למה אני מפתחת תלות ריגשית כלפי אנשים מסויימים
הגעתי למסקנה, שזה לא משנה אצלי, אם זה ידיד טוב, שהתרגלתי לבלות איתו הרבה, או אצלו בבית, למשך תקופה ארוכה, אז אני מפתחת תלות ריגשית.
גם כלפי אותו האדם, אפילו היחסים בינינו היו ידידותיים בלבד, אני עדיין נקשרת.
וגם כלפי המקום, ששימש עבורי כמקלט, או מקום שיכולתי לברוח אליו, כמו מין תחליף לבית שלי (שבו אי אפשר לעשן עם החבר'ה ולשים מוזיקה מרעישה).
וגם אם יש קירבה אינטימית ביני לבין אותו האדם, ומבחינתי זה לא משהו שאני לוקחת ברצינות, גם אז אני מפתחת תלות ריגשית.
אומנם אני לא מראה את התלות הזו כלפי חוץ, אבל בתוכי, יש רגעים של נפילות כאלו, של הלב, כאילו הלב נעלב, ורוצה להינעל שוב, רק שלא יפגעו בו, והוא ידמם מלא.
או שיכול להיות, שאותו האדם הספציפי, מפתח אצלי את חרדת הנטישה שלי, שמובילה למין התקף חרדה, כל הסופ"ש אני בחרדה קשה, בגלל בנאדם, שלא חשבתי שאני בכלל יכולה להיות מושפעת ממנו, הרגשת החוסר הזה, משגע אותי, כי זה אומר שמשהו לא בסדר איתי, ולא עם אנשים אחרים.
או שאני מפחדת לאבד את מה שהוא העניק לי, שזו אהבה, למרות שהוא בכלל לא הטעם שלי.
ואפילו שאני יודעת שזה לא זה, והוא לא בשבילי, וצריכים להיפרד כבר, אני מוצאת את עצמי אוכלת סרטים, למה הוא לא התקשר כל הסופ"ש, ורק שלח הודעה אחת בלבד.
זה ממש לא קל לי מבחינה ריגשית.
האם כל הקשר הזה איתו הוא בריחה אחת גדולה?
הגעתי למסקנה, שזה לא משנה אצלי, אם זה ידיד טוב, שהתרגלתי לבלות איתו הרבה, או אצלו בבית, למשך תקופה ארוכה, אז אני מפתחת תלות ריגשית.
גם כלפי אותו האדם, אפילו היחסים בינינו היו ידידותיים בלבד, אני עדיין נקשרת.
וגם כלפי המקום, ששימש עבורי כמקלט, או מקום שיכולתי לברוח אליו, כמו מין תחליף לבית שלי (שבו אי אפשר לעשן עם החבר'ה ולשים מוזיקה מרעישה).
וגם אם יש קירבה אינטימית ביני לבין אותו האדם, ומבחינתי זה לא משהו שאני לוקחת ברצינות, גם אז אני מפתחת תלות ריגשית.
אומנם אני לא מראה את התלות הזו כלפי חוץ, אבל בתוכי, יש רגעים של נפילות כאלו, של הלב, כאילו הלב נעלב, ורוצה להינעל שוב, רק שלא יפגעו בו, והוא ידמם מלא.
או שיכול להיות, שאותו האדם הספציפי, מפתח אצלי את חרדת הנטישה שלי, שמובילה למין התקף חרדה, כל הסופ"ש אני בחרדה קשה, בגלל בנאדם, שלא חשבתי שאני בכלל יכולה להיות מושפעת ממנו, הרגשת החוסר הזה, משגע אותי, כי זה אומר שמשהו לא בסדר איתי, ולא עם אנשים אחרים.
או שאני מפחדת לאבד את מה שהוא העניק לי, שזו אהבה, למרות שהוא בכלל לא הטעם שלי.
ואפילו שאני יודעת שזה לא זה, והוא לא בשבילי, וצריכים להיפרד כבר, אני מוצאת את עצמי אוכלת סרטים, למה הוא לא התקשר כל הסופ"ש, ורק שלח הודעה אחת בלבד.
זה ממש לא קל לי מבחינה ריגשית.
האם כל הקשר הזה איתו הוא בריחה אחת גדולה?
