למה אני מרגישה את מה שאני מרגישה?:-

[khamala]

למה אני מרגישה את מה שאני מרגישה?:-

יש לי אקס שאנחנו נפגשים מדי פעם על תקן כל דבר ( יזיזים, ידידים). היינו חברים 4 חודשים. ניתנו קשר - וחזרנו שוב - אנחנו במין קשר און אנד אוף במשך 4 שנים כמעט. אין ביננו אהבה - אבל יש בנינו משיכה מינית + ידידות - מדברים הרבה, עוזרים אחד לשני. בחודש האחרון נפגשנו בערך פעם בשבוע - והיה ממש טוב. מצד אחד אני שמחה שהקשר הוא מאוד פתוח, ללא מחוייבות וכו'...כי אני לא יכולה להגיד שאני אוהבת אותו ( למרות שיש לי רגש אליו), והייתי רוצה להכיר משיהוא אחר. הבנתי שהוא נמצא באתרי הכריות ( ואפילו פעם היה איזה קטע שהוא יצא עם חברה של חברה שלי - זה התגלה לי דרכה - ודווקא צחקתי איתו על זה) ובעקרון אין לי בעייה עם זה. בחודש האחרון היינו בקשר יותר אינטנסיבי, ופתאום בשבועיים האחרונים הוא נעלם. אולי הוא הכיר מישהיא...העניין הוא שאני מבינה שזה לגיטימי גם מבחינתי , גם מבחינתו. אבל באיזשהו מקום, אם בפעם הבאה הוא יצוץ, אני ארגיש די טיפשי לחזור פתאום לאותו קשר...משהו לא נראה לי בזה ( וא ני לא יודעת למה). הייתה איזה פעם ( בדיוק כשהוא צץ אחרי הניתוק) - הודעתי לו שהתחלתי להיפגש עם מישהוא, ונראה לי שהיה לו די קשה לקבל את זה , הוא התעקש שניפגש. בקיצר...הייתי שמחה לדעת מה אתם חושבים...למה אני מרגישה מה שאני מרגישה , ומה לעשות בפעם הבאה ? תודה...

 

[זמשוש]

תראי

קשר יזיזות הוא הרי (לרוב) בבסיסו קשר ידידות (אבל כולל גם סקס). כשמישהו מוצא קשר זוגי, הוא באופן טבעי קצת מתרחק מכל החברים והידידים שלו ובשלב מאוחר יותר מתקרב בחזרה יש שני אופציות: * הוא מתקרב בחזרה בעודו בקשר הזוגי- פה אין ליזיזה הרבה מה לעשות אלא להישאר ידידה נטולת סקס. או להתרחק כי קשה לה לראות את שותפה לסקס עם מישהי אחרת. * הוא כבר לא בקשר הזוגי- פה היזיזה יכולה לחזור ליזיזות כמו שהיתה בעבר . או להישאר רחוקה כי קשה לה לחשוב על לחזור לקיים סקס עם מישהו שהעדיף מישהי אחרת וחזר אליה רק כי אין לו את בת הזוג. החלק השני של כל אופציה אומר דרשני. אם את רוצה להכיר מישהו אחר... תכירי. לחזור ליזיז כל פעם, לא יקדם אותך יותר מדי.

 

[khamala]

