למה אנשים דוחפים את האף?

שיריתה13

New member
למה אנשים דוחפים את האף?

אתמול, במסיבת יום ההולדת של הבן שלי ניסו חברים לדבר איתי על הרזיה. חבר אחד, שאישתו עברה קיצור קיבה שאל אותי למה אני לא עושה את הניתוח וחברה אחרת, ניסתה לפתח דיון שלם על למה אני לא מרזה. לשניהם עניתי במשפט קצר ולענין, בסגנון: "לא בא לי לדבר על זה עכשיו". אני יושבת ביומולדת של הבן שלי ורוצה להנות, למה הם מציקים? אותו חבר, שמעשן המון ועבר התקף לב לאחרונה, היה רוצה שאציק לו בנושא הגמילה מסיגריות בכל הזדמנות? ואותה חברה, אומנם מוכשרת וחכמה, אבל מה לעשות, מכוערת נורא, האם היתה רוצה שאציק לה על האף הארוך שלה בכל הזדמנות? אוף, איזה נודניקים האנשים, וגם אם הרצון שלהם טוב, למה הם חושבים שלאדם שמן תמיד מותר להעיר????
 

אביטל +

New member
אני באמת לא יודעת למה ../images/Emo10.gif

אבל אני כן יודעת כמה זה מעליב ומרתיח גם אני עברתי תקופה כזאת בחלק מהמקרים זה היה באמת מתוך דאגה לבריאותי אבל במקרים אחרים ? יש איזו נורמה מגעילה שזה מקובל ומותר להעיר על זה ליבי איתך
 
שיריתה יקרה../images/Emo42.gif

לא משנה כמה אנשים הם מוכשרים או חכמים או בעלי תארים, בפנים מהלכות אותן תחושות, יאושים, משקעים לא פתורים - וכשאת שומעת אותם, את שומעת אותם מבעד לפילטר האישי הזה. זה עוד במיוחד גובר ככל שההצלחה לא מאירה להם פנים או לא יודעים כיצד להתמודד והם נשארים בצד של הדיבורים, בצד של המרירות. וכל מה שנשאר בידם זה להשליך את המרה השחורה הזאת על האחרים. זה הכל!! ענית בצורה דיפלומטית ואחלה. שלא תתרגשי!!! לך ברור מ"איזה מקום" הם מדברים. להם יש את הבעייה היא בטח לא שלך!! את בתקופה האחרונה משנה כיוון מחשבה כמו שלא קרה לך מעולם, תמשיכי כך מבלי להסתכל שמאלה וימינה ולהתייחס לדברים זניחים ותמשיכי בדרכך להצליח. בנחת ביס ביס
לא ככה?? (טוב ש"ניקית" את הלב כאן שיריתה...). שבוע נפלא, (תעשי למענך כמה דברים כיפיים וחיוביים השבוע להפיג את הטעם המר מהפה, ויאללה אודרופ).. שלך, דליה.
 

שיריתה13

New member
תודה לכם ושאלה חשובה

איך אני אעשה למעני משהו כייפי וחיובי כשאני מלאה במטלות כבדות ומכבידות?האמת היא שלוקח לי זמן להתאושש משבת כי זה תמיד יום קשה,ועוד יותר קשה בזמן האחרון. אני יודעת שאני צריכה לקחת זמן לעצמי אבל אני לא יודעת מאיפה. ותאמינו לי שהחיים שלי מטורפים. המטלות שלי מטורפות. העצבים והתסכול שלי מתפוצצים. ואין, פשוט אין מי שיעשה דברים במקומי. אז ככה אני, מסמורטטת, מתחילה את השבוע החדש.
 
זוכרת שיריתה מה כתבתי לך בוואלה??

אם לא תקחי, אפילו דקות, חצי שעה ביום. איש לא "יתן" לך את זה. ככל שזה יהיה חשוב לך יותר ותביני (!) כמה ושזה משמעותי גם ומשפיע על עוד דברים את תקומי ותעשי משהו. (אמרתי לך אז, אם את לא "נותנת" לא יהיה לך אנרגיה להעניק. פשוט כך). וזה לא חייב להתבטא בדברים "גדולים". לשבת עם חברה טובה שעושה לך טוב על כוס קפה, אפילו. לצאת להליכה של חצי שעה (לא מדברת עכשו על ה"דיאטה"). סומכת עלייך אפילו שאת דווקא כן יודעת מה. רק לא יודעת או בשלה עדיין "לקחת" שיריתה. ויום אחד, אני יודעת. וככל שאת איתנו...בסוף האסימון הזה יפול. אין לי ספק.
(חשוב גם שיפול). זה חייב להגיע ממך, איש (!) לא יכול לעשות את הצעד הזה במקומך. ו..זה יקרה גם ביום שאת תחצי את הקו מתחושת החוסר אונים ולהרגיש כמה את רק מתייסרת, ולהחלטה: עד כאן - קאט!!! מספיק. הבנת שיריתה יקרה?????? אני? מחכה בסבלנות אין קץ לרגע ההוא. חיבוק חם, דליה.
 

שיריתה13

New member
לקחתי לי קצת זמן לגלוש באינטרנט

אפילו שהמטלות שלי צועקות "הצילו". תודה דליה.
 

שלגיה**

New member
גם זה טוב

גם לגלוש באינטרנט זה להקדשי זמן לעצמך... אולי אפילו ספר טוב או דיסק עם מוסיקה טובה רק לעצמך. יום טוב
 

אלי ו.

New member
לפני שהיו לי ילדים

ידעתי הכל על חינוך ילדים. כשהייתי אצל חברים עם ילדים מיד ראיתי את כל מה שהם עושים לא נכון בחינוך הילדים. (למזלי הייתי מספיק חכם לשמור את ה"ידע" שלי לעצמי) כשנולדו לי הילדים גיליתי שאני יודע הרבה פחות ממה שחשבתי. זה אותו דבר עם אותן "נשמות טובות" הם לא היו צריכים להתמודד עם הנושא של השמנה והרזיה אז העסק נראה להם די פשוט ובעיני עצמם הם מנסים לעזור למישהי שפשוט לא מבינה את הענין. הם לא ממש מבינים שזה פוגע ומלחיץ באחד הפורומים שהייתי בו מדי פעם היה נכנס חוכמולוג טוב לב ואומר "מה הבעיה להרזות, פשוט תאכלו פחות" לטנצר המיתולוגי היתה תשובה קלאסית "ולאנורקטיות אתה אומר תאכלו משהו?"
 
למעלה