לי אישית אין אפשרות כמובן להשוות את עצמי למרואיינים אחרים, אבל אני שואלת את עצמי האם יכול להיות שאני איטית יחסית ולכן גם אם אני עונה נכון על השאלות - בעצם מספיקים לשאול אותי פחות שאלות ממה שרצו.

אבל בסופו של דבר אני מרגישה שאני בעיקר מנחשת מה עומד מאחורי הסירובים, ולכן מאוד קשה לי להשתפר לקראת הראיונות הבאים.

מכיוון שיש פה לא מעט מראיינים, חשבתי לשאול אולי לכם יש כיוונים נוספים לגבי מה אני יכולה לשפר?
 

vinney

Well-known member
עם אותה שאלה ותשובה אפשר להגיע לתוצאות שונות מאוד. למה? כי את נמדדת לא בסולם אחד ויחיד, אלא בסולמות מותאמים לתפקיד ולרמה שמצופה ממך. מה זה. אומר? שאם לפני ארבע שנים היה מספיק לפתור את השאלה עם קצת רמזים, אז עכשיו מצפים שלא תצטרכי רמזים. אם לפני ארבע שנים שאלו אותך שאלה יחסית פשוטה וזה כל מה שנדרש, עכשיו זאת תהיה רק שאלת חימום לפני שאלה מורכבת יותר. הרף עולה עם הנסיון, ואת צריכה לעמוד ברף החדש.

בסופו של דבר עם שאלות טכניות הדבר הטוב ביותר לעשות זה לתרגל ולתרגל ולתרגל. השאלות חוזרות על עצמן בווריאצות כאלה ואחרות, ומה שאת באמת צריכה לדעת לעשות זה לזהות את השאלה מתוך הווריאציה ולשפוך את הפתרון שהתאמת לווריאציה שמולך. לפתור מאפס זאת לא המטרה, ואף אחד לא מצפה שזה מה שתנסי לעשות במילא.
 
עם אותה שאלה ותשובה אפשר להגיע לתוצאות שונות מאוד. למה? כי את נמדדת לא בסולם אחד ויחיד, אלא בסולמות מותאמים לתפקיד ולרמה שמצופה ממך. מה זה. אומר? שאם לפני ארבע שנים היה מספיק לפתור את השאלה עם קצת רמזים, אז עכשיו מצפים שלא תצטרכי רמזים. אם לפני ארבע שנים שאלו אותך שאלה יחסית פשוטה וזה כל מה שנדרש, עכשיו זאת תהיה רק שאלת חימום לפני שאלה מורכבת יותר. הרף עולה עם הנסיון, ואת צריכה לעמוד ברף החדש.

בסופו של דבר עם שאלות טכניות הדבר הטוב ביותר לעשות זה לתרגל ולתרגל ולתרגל. השאלות חוזרות על עצמן בווריאצות כאלה ואחרות, ומה שאת באמת צריכה לדעת לעשות זה לזהות את השאלה מתוך הווריאציה ולשפוך את הפתרון שהתאמת לווריאציה שמולך. לפתור מאפס זאת לא המטרה, ואף אחד לא מצפה שזה מה שתנסי לעשות במילא.
תודה על התשובה - הדבר היחידי שאולי שווה לי לחדד שבשני התהליכים הגעתי עם רמת ניסיון יחסית גבוהה (למעלה מ 15 שנות ניסיון, רובן בשתי חברות שבהן נשארתי לא מעט שנים) כך שאני לא בטוחה שארבע שנות ניסיון הן כאלו קריטיות פה.

מעבר לזה, ברור לי שדברים שעולים כשאלות או רמזים במהלך הראיון הם דברים שבהחלט עדיף שלא יקרו במהלך ראיון, וגם לא מצבים שבהם אני גולשת בזמן הראיון גם אם המראיין מאריך אותו בקצת כדי להספיק את השאלה כי חשוב לו לתת לי לסיים אותה. אבל אלו ״ביקורות״ שאני מקבלת - אבל אני מרגישה שלא פעם דברים כאלו לא נאמרים.