תודה על התגובה

העניין הוא, שאני באמת לא ממוקדת עכשיו בחיי להכיר מישהו - אני לא עושה שום דבר בערך בקשר לזה - כי האנרגיות שלי ממוקדות בעשייה לגמרי אחרת שדורשת בתקופה הזאת המון אנרגיה ( עסק חדש בתחום האומנות) - אז התייחסתי לקשר הזה כנוח לעת עתה. העניין שמחיר הנוחות והשאננות מגיע בסופו של דבר - ועכשיו אני מרגישה קצת ריקנות מהסתמיות שפתאום נחשפת לפני. כי למרות שלא הייתה ביננו ממש "אהבה" - עדיין זה סוג של אינטימיות שכשמשחקים בה, לפי הצרכים האלו שלנו, היא גורמת בסופו של דבר לסוג של כאב.... בכל מקרה, זה לא עצר בעדי להכיר. ועוד הערה - בקשר לאופציות שהצגת - המחשבה שהוא נמצא איתי כי אין לו מישהי אחרת, קודם כל היא די הדדית. מעבר לכך,זה דבר שאפשר לומר על כל מערכת יחסים שהיא פתוחה - אז זה לא בדיוק נכון. אנחנו נמצאים ביחד, כי יש ביננו סוג של כימיה, אבל היא פשוט לא מספיקה כדיי לבנות ממנה משהו מעבר - אבל לראות זאת כ" אני עדיפות אחרונה - הוא לא מצא מישהי אחרת" זה סתם ריגשי מיותר ( גם כי במילא זה הדדי), או לחילופין משחקי אגו שעליו כבר מזמן העדפתי לוותר.

 

[magenta73]

אולי אני אולד פאשן

אבל אני לא מאמינה בעולם היזיזות. כי מדובר בשני אנשים קשורים אחד לשני, שמכירים ואוהבים את האדם ונוספת לזה גם אינטימיות, וסקס, ככה שיש בזה מין משחק של "אבא אמא". משחק של "זוגיות", כביכול מערכת יחסים ללא מחוייבות. עכשיו, הקטע הוא שבעיני המחוייבות של מערכת יחסים היא לא בגלל ההגדרה, "אנחנו חברים, זה בן זוגי". המחויבות היא נפשית. המחויבות באה מתוך האינטימיות שאתם בונים יחד. אתם משחקים עם עצמכם, זה הכל. בקטעים האלה, זה או הכל או כלום, לדעתי האישית. אני לא יכולה לפתח קשר או מערכת יחסים חדשה עם משהו אחר, כאשר אני קשורה ריגשית למשהו מעברי, כמו שאתם, לפי מה שכתבת, גם אם מערכת היחסים היא "פתוחה ולא מחייבת" בהגדרתה.

 

[khamala]

לא אולד פאשן - מסקנה אוניברסלית

עם הזמן מגלים, ככה אני רואה, שכל ה"מסורת" שממנה התרחקנו בשם הקידמה והבלה בלה בלה - יש בה הרבה דברים שלא כדאי לבטל כל כך הרבה. למרות שאני לא רואה באותו יזיז את בן זוגי, למרות שאני לא מאוהבת בו, למרות שיכולתי במקביל לפתח קשרים עם בנים אחרים ( לא יוצא לי להכיר לבנתיים כי העיסוק שלי לעת עתה מצריך את היותי בבית - בשלב מאוחר יותר אני כבר אראה יותר " עולם" ) - למרות כל הנתונים הללו שהיו אמורים לאפשר לי יזיזות מאושרת - אני מרגישה ריקנות וסתמיות - אחרי תקופה של שבוע שבה הוא "נעלם" ( לא ממש, אבל לא להוט ליצור קשר). ואני עוד פחדתי שהוא ירצה אולי קשר קצת יותר רציני... לא צריך לבוא מנקודה של "אולד פשן" כדי להגיע למסקנה הזאת - שיש בכך הרבה ריקנות, בהנחה שבסופו של דבר אנחנו רוצים לעשות מה שטוב לנו - זו סיבה מספיק טובה להמנע מכאלו קשרים אם בסופו של דבר הם לא טובים לנו. הייתי פעם ב" בית היהודי" בהודו, מקום מאוד מיוחד - שבה אני לא אשכח מה אמר מישהו מאוד מיוחד שחזר בתשובה ( והרצה שם הרבה) - שאחת הסיבות שאנחנו לא מאמינים באלהים היא שאנחנו לא אוהבים מחוייבות, וכך נראים גם היחסים ב"חברה החילונית" שבה מנסים לחמוק מה "מחוייבות".לא קיבלתי את כל מה שהוא אמר ( במיוחד לגבי אלהים) אבל בהחלט יש משהו בדברים שלו. כשיש יזיזות זה כאילו אנחנו אומרים אחד לשני - נהיה ביחד רק בטוב - ברע - כל אחד לעצמו וזה מה שהופך את הקשר לבעייתי.

