למה את או אתה רוצים להגר לקנדה?

[gironimo]

למה את או אתה רוצים להגר לקנדה?

אני לא מעונין לעשות סקר או לחילופין לקבל את התשובות הרגילות: קסאמים, פיגועים, המצב בכביש וכו'. הכוונה היא להחלטה האישית, לאותו הרגע שגרם לכם להבין שקיבלתם את ההחלטה ואין דרך חזרה. הניסיון שלי עם קנדה ארך שנה אחת. נסעתי מטעם העבודה וגרתי שנה בוונקובר. אחרי מספר ימים! בעיר כבר רציתי להשאר לתמיד. למרות הרצונות שלי להשאר למספר שנים בעקבות הצעה שקיבלתי בת הזוג התנגדה וחזרנו לארץ. אני מכיר את שני העולמות. אשמח לדעת מנדוקת מבט אישית למה אתם רוצים לעשות את המעבר הזה.

 

[roz האחת]

משהו אישי שלי..

אני הגשתי בספטמבר 2006..עברה כמעט שנה וחצי.. להגיד לך שאני ממש סגורה על זה שאני רוצה לעבור ? אז לא..כמובן שיש את המצב החרבנה בארץ ואת המלחמה בצפון שעברנו , כאשר חודש שלם לא הייתי בבית בגלל זה ונאלצתי לגור חודש אצל אנשים זרים לי לגמרי..אז בטח שזה תורם לכל הרעיון. אז שוב, להיות סגורים אנחנו לא , אנחנו מאוד מסודרים פה , בנוסף , יש לנו עזרה ענקית מההורים , מה ששם לא יהיה ! וגם מבחינת העבודה , זה הקטע הכי מפחיד בשבילנו..אם לא נמצא עבודה במקצוע ? אבל..אם לא ננסה לא נדע , ותמיד תהיה לנו התחושה , של , יכולנו לזוז מפה ולא עשינו כלום.. בקיצור , המצב בארץ ממש מחמיר מה שתורם עוד יותר לעזיבה. ואם לא ננסה לא נדע... והיתרון שלך שאתה מכיר את 2 העולמות , אני מכירה רק אחד אני מניחה שלא עזרתי לך הרבה..אולי אחרים פה יוכלו לשתף אותך בדברים אחרים . בהצלחה לכולנו !!

 

[predoc]