למשל בחיפוש העבודה הקודם שלי, נקבע לי ראיון טכני מול שני מראיינים, ששם נשאלתי שאלת דזיין. בשלב מסוים נראה היה שהמראיינת לוקחת יותר את המושכות של הראיון והמראיין פחות דיבר בו, אבל אני מבחינתי קיבלתי שאלות ועניתי עליהן למיטב יכולתי. ואז לקראת סוך הראיון - המראיינת שכחה שהיא משתפת איתי מסך, והתחילה לרפרף בין החלונות שהיו פתוחים לה. ובין השאר היא חשפה לכמה שניות צ׳אט בינה לבין המראיין השני שבו הוא כתב לה אחרי בערך עשרים דקות של ראיון ש״ברור לנו שזה לא רלוונטי, בואי ונחתוך את הראיון״.

לי אישית לא היה שמץ של מושג למה זה היה כזה ברור מאליו שדי מהר שניהם הגיעו למסקנה שזה לא רלוונטי, ויכולתי רק לנחש מזה שאולי היה צריך באמת לרמוז לי או להכווין אותי יותר מהרגיל או שהייתי איטית והתלבטתי יותר מידי. אבל עד היום אין לי מושג איך יכולתי לבצע את אותו ראיון בצורה יותר טובה.
 

vinney

Well-known member
למשל בחיפוש העבודה הקודם שלי, נקבע לי ראיון טכני מול שני מראיינים, ששם נשאלתי שאלת דזיין. בשלב מסוים נראה היה שהמראיינת לוקחת יותר את המושכות של הראיון והמראיין פחות דיבר בו, אבל אני מבחינתי קיבלתי שאלות ועניתי עליהן למיטב יכולתי. ואז לקראת סוך הראיון - המראיינת שכחה שהיא משתפת איתי מסך, והתחילה לרפרף בין החלונות שהיו פתוחים לה. ובין השאר היא חשפה לכמה שניות צ׳אט בינה לבין המראיין השני שבו הוא כתב לה אחרי בערך עשרים דקות של ראיון ש״ברור לנו שזה לא רלוונטי, בואי ונחתוך את הראיון״.

לי אישית לא היה שמץ של מושג למה זה היה כזה ברור מאליו שדי מהר שניהם הגיעו למסקנה שזה לא רלוונטי, ויכולתי רק לנחש מזה שאולי היה צריך באמת לרמוז לי או להכווין אותי יותר מהרגיל או שהייתי איטית והתלבטתי יותר מידי. אבל עד היום אין לי מושג איך יכולתי לבצע את אותו ראיון בצורה יותר טובה.

שאלות דיזיין יכולות להיות בעייתיות. לי היה נסיון דומה, רק שהיה לי ברור גם שזה לא רלוונטי בערך 20 דקות אל תוך הראיון, גם בלי לראות את הצ׳ט של המראיין (בודד). הבעיה עם שאלות כאלה שמראיינים לפעמים מקובעים לצורת מחשבה שלהם ומצפים לתשובה מאוד מסויימת. יכול להיות שזאת התשובה הנכונה למצב שהם נתקלו בו, אבל לרוב זה לא יהיה כזה שחור ולבן למרואיין כי הרי לא כל האילוצים ידועים, ולפעמים אפילו למראיינים לא ברור מה חסר למרואיין כדי להגיע לאותה המסקנה אליה הם מכוונים. היה לי גם נסיון בו קלעתי בול למה שהמראיין רצה, עד כדי כך שהרקרוטר שלהם רדף אחריי כמה חודשים אחרי זה לחזור להתראיין אצלם.

עם קוד זה יותר מוגדר. או שזה עובד או שלא, או שזה אופטימלי או שלא, או שנתנו לך רמזים או שלא. עם דיזיין - לא ברור, במיוחד למרואיין (אבל לפעמים גם למראיין), מה אמורה להיות התוצאה הסופית ואיך להחליט אם היא טובה. מראיין טוב בשאלות דיזיין יתמקד יותר בתהליך, פחות בתוצאה.