 

[magenta73]

אני קצת לא אוהבת את ההשוואה שאת

או יותר נכון הוא עשה. בתור חילונית יש בי המון מחויבות להמון דברים. לחברים שלי, לעבודה שלי, ללימודים שלי, למה שאת לא רוצה. זה שאני בוחרת להיות חילונית לא אומר שאין לי "אהבה למחויבות". האמת, גם לא זה שאני סינגלית, זה כבר סיפור אחר... למחויבות זוגית צריך שניים.

 

[khamala]

הסבר...

אני מסכימה איתך שעצם העובדה שאת חילונית( וגם אני) וסניגלית ( גם אני)- לא הופך אותנו ל " לא אוהבות מחוייבות" - העניין הוא שאם מבינים זאת באופן יותר כללי, יש כאן איזו בעייה שנוצרה ב" עולם החילוני" מבחינת היחס לאותה מחוייבות. מאחר ויש לנו חופש יותר מאשר לאלו בעולם הדתי, אנחנו לפעמים מנצלים אותו לרדיפה אחרי הנאות, לפעמים גרידא. הנאות יכולה להתפרש כמושג רחב ( לאו דווקא הנאות מיניות). אם לדוגמא יש " בעייה" בקשר או קושי מסויים שצריך לעבור, יש נטייה יותר גבוהה לפרק את הכל, או לא לרצות " לסבול" כדיי לעבור לשלב יותר גבוהה של קשר. במובן הזה היחס ל" מחוייבות" הוא יותר שברירי. וזה אגב בא לידי ביטוי בהרבה תחומים. כשאני עשיתי ויפסאנה בנפאל ( מדיטציה למשך תקופה של 10 ימים רצופים) המנחה התייחס לנטייה שיש ל "חברה המערבית החילונית" בלי מפורש להגדיר אותה כך, אבל הוא התייחס לנטייה אצל הרבה אנשים כשהם רוצים להתחיל לתרגל מדיטציה - מין חוסר רצינות - לקחת את התקופה הזאת כעוד התנסות. ( כמובן שאין דבר רע בלהתנסות, אבל לא אם הופכים זאת לדרך חיים, חיים בשביל זה נטו). בדרך כלל יש גם נטייה שכשעולים קשיים לוותר על זה לגמרי , ואז לעבור למשהו אחר. וככה מסתובבים במעגלים בגלל חוסר היכולת לעבור קשיים... קחי זאת גם לתחום שבין גברים לנשים, וכמובן גם נשים לגברים - יש איזה דמיון.

 

[magenta73]

כן

אבל זה לא העולם הדתי מול החילוני. זה העולם המודרני מול המסורתי, הישן. העולם המסורתי מאופיין גם בדת וגם במשפחתיות והעולם המודרני - בחילוניות ו...כן... נגיד רווקות או יותר נכון אינדווידאוליזציה. ועם כל הכבוד למנחה ההוא בנפאל, מהחברה המערבית המסכנה והלא רצינית הזאת, הוא עושה בוחטות.... לא? שלא נדבר על מחזיר בתשובה כל מיני אנשים קצת יותר חלשים, או שנגיד, מבולבלים.

 

[khamala]

האמת שהם פועלים רק על סמך תרומות...

וזו לא "חזרה בתשובה" - אני מדברת על הויפסאנה - זו טכניקת תרגול שאין בה שום זיקה דתית. את יכולה לתרגל כל דת יחד עם הטכניקה הזאת.ולהפך - צריך להיות די "חזקים" כדי לשבת 10 שעות רצוף ביום במשך 10 ימים להתבונן בעצמך ולשתוק. וצריך המון חוזק פנימי כדי לקום אחר כך כל בוקר , ולפני השינה ולתרגל את הטכניקה הזאת שלא מעורב בה שום אלהים.

