למה אתן צודקות

בוושם

New member
למה אתן צודקות

אחרי שקראתי את המצ"ב אני מצדיק אתכן והמצ"ב מצוי בלינק לרשימה על החיים שמתחילים אחרי שמונה ושלושים -חלק א' לבי,לבי
 

XUXA141

New member
אני לא חושבת שזה שייך כל כך..

כי הבעיה המוצגת בקטע איננה שלא רוצים ילדים, אלא שמשום מה כל הנשים שם מטפלות לבד בילדים שלהן, כאילו שאין אבא בענין. אני בטוחה שלנשים הללו היו חיים הרבה יותר קלים אם בן הזוג היה מתחלק במטלות הבית והילדים. אז "טיפול 100% בילד" לא אמור להיות סיבה לא לעשות ילדים כי בכל מקרה האישה לא צריכה לטפל 100%. רק אם היא לא רוצה לעשות גם 50% ( וזו זכותה, וזה למשל הסיבה למה אני לא עושה עוד ילד, כי לא מתחשק לי אפילו עשרים אחוז), רק אז זו סיבה לאי עשיית ילדים.
 

בוושם

New member
קראת את הרשומה הלא נכונה

נראה לי שקראת את הקטע הלא נכון אני מדבר על הרשומה האחרונה שבו האמא מתארת יום בחייה תחת הכותרים - החיים מתחילים אחרי שמונה ושלושים בערב - חלק א' וחלק ב'
 

XUXA141

New member
אופס.. אבל איכשהו..

זה מתאים גם לרשימה הזו. מישהו כתב שם בתגובה "אבל איפה האבא". אני גם לא מבינה מה בער כל כך לעשות שני ילדים בהפרש כל כך קטן. מה היה רע לחכות עוד שנתיים שלוש, עד שהגדולה תוכל להיות קצת יותר עצמאית וקצת פחות נודניקית?
 

מאריונת

New member
הכל היה מאד מבדח

חוץ מהשורה אחרונה בחלק ב', שאולי התכוונה להצחיק, אבל העלתה לי לגמרי את הסעיף. אבל תודה שהבאת את הקישור (וברוך הבא) - לא בגלל שאני שמחה לאידה (ואני לא) אלא בגלל שהוא מבהיר יותר מכל תיאוריה אקדמאית ונתונים סטטיסטיים כמה אין שיוויון וכמה, למרות כל הדיבורים, רוב הנטל נופל על האישה (שהקריירה המיקצועית שלה היא רק קריירה שנייה ונוספת) וכמה זה נראה לרבים כמו משהו מובן מאליו (ואני אומרת את כל זה כאישה וכאדם, לאו דווקא בתור מי שלא רוצה ילדים).
 

מאריונת

New member
עכשיו אני קוראת

גם את הפתיחה "איך הן עושות את זה" ולא נותר לי אלא לקרוא "הידד!" לכותבת, שמתארת היטב את הרמייה שבדימוי הנפוץ שבמציאות הנוכחית זה נורמלי שנשים יפתחו קריירה וגם יגדלו ילדים. זה לא נורמלי - לא בגלל יכולות הנשים כמובן אלא בגלל שהמציאות הגברית שמה להן מקלות בגלגלים (ולמרות שזה לא הכי פופולרי כאן אצל כמה אנשים, אני חייבת להגיד שאני לגמרי בעד שמקומות עבודה ומקומות ציבוריים בכלל יהיו יותר "אימהות-פרנדלי".
 

בוושם

New member
מסכים בהחלט

אני חייב לומר שיש לה אומץ, זה לא כל כך פופולרי לומר את מה שהיא אומרת - מתפלא שכל האמהות לא מתנפלות עליה... כי האמהות שאני מכיר לפחות (שאחת מהן העבירה לי את הלינק שצרפתי) די מסכימות בניהן שהיא פשוט לוקחת את החיים קשה מדי. לי כמובן אין מושג וקשה לי לקבוע מי צודק גם בגלל שאין לי ילדים וגם כמובן בגלל שאני לא אישה.
 
../images/Emo45.gif גם אני חושבת שזה קטע הרבה יותר

טוב והרבה יותר חשוב מהקטע הקודם. הנושא המודחק של ילדים מול קריירה נשית צריך לעלות לסדר היום! אני רואה כאן נשים שבוחרות לא להביא ילדים רק מהסיבה הזו, ועצוב לי לראות את זה. אני חושבת שעל ידי העלאה של הנושא לסדר היום אפשר וצריך להביא לשינוי! אני מצתרפת לקריאה של מריונת לבוושם - אנו זקוקות לעזרתך! נשמח מאד אם תרים את הכפפה (וסליחה על ההתנפלות הזו עליך). ואם לא, אולי תוכל לעניין בדבר איזה קולגה שלך...
 