---

הא, ומיזוגניה עדיין חיה וקיימת, רק אומר.
 
שאלות דיזיין יכולות להיות בעייתיות. לי היה נסיון דומה, רק שהיה לי ברור גם שזה לא רלוונטי בערך 20 דקות אל תוך הראיון, גם בלי לראות את הצ׳ט של המראיין (בודד). הבעיה עם שאלות כאלה שמראיינים לפעמים מקובעים לצורת מחשבה שלהם ומצפים לתשובה מאוד מסויימת. יכול להיות שזאת התשובה הנכונה למצב שהם נתקלו בו, אבל לרוב זה לא יהיה כזה שחור ולבן למרואיין כי הרי לא כל האילוצים ידועים, ולפעמים אפילו למראיינים לא ברור מה חסר למרואיין כדי להגיע לאותה המסקנה אליה הם מכוונים. היה לי גם נסיון בו קלעתי בול למה שהמראיין רצה, עד כדי כך שהרקרוטר שלהם רדף אחריי כמה חודשים אחרי זה לחזור להתראיין אצלם.

עם קוד זה יותר מוגדר. או שזה עובד או שלא, או שזה אופטימלי או שלא, או שנתנו לך רמזים או שלא. עם דיזיין - לא ברור, במיוחד למרואיין (אבל לפעמים גם למראיין), מה אמורה להיות התוצאה הסופית ואיך להחליט אם היא טובה. מראיין טוב בשאלות דיזיין יתמקד יותר בתהליך, פחות בתוצאה.

---

הא, ומיזוגניה עדיין חיה וקיימת, רק אומר.
טוה, מסתבר שאיכשהו הצלחתי לקבל את תשומת ליבה של המגייסת, והיא חזרה אלי עם פידבק: היא טענה שהבעיה העיקרית היתה פער טכנולוגי שאי אפשר היה לעלות עליו בשלב השיחה איתה אלא רק על ידי המתכנת בצוות (יש לי ניסיון בשפה הרלוונטית רק לא בחבילות הרלוונטיות שהצוות משתמש בהן), ובנוסף גם לקח לי יותר מידי זמן להגיע לפתרון של השאלה (שאני מניחה שזה שהיתי זקוקה לרמזים כדי להגיע לפתרון האידאלי גם חלק מזה).
 

vinney

Well-known member
(יש לי ניסיון בשפה הרלוונטית רק לא בחבילות הרלוונטיות שהצוות משתמש בהן)
איזה תירוץ דבילי, בחיי... אם מישהו עם 15 שנות נסיון לא מסוגל ללמוד כמה חבילות חדשות אז מגיע לו להיות מפוטר, אבל לברור בפינצטה רק מי שיודע ספריה ספציפית זה די מטומטם. יקח יותר זמן ללמוד את נהלי הצוות מאיך להשתמש בספריה, איזה מין דבר זה....
 
איזה תירוץ דבילי, בחיי... אם מישהו עם 15 שנות נסיון לא מסוגל ללמוד כמה חבילות חדשות אז מגיע לו להיות מפוטר, אבל לברור בפינצטה רק מי שיודע ספריה ספציפית זה די מטומטם. יקח יותר זמן ללמוד את נהלי הצוות מאיך להשתמש בספריה, איזה מין דבר זה....
אני אישית מסכימה איתך, וכמי שעברה בתפקיד האחרון שלה שפת תכנות (סי פלאס פלאס לג׳אווה) - המעבר הזה הוא די פשוט, למרות שבשתיים או השלוש המשימות הראשונות שלי כן קיבלתי בקוד רוויו הערה או שתיים שנבעו מחוסר היכרות עם השפה החדשה. אבל ההערות האלו אכן הפסיקו אחרי חודשיים או שלושה בתפקיד. סביר להניח שאחרי המעבר הזה אני גם אהיה רגישה יותר לאיפה בדיוק יכולים להיות הבדלים בין שפות תכנות ולבדוק איך לעשות דברים בצורה נכונה בשפה החדשה בזמן כתיבת המשימה.