 

[magenta73]

אני יודעת מה זה ויפאסנה

ואני לא מבינה את הצורך של אותו מנחה לזלזל באלה שעושים את הקורס הזה. ואני גם יודעת, למשל, כמה עולה לעשות קורס כזה בארץ... בקטנה, כן. בכל מקרה, חשבתי שהתכוונת לאותו אחד, מההודעה הקודמת, פשוט. אני שמעתי מספיק סיפורים על כל החבדניקים והנחמנים שמסתובבים בהודו וכו'.

 

[khamala]

הבהרה קטנה

בכל מקרה, אני דיברתי על הויפסאנה. הוא לא אמר זאת מתוך זלזול, הוא פשוט דיבר על התנהגות מסויימת שאופיינית, ועל העובדה שהיא ( לדעתו) לא תוביל לשום מקום. הוא לא אמר שצריך לבחור בשיטה שלו - אבל כדאי להתמיד בטכניקה אחת ולא לקפוץ מדבר לדבר - זו גישה די מקובלת. מעבר לכך, יש ויפסאנה בארץ בחצבה - גם היא פועלת על סמך תרומות - אני שמעתי על עוד מקום שכאילו עושים "ויפסאנה" איפושהו בצפון שם לוקחים כסף - אז זו לא ויפסאנה אמיתית - זה שידרוג מיסחרי ... לגבי החבדניקים ואנשי הבית היהודי. בהחלט יש להם אינטרנס מאוד ברור - אבל אני חושבת שהחכמה היא להקשיב לכולם ( גם להם יש נקודות שהאירו לי כמה דברים) - ובסופו של יום לקחת מה שנראה לך. אני לקחתי משם איתי כמה פירורים וזכרונות יפים.

 

[Vdrums]

עם כל הכבוד לבית היהודי (ואין לי

הרבה) בעולם החרדי/יהודי או איך שלא תקראי לזה לא הכל מושלם וגם להם יש בעיות של אמינות ומחוייבות, אבל הם דואגים לטאטא הכל מתחת לשטיח.

 

[khamala]

למי למי יש יותר כבוד?

אני לא ניסיתי להביא את ה" דתיים" כדוגמת מופת לחילוניים( במיוחד לא לאור העובדה שאני לא "דתית") - אלא ניסיתי להראות שיש למסורת שלנו גם דברי טעם לומר. אני אישית חושבת שלא פוסלים דברים רק בגלל שהם שיייכים למגזר כזה או אחר , החכמה היא ללמוד מכל דבר, ולא לבוא בגישה של "אנטי" כי אנחנו לא מזדהים עם כולו. אני בכל מקרה, לקחתי מהם את הדברים הטובים לי, ויש שם הרבה דברי חכמה ( בספרים, וברעיונות מסויימים). העובדה שאני לא מסכימה איתם על כל דבר( וגם על דברים מהותיים), היא לא גורמת לי לא לכבד אותם. בסופו של דבר , הענקת כבוד למישהוא רק תעשיר אותנו, כי כל אחד יכול לפסול כל אחד על רקע כזה או אחר, דווקא שאתה לומד, במיוחד מהשונה ממך הוא מה שמעשיר, וגם באישזשהו מקום מחנך אותך לסובלנות.

 

[Vdrums]

אני מסכים

שיש למסורת מה לומר אבל בין ה"מרצים" הללו לבין מסורת יש קצת מרחק.

 

[khamala]

ואת כל כך צודקת

בהקשר למשחקים של אמא ואבא...זה בדיוק מה שאני הרגשתי שמשחקים באמא ואבא.

