מחפשת עבודה17
Active member
לצערי הרב לאחרונה שם המשתמש שלי הפך להיות רלוונטי שוב, ואני בתהליכי חיפוש עבודה.
בחיפוש העבודה הקודם שלי אי שם בתחילת תקופת הקורונה, הגעתי לא מתורגלת לראיונות. היו יכולים לשאול אותי שאלות ליטקוד הכי בסיסיות שאפשר - ולי לא היה מושג איך לענות עליהן. אבל עם הזמן והתרגול הצלחתי לעבור לשלבים מתקדמים של יותר ויותר תהליכים - ובסופו של דבר קיבלתי הצעת עבודה שקיבלתי ועבדתי בתפקיד עד לאחרונה.
חשוב לי לכתוב כהערת ביניים שאני יודעת שמעבר לשלב הבא בתהליך הראיונות לא בהכרח מעיד על זה שעברתי את השלב הראשון בצורה מדהימה ומושלמת, אבל יש בכל זאת הבדל בין להגיע לראיון שני עם סימני שאלה לבין לא להגיע אליו בכלל.
בחיפוש הנוכחי אני מרגישה שאני מגיעה לתהליכים עם הרבה יותר ניסיון בראיונות, ואני מרגישה שרוב הראיונות הולכים לי באותה רמה פחות או יותר שבה הם הלכו לי לקראת סוף תהליך החיפוש הקודם שלי. אבל הפעם אני פשוט לא מצליחה לעבור את הראיונות הראשוניים בכלל.
אני אתן לכם דוגמא מראיון שהיה לי בשבוע שעבר: מדובר היה על ראיון שבו קיבלתי שאלה תכנותית שדומה לסוג הבעיות שעולה במהלך העבודה השוטפת של הצוות. הצלחתי להגיע לפתרון עובד של הבעיה, והיו למראיין שתי הערות - אחת לגבי מקרה קצה שפיספסתי, השניה לגבי ביצועים שאפשר היה לשפר. בשני המקרים תוך דקה או שתיים הצלחתי לעלות על הפתרון הנכון גם לבעיות האלו, כשהכל נעשה בלוחות הזמנים של הראיון עצמו.
ואז היום בצהרים קיבלתי הודעה שלא עברתי לשלב הראיונות הבא.
ואני שואלת את עצמי מה עומד מאחורי זה, כי כבר קרו לי כמה מקרים כאלו. ובאף אחד מהמקרים לא ממש קיבלתי פידבק מה עומד מאחורי חוסר ההצלחה שלי.
קודם כל התחושה שלי היא שהבעיה כנראה נובעת מרושם כללי פחות טוב שאני יוצרת ופחות מבעיות מאוד אקוטיות (כמו למשל מצב שבו אני לא מסוגלת לענות על שאלה כזו או אחרת). וכשאני מנסה לחשוב על מה יכול היה ליצור את הרושם הזה - הדבר הראשון שעולה בדעתי הוא טעויות שאני רואה כקטנות אבל נתפסות כמשמעותיות על ידי המראיין, לדוגמא בראיון שסיפרתי עליו - העובדה שלא העליתי על מקרה קצה ולא על האפשרות לבצע את הפעולה בצורה יעילה יותר. תמיד שמעתי שראיונות עבודה נועדו להראות בעיקר יכולת מחשבה ושטעויות קטנות לא בהכרח מפריעות לרושם הכללי הטוב אם אני מצליחה לתת להן מענה במהלך הראיון - אבל יכול להיות שהטעויות שאני ראיתי כקטנות בעצם היו משמעותיות עבור המראיין.
הדבר השני שעלה לי ושבלט אולי יותר בראיונות אחרים הוא נושא לוח הזמנים והקצב שבו אני עובדת. לי אישית אין אפשרות כמובן להשוות את עצמי למרואיינים אחרים, אבל אני שואלת את עצמי האם יכול להיות שאני איטית יחסית ולכן גם אם אני עונה נכון על השאלות - בעצם מספיקים לשאול אותי פחות שאלות ממה שרצו.
אבל בסופו של דבר אני מרגישה שאני בעיקר מנחשת מה עומד מאחורי הסירובים, ולכן מאוד קשה לי להשתפר לקראת הראיונות הבאים.