אבל זה משהו שמשום מה מאוד מקובל בארץ, כי גם בתהליך הקודם שלי היו לפחות שני ראיונות שבהם היה נראה שהרתשמו ממני, אבל החליטו להפסיק את התהליך בגלל פערים טכניים. באחד מהם המנהל הבכיר יותר שראיין אותי התקשר אלי באופן אישי כדי להגיד לי שהוא ממש התלבט כי הוא התרשם ממני, אבל הפער בין לעבוד מעל חלונות (שאני הכרתי) ומעל לינוקס (שבהם החברה עבדה) נראה לו גדול מידי. ואז הוא התחיל ממש לעבור על תפקידים פתוחים בחברה כי הוא באמת רצה לראות אם יש תפקיד אחר שאתאים לו, אבל בכולם היה פער כזה או אחר שהפריע לו.

לי יש שני כיוונים להסבר למצב הזה.

הראשון הוא החשש לקחת סיכון - כי במצב שבו קיים פער טכני בנוסף לפער בנהלים של הצוות והחברה ייקח לעובד/ת יותר זמן להכנס לתפקיד ולתת תוצרים, אבל גם ייקח יותר זמן להבין האם העובד מתאים או לא ולכן יש פה סיכון שבו הם יצטרכו לשלם משכורת לעוד כמה חודשים ורק אז לגלות שהעובד לא מתאים והם יצטרכו לחפש שוב מישהו חדש, וכך הם יבזבזו כסף על משכורות ועוד זמן בלי עובד מתאים. ובתקופה שבה יש משבר כלכלי והמון מועמדים בשוק - מאוד מפתה להמשיך לחפש מישהו מתאים יותר שהסיכון בגיוס שלו קטן יותר, וכנראה אפשר יהיה לגלות מהר יותר אם הוא לא מתאים.

ההסבר השני הוא שמה שעומד מאחורי ההסבר הוא לא עובדות אלא יותר תחושת בטן שקשה להסביר. זה אולי יותר קשור לעובדה שעניתי לאט יותר, אבל אולי היה רושם שהייתי פחות ממוקדת כשחיפשתי את הפתרון (שׁזה יכול להיות נכון, או יכול להיות קשור לאיך תקשרתי את העבודה שלי), או פשוט רושם אישי פחות טוב או תחושת בטן פחות טובה לגבי שאין לה הסבר הגיוני - ואז קל להתלות בהסבר של ״חוסר התאמה טכנולוגית״ כי צריך לתת הסבר כלשהו.
 
אם בעבודה יש צורך בידע רציני במערכת ההפעלה, לא סתם כמשתמשת, אולי כן יש לזה משמעות וזה לא בהכרח פער שקל לגשר עליו במהירות, כתלות בציפיות מהתפקיד ובהיקף ועומק הידע הנדרש. אבל כן, יותר נשמע כמו מי שקשה להם להעריך נכונה את היכולות של המועמדת אם הידע שלה הוא בטכנולוגיות שהם פחות מכירים.
 

ai27

Well-known member
לצערי הרב לאחרונה שם המשתמש שלי הפך להיות רלוונטי שוב, ואני בתהליכי חיפוש עבודה.

בחיפוש העבודה הקודם שלי אי שם בתחילת תקופת הקורונה, הגעתי לא מתורגלת לראיונות. היו יכולים לשאול אותי שאלות ליטקוד הכי בסיסיות שאפשר - ולי לא היה מושג איך לענות עליהן. אבל עם הזמן והתרגול הצלחתי לעבור לשלבים מתקדמים של יותר ויותר תהליכים - ובסופו של דבר קיבלתי הצעת עבודה שקיבלתי ועבדתי בתפקיד עד לאחרונה.

חשוב לי לכתוב כהערת ביניים שאני יודעת שמעבר לשלב הבא בתהליך הראיונות לא בהכרח מעיד על זה שעברתי את השלב הראשון בצורה מדהימה ומושלמת, אבל יש בכל זאת הבדל בין להגיע לראיון שני עם סימני שאלה לבין לא להגיע אליו בכלל.