 

[bulb]

אני מעדיף לשחק ברופא ואחות

 

[khamala]

יהיה לי מספיק זמן לזה

כשאני אגיע למחלקה הגריאטרית... עד אז, אמא ואבא מספיק בהחלט.

 

[anush50]

נשמע שאתם פשוט

מנצלים אחד את השני מינית ורגשית, כיף לכם להתמזמז+ לשכב וכ"ו... לדבר + לשתף וכ"ו... אבל לדעתי בשביל להמשיך הלאה באמת זה צריך להפסק כי גם את כל הזמן מותרדת "הוא יזלזל בי אם הוא ידע שהוא תמיד יכול לחזור אלי או לא" בשביל מה כל המחשבות האלה זה נגמר וטוב שהיה אל תתעללי בעצמך!

 

[khamala]

תגובה+שאלה - מה עושים עד שמוצאים?

את צודקת כשאת אומרת שזה מטריד אותי המחשבה אם הוא מזלזל בי כשהוא יודע שתמיד הוא יוכל לחזור אלי. אבל קודם כל זה לא נכון בכלל! ברגע שאני אמצא מישהו, הוא לא יוכל לחזור אלי, והוא לא מטומטם, נאיבי, חי באשליות - בשביל לא להבין זאת. אבל עדיין,זה יכול להמשך תקופה. מה שמפריע לי זה שאני בעצמי לא הייתי מעוניינת להיכנס איתו לקשר רציני. מילא, היו לי כוונות אחרות ולו היו כוונות אחרות - הייתי מבינה שאני צריכה לעזוב את הקשר הזה. אבל השאלה היא למה זה מפריע לי? בואי נאמר שזה סתם אגו, כי כל אחד רוצה שיאהבו אותו -גם אם הוא בעצמו לא אוהב. אם זה אגו - האם זה לא יהיה נכון יותר לוותר עליו? אם זה באמת עניין עקרוני, שכך לא צריכה להתנהל מערכת יחסים, של " סיפוק צרכים" - זה כבר משהו אחר. אני עוד לא יודעת מה בדיוק מפריע לי... אבל חשבתי על זה, ואמרתי לעצמי, נאמר שמפריע לי האגו, להתגבר על האגו, זה לא משהו שבא מהיום להיום, זה תהליך ארוך ומייגע. אז לעת עתה זה פוגע בי, באופן כללי כל ההתנהלות של הקשר, ואני לא יכולה לקבל בהבנה כל מיני דברים שקורים במסגרת הזאת... ועכשיו מצד שלישי - וזה הכי חשוב... מאוד קשה למצוא "בן זוג". מה עושים עד שמוצאים? ביד? מתגברים על כל היצרים והצרכים שיש לנו? גם את זה ניסיתי לעשות - אבל סגפנות זה לא ממש התחום שלי...

 

[anush50]

קודם כל את צריכה להיות כנה עם עצמך.

מן הסתם שזה עניין של אגו. וגם כי לא מתאים לך שעוד מישהו ישתמש ביזיז שלך, שתקופה ארוכה גם היה חבר שלך זה ברור, אבל אולי יש כאן גם מקום של קנאה כי הוא כן מצא לעצמו מישהי ואת עדיין לא וזה לא מוצא חן בעיינייך בשביל למנוע את כל הקנאה והאגו או איך שלא תקראי לזה עדיף לנתק קשר, ככה אפילו לא תדעי מה מתרחש בחיים שלו, וכמה שזה נשמע אכזרי אולי זה עדיף זה מה שיפתור אותך מהמחשבות האלה. אפילו שאת לא רוצה אותו זה גורם לך לאי נוחות, זה מיותר. עדיף לנתק קשר עם הזמן. כמובן זו דעתי האישית. ובנתיים שאין אף אחד, תצאי תבלי תפנקי את עצמך בדברים שאת אוהבת, תצאי עם חברות מסיבות פאבים בתי קפה קניות כל דבר שאת אוהבת שלא בהכרח קשור בגברים