מכיוון שיש פה לא מעט מראיינים, חשבתי לשאול אולי לכם יש כיוונים נוספים לגבי מה אני יכולה לשפר?
בחיפוש העבודה הקודם שלי אי שם בתחילת תקופת הקורונה, הגעתי לא מתורגלת לראיונות. היו יכולים לשאול אותי שאלות ליטקוד הכי בסיסיות שאפשר - ולי לא היה מושג איך לענות עליהן. אבל עם הזמן והתרגול הצלחתי לעבור לשלבים מתקדמים של יותר ויותר תהליכים - ובסופו של דבר קיבלתי הצעת עבודה שקיבלתי ועבדתי בתפקיד עד לאחרונה.
חשוב לי לכתוב כהערת ביניים שאני יודעת שמעבר לשלב הבא בתהליך הראיונות לא בהכרח מעיד על זה שעברתי את השלב הראשון בצורה מדהימה ומושלמת, אבל יש בכל זאת הבדל בין להגיע לראיון שני עם סימני שאלה לבין לא להגיע אליו בכלל.
בחיפוש הנוכחי אני מרגישה שאני מגיעה לתהליכים עם הרבה יותר ניסיון בראיונות, ואני מרגישה שרוב הראיונות הולכים לי באותה רמה פחות או יותר שבה הם הלכו לי לקראת סוף תהליך החיפוש הקודם שלי. אבל הפעם אני פשוט לא מצליחה לעבור את הראיונות הראשוניים בכלל.
אני אתן לכם דוגמא מראיון שהיה לי בשבוע שעבר: מדובר היה על ראיון שבו קיבלתי שאלה תכנותית שדומה לסוג הבעיות שעולה במהלך העבודה השוטפת של הצוות. הצלחתי להגיע לפתרון עובד של הבעיה, והיו למראיין שתי הערות - אחת לגבי מקרה קצה שפיספסתי, השניה לגבי ביצועים שאפשר היה לשפר. בשני המקרים תוך דקה או שתיים הצלחתי לעלות על הפתרון הנכון גם לבעיות האלו, כשהכל נעשה בלוחות הזמנים של הראיון עצמו.
ואז היום בצהרים קיבלתי הודעה שלא עברתי לשלב הראיונות הבא.
ואני שואלת את עצמי מה עומד מאחורי זה, כי כבר קרו לי כמה מקרים כאלו. ובאף אחד מהמקרים לא ממש קיבלתי פידבק מה עומד מאחורי חוסר ההצלחה שלי.
קודם כל התחושה שלי היא שהבעיה כנראה נובעת מרושם כללי פחות טוב שאני יוצרת ופחות מבעיות מאוד אקוטיות (כמו למשל מצב שבו אני לא מסוגלת לענות על שאלה כזו או אחרת). וכשאני מנסה לחשוב על מה יכול היה ליצור את הרושם הזה - הדבר הראשון שעולה בדעתי הוא טעויות שאני רואה כקטנות אבל נתפסות כמשמעותיות על ידי המראיין, לדוגמא בראיון שסיפרתי עליו - העובדה שלא העליתי על מקרה קצה ולא על האפשרות לבצע את הפעולה בצורה יעילה יותר. תמיד שמעתי שראיונות עבודה נועדו להראות בעיקר יכולת מחשבה ושטעויות קטנות לא בהכרח מפריעות לרושם הכללי הטוב אם אני מצליחה לתת להן מענה במהלך הראיון - אבל יכול להיות שהטעויות שאני ראיתי כקטנות בעצם היו משמעותיות עבור המראיין.
הדבר השני שעלה לי ושבלט אולי יותר בראיונות אחרים הוא נושא לוח הזמנים והקצב שבו אני עובדת. לי אישית אין אפשרות כמובן להשוות את עצמי למרואיינים אחרים, אבל אני שואלת את עצמי האם יכול להיות שאני איטית יחסית ולכן גם אם אני עונה נכון על השאלות - בעצם מספיקים לשאול אותי פחות שאלות ממה שרצו.
אבל בסופו של דבר אני מרגישה שאני בעיקר מנחשת מה עומד מאחורי הסירובים, ולכן מאוד קשה לי להשתפר לקראת הראיונות הבאים.
מכיוון שיש פה לא מעט מראיינים, חשבתי לשאול אולי לכם יש כיוונים נוספים לגבי מה אני יכולה לשפר?