בחיפוש הנוכחי אני מרגישה שאני מגיעה לתהליכים עם הרבה יותר ניסיון בראיונות, ואני מרגישה שרוב הראיונות הולכים לי באותה רמה פחות או יותר שבה הם הלכו לי לקראת סוף תהליך החיפוש הקודם שלי. אבל הפעם אני פשוט לא מצליחה לעבור את הראיונות הראשוניים בכלל.

אני אתן לכם דוגמא מראיון שהיה לי בשבוע שעבר: מדובר היה על ראיון שבו קיבלתי שאלה תכנותית שדומה לסוג הבעיות שעולה במהלך העבודה השוטפת של הצוות. הצלחתי להגיע לפתרון עובד של הבעיה, והיו למראיין שתי הערות - אחת לגבי מקרה קצה שפיספסתי, השניה לגבי ביצועים שאפשר היה לשפר. בשני המקרים תוך דקה או שתיים הצלחתי לעלות על הפתרון הנכון גם לבעיות האלו, כשהכל נעשה בלוחות הזמנים של הראיון עצמו.

ואז היום בצהרים קיבלתי הודעה שלא עברתי לשלב הראיונות הבא.

ואני שואלת את עצמי מה עומד מאחורי זה, כי כבר קרו לי כמה מקרים כאלו. ובאף אחד מהמקרים לא ממש קיבלתי פידבק מה עומד מאחורי חוסר ההצלחה שלי.

קודם כל התחושה שלי היא שהבעיה כנראה נובעת מרושם כללי פחות טוב שאני יוצרת ופחות מבעיות מאוד אקוטיות (כמו למשל מצב שבו אני לא מסוגלת לענות על שאלה כזו או אחרת). וכשאני מנסה לחשוב על מה יכול היה ליצור את הרושם הזה - הדבר הראשון שעולה בדעתי הוא טעויות שאני רואה כקטנות אבל נתפסות כמשמעותיות על ידי המראיין, לדוגמא בראיון שסיפרתי עליו - העובדה שלא העליתי על מקרה קצה ולא על האפשרות לבצע את הפעולה בצורה יעילה יותר. תמיד שמעתי שראיונות עבודה נועדו להראות בעיקר יכולת מחשבה ושטעויות קטנות לא בהכרח מפריעות לרושם הכללי הטוב אם אני מצליחה לתת להן מענה במהלך הראיון - אבל יכול להיות שהטעויות שאני ראיתי כקטנות בעצם היו משמעותיות עבור המראיין.

הדבר השני שעלה לי ושבלט אולי יותר בראיונות אחרים הוא נושא לוח הזמנים והקצב שבו אני עובדת. לי אישית אין אפשרות כמובן להשוות את עצמי למרואיינים אחרים, אבל אני שואלת את עצמי האם יכול להיות שאני איטית יחסית ולכן גם אם אני עונה נכון על השאלות - בעצם מספיקים לשאול אותי פחות שאלות ממה שרצו.

אבל בסופו של דבר אני מרגישה שאני בעיקר מנחשת מה עומד מאחורי הסירובים, ולכן מאוד קשה לי להשתפר לקראת הראיונות הבאים.

מכיוון שיש פה לא מעט מראיינים, חשבתי לשאול אולי לכם יש כיוונים נוספים לגבי מה אני יכולה לשפר?
שאלות תכנותיות בודקות לא רק יכולת לוגית אלא גם איך את מתקשרת תסכול וחוסר הצלחה. איך את מתמודדת עם ביקורת, האם את מאפיינת בעיות בצורה קריאה ומסבירה ברור, וכו'

לפעמים יש נסיון להשיג "התאמה" גבוהה ופשוט לא הגיונית - כי ככה הם מקצרים את זמן ההתאקלמות הראשונית, ואם הם "שוחים במועמדים" אז למה לא?
הרי מועמד שהגיע מסביבה כמעט זהה - ישתלב מיידית
ומועמד שההשתלבות שלו לוקחת זמן - יכול גם לברוח 3 חודשים אחרי, כי קיבל הצעה שהוא רצה יותר

לפעמים זה סתם שלחלק מהמועמדים הייתה להם תחושת קרבה (שהם ישמחו שתהיי איתם בצוות), ועם חלק הייתה להם "תחושה" לא טובה.