XUXA141

New member
זה צריך להיות "הורים פרנדלי"

גם לאבא מותר לצאת מוקדם כדי לקחת את ילדיו. אם יעשו רק פרוטקציות לנשים כדי שיוכלו לטפל בילדים, ינציחו את הסטראוטיפ של "ילד זו הבעיה של אמא" וכך המצב שתואר רק ישאר עוד ועוד.
 

gertrude

New member
היום בערוץ 8

יש (או מתחילה היום?) סדרה בערוץ 8 שקשורה לנושא הזה. מתוך התקציר: "הסדרה מציעה לחוות את מציאות חייהם של הורים שנשארים בבית עם ילדיהם לשבועיים. בניסוי בן 5 שבועות, מפסיק אחד ההורים לעבוד ומנסה לטפל בילדים ובבית לבד. ההורה התורן נתקל בקשיים, שלא ציפה להם. במקרה של קרן ומרק מנקלו, החוויה סייעה למרק להבין כמה זה קשה ומדוע קרן נקטה בפשרות מסוימות". כך זה ממשיך עם כל מיני משפחות שמגלות כל מיני דברים. שמה של הסדרה הוא "מי שולט בבית".
 
שוב גרמת לי להצטער שאין לי כבלים

הערוץ היחיד שגורם לי להתלבטות כל פעם מחדש הוא ערוץ 8...
 

מאריונת

New member
ועוד משהו

הבנתי מהכרטיס האישי שלך שאתה מתעסק ביחסי ציבור. אולי תוכל להגיד למה לפי דעתך הדימוי הציבורי שלנו כזה נמוך (בנוסף למה שברור - האיום שלנו על הפטריאכליות; הערעור על אמהות-מתוך-אינרציה -לא כולן כמובן- והדימוי שלנו כלא-נשיות). אם היינו פרוייקט שלך מה היית עושה? מקווה שתסכים לענות, רק הגעת וכבר פרוייקט... תודה
 

בוושם

New member
זה לא אני זה הוא

צר לי לאכזב אתכן, המומחה לעניין יחסי ציבור - זה לא אני זה אחי אני מתעסק בניהול (אחי לא טורח לשנות שם משתמש) בכל מקרה מבטיח לשאול אותו תשובה תנתן בקרוב
 

isola bella

New member
גול עצמי

קראתי את הכתבה ולי נראה דבר ראשון שנשים תוקעות לעצמן גול עצמי. נתקלתי בעיתונות במיטוטים של תקצירים של יותר ממחקר אחד שממחישים איך נשים יותר מועדות לפתח דיכאון כתגובה למצבי יתר לחץ ודחק מאשר גברים בגלל שהן נדרשות ממתי שהן מתחתנות ויולדות ילדים לשאת בנטל של מס' תפקידים בו זמנית ולסבול רוב הזמן מקונפליקט פנימי שהרי אישה מצופה בו זמנית להיות גם וגם וגם (גם 'יפה' גם 'אופה' גם 'רעיה למופת' גם 'אם למופת' וכמובן לעבוד רצוי במשרה מלאה...),ואני לא מדברת על הקרייריסטיות שהן אינן ב MAIN STREAM אלא על אישה מהשורה בעלת כישורים ממוצעים שנניח עובדת כמנהלת חשבונות במשרה מלאה, חוזרת הביתה ועושה את רוב עבודות הבית (רק לאחרונה ביום האישה לשנת 2005 שוב נערך סקר בו צוטט ממצא שנשים נושאות בעיקר נטל עבודות הבית בלמעלה מ 70% וכמובן שהן המחנכות הראשיות של הילדים...),וכמובן שהיא זו שגם נושאת בעיקר נטל טיפוח הילדים. לאישה כזו אין כמעט זמן פנוי לעצמה (אם בכלל). אז מה הפלא שרוב הנשים מותשות מדי רוב הזמן??? לא מספיק שזה קורה זה מעציב לראות איך: * נשים לא מודות בריש גליי בקשיים הללו אלא להיפך מרביתן מנסות לשחק אותה "וונדרוומן". * (שוב אני מצטטת מאחת הכתבות שנכתבו בעיתון לרגל יום האישה לשנת 2005 ) ראיינו גברים שדוקא כן רצו להתחלק עם בנות הזוג שלהן בצורה שווה בנטל טיפוח וגידול הילדים (גם אם זה אומר לצאת מעבודה בשלוש אחה"צ מס' פעמים בשבוע על מנת לקחת את הילד/ה מהגן...) והם סיפרו איך הבוסיות שלהן שמו להם רגליים... . אם ככה,יש גם בוסיות ששמות ככה רגליים גם לעובדות אמהות שכפופות להן... . * בעבודת תזה מסויימת שנכתבה באונ' בר אילן בחוג לפסיכולוגיה חברתית בסביבות שנת 2000/2001 (אני עצמי בוגרת תואר שני באותה אונ') תואר שם איך נשים שמיהרו לחזור לעבוד אחרי הלידה ו/או נשים שבני זוגם ביקשו להתחלק עמן בחופשת הלידה שלהן על מנת גם להיות בבית עם הילד/ה,במקום לזכות ליחס מפרגן מסביבתן הנשית להיפך זכו ליחס מזלזל ו/או יחס שמטיל ספק בכישוריהם האימהיים...ואני שואלת מדוע לעזאזל נשים מצפות מעצמן ו/או אחרות להיות אלו שנושאות בעיקר נטל גידול הילדים (אם לא בכולו)??? * עוד, מדוע אצל למעלה מ 95% מהזוגות המתגרשים האישה לוקחת תחת חסותה "כמובן מאליו" את הילדים ולא יותר גברים לוקחים את הילדים תחת חסותם??? הרשימה מן הסתם ארוכה אבל לי אישית לפעמים נראה שאנו קודם כל תוקעות לעצמנו גול עצמי... .
 
למעלה