וזה באמת מתסכל לפעמים. בחברה אחת הייתה לי תחושה מעולה - ומאוד הופתעתי מהסירוב
הצלחתי לברר דרך חבר שעובד שם מה היה לא בסדר, ואמרו לי שראש צוות מחברה קודמת ליכלך עלי באופן ערמומי (אחרי שעזבתי הוא הודח מתפקידי ניהול והוא מתוסכל מזה) וזה לא משהו שיכלתי לדעת בדרך אחרת
 
שאלות תכנותיות בודקות לא רק יכולת לוגית אלא גם איך את מתקשרת תסכול וחוסר הצלחה. איך את מתמודדת עם ביקורת, האם את מאפיינת בעיות בצורה קריאה ומסבירה ברור, וכו'

לפעמים יש נסיון להשיג "התאמה" גבוהה ופשוט לא הגיונית - כי ככה הם מקצרים את זמן ההתאקלמות הראשונית, ואם הם "שוחים במועמדים" אז למה לא?
הרי מועמד שהגיע מסביבה כמעט זהה - ישתלב מיידית
ומועמד שההשתלבות שלו לוקחת זמן - יכול גם לברוח 3 חודשים אחרי, כי קיבל הצעה שהוא רצה יותר

לפעמים זה סתם שלחלק מהמועמדים הייתה להם תחושת קרבה (שהם ישמחו שתהיי איתם בצוות), ועם חלק הייתה להם "תחושה" לא טובה.

וזה באמת מתסכל לפעמים. בחברה אחת הייתה לי תחושה מעולה - ומאוד הופתעתי מהסירוב
הצלחתי לברר דרך חבר שעובד שם מה היה לא בסדר, ואמרו לי שראש צוות מחברה קודמת ליכלך עלי באופן ערמומי (אחרי שעזבתי הוא הודח מתפקידי ניהול והוא מתוסכל מזה) וזה לא משהו שיכלתי לדעת בדרך אחרת
טוב, דווקא לגבי קבלת ביקורת מראיין ספציפי ציין שהיה לו קל לעבוד איתי בקטע הזה של לקבל הערות ממנו לעומת מרואיינים אחרים שהתווכחו איתו (לעומתם אני אישית פשוט פניתי לטפל בביקורת שהוא העלה).
 
א. בהצלחה!
ב. אני חושב שקשה לדעת בלי לקבל פידבק אמיתי. למשל, ייתכן שהמראיין הזה כן ציפה לקוד מושלם מהרגע הראשון, אולי כי יש לו ציפיות לא מבוססות ואולי כי הוא ציפה ממישהי עם ניסיון לראות את זה מיד.
ג. מה שכן, אם לא מצאת את הבעיה בעצמך, אולי זה מה שהיה חסר, שתבדקי את עצמך. למשל, אם את כותבת קוד בכלי שאפשר בעזרתו לקמפל ולהריץ, יש מראיינים שיצפו שתכתבי קצת טסטים (ברמה הבסיסית של main שקורא לפונקציה שכתבת עם ערכים שונים ומשווה לתוצאה המבוקשת, לא להתחיל להביא testing framework אם זה לא מובנה בשפה שאת עובדת בה), לפחות כשמדובר במועמדת עם ניסיון
 

rj222

New member
אני מניח שחלק מהבעיה הוא שיש יותר היצע של מחפשי עבודה ופחות משרות.
זה כמובן צפוי להשתנות מתי שהוא, רק צריך הרבה סבלנות ולהיות יותר גמישים בפרמטרים של המשרה (מיקום, שכר, תחום עבודה).
 
למעלה