התשובה שלי

אז כהקדמה , אנחנו פה כבר יותר משנתיים.הגענו על ויזת עבודה זמנית קצרה עם כוונות לחזור. אבל הויזה מתארכת ומתארכת ובשלב דיי ראשוני הבנו שפה אנחנו רוצים להישאר.(וונקובר) אנחנו לא יודעים אם כל קנדה ככה ואפילו כל וונקובר או וונקובר הגדולה כי אנחנו חיים באיזור מנותק (UBC) אבל הנה הדברים. האנשים מחייכים - כמה מוזר כמה פשוט אבל עובדה. זה עושה לך נעים ללכת/ לחזור מהעבודה או להסתובב ברחוב. הדיון המרכזי זה מזג אוויר - פשוט אין חדשות באמת ( טוב נו קצת נושא הבריאות וחינוך לגיל הרך ) אין פחד. - זה לא רק שאין גדרות בשום מקום. וגם אין את השומר שאומר לפתוח תיקים זה לא רק ששומעים ערבית ולא עוברים למדרכה ממול בחשש. זה תחושה מוזרה שלא ידענו שקיימת בכלל. בישראל כאילו נולדים איתה. ופה בהתחלה מרגישים מוזר שבכלל יש לך אותה ואחר כך היא פשות נושרת. שאתה מגיע לישראל אתה חייב להחזיר לך אותה כי היא מאפשרת שרידות. אין נשק - אין חיילים ברחובות - אפילו השומרים של הקמפוס רק עם שוקרים חשמליים ואלות. אקדחים יש רק לשוטרים. אפילו החיילים שמתאמנים בשלג בסייפריס במדים לבנים מסתובבים בלי נשק !!! הנגישות - כמעט אין בניין שאין לו כניסה לעגלת נכים. במקרה שלנו גישה עם עגלת תינוק. כנל כל מעבר חציה ! בישראל במקרה הטוב תקבל שיפוע מטורף שכבר עדיף ליפול אותו מאשר לדרדת עם עלגה וגם זה רק במקמות מיוחדים. הגישה לחיים - שילוב משפחה ועבודה - עובדים ועובדים אפילו קשה ומשקעיים אבל ב 17 גג 18 (לא כולל מקרים חריגים) נוסעים הביתה למשפחה. ארוחת ערב ולפעילות אחר הצהריים. שבת וגם ראשון זה גם לסידורים (הסקס הישראלים סידורים קניות וספונגה) אבל יותר מזה לפעילות ספורט או תרבות או בכלל זמן איכות עם הילדים ובני הזוג. לא עובדים מ 10 עד 22 כולל יום שישי כמו רבים מהחברים שלי בהייטק בארץ. הנופים והטבע - גרים בפארק - מרחק 5 דקות הליכה לים 5 דקות הליכה ליערות ופארקים דקות נסיעה בודדות לחופים קסומים ובן 30-60 לאתרי סקי בחורף / רכיבת אופניים בקיץ. שלא לדבר על פארקים וטראקים ועוד ועוד אתרים לבקר בהם. בכלל וונקובר והמפרץ וההרים מסביב והים מדהימים שילוב נדיר. המצב הכלכלי - מרווחים יותר ..מוצאים בערך אותו הדבר על דברי היום יום משכר הדירה דרך הקניות בסופר. והמוצר צריכה הכי יקר אחרי דירה ( שעולה גם בערך כמו בישראל אם נשווה מיקום גודל וכו) זה רכב שעולה פשוט חצי . אז או שמחליפים מכונית כל שנתיים במקום כל 4 שנים ( ונוסעים על רכב יותר בטיחותי ) או שקונים גם סירה/ אופנוע ים / שלג. תחבורה ציבורית - מי בכלל צריך רכב . תחבורה ציבורית נהדרת כולל להורים עם עגלת ילדים (אפילו כפולה). רק אחרי שנתיים מצאנו לנכון שלטיולים ארוכים אנחנו עכשיו צריכים רכב. עד עכשיו עשינו גם קצת שימוש בשיתוף רכב יופי של שיטה שפועלת פה. אורח החיים הספורטיבי - כולם רצים או רוכבים על אופניים או עושים סקי או בורדינג או רולר בליידס או קייקים או מפרשיות או טיולים בהרים או טניס או סקווש או כדור רגל (בנות ) או הוקי (בנים ובנות) או פוטבול ( בנים ובנות ) זה כייף לראות ופשוט סוחף אותך פנימה. (בגילי המופלג הופסתי ללרכב על אופניים גם לדהור על רולר לעשות סקי ועכשיו גם בורדינג ואפילו קצת החלקה על הקרח ) זהו זה על קצה המזלג בטח יש עוד דברים ששחכתי אבל בודדים הגיעו עד לפה בקריאה.

 

[tanisha]

All true

Vancouver Rulezzzz

 

[roz האחת]

וזה רק מחזק עוד יותר את הרצון לעזוב ../images/Emo140.gif

 

[Dione]

שאלה לגבי UBC כמוסד אקדמי

כיצד האוניברסיטה נתפסת בעיני הקנדים? במילים אחרות, האם היא בדירוג גבוה? האם הצד החזק שלה הוא הנדסה ומדעים, או אמנויות ורוח? או שגם וגם? תודה

 

[predoc]

לא קשור לשרשור הזה

וגם לא כל כך יודע את התשובה. צריכים לשאול קנדים או לעשות חיפוש ברשת דירוש אוניברסיטאות בקנדה או דירוג אוניברסיטאות בצפון אמריקה עם חיתוך קנדה. מה ששמעתי ולא בדקתי ש UBC נמצא ב 5 הראשונות בקנדה. ( כמה כבר יש ) ובתוך ה 100 של צפון אמריקה. יש תמיד גם חיתוכים לפי תחומים - אין לי כוח כרגע לחפש אם את מוצאת אשמח ללינקים. בכל מקרה מהתרשמות שלי ( שהיא מוטה ) יש פה המון דגש על התחום הרפואי. זה מבית החולים האוניברסיטאי שקיים בתוך הקמפוס דרך פקולטה לביולוגיה( ברור ) ביולוגיה מולקולרית, ביולוגיה של הדם ,הנדסה ביולוגית, ביולגיה הנדסית ( השד יודע מה ההבדל ) ביוטכנולוגיה כמובן, וממשיך לפקולטה שלמות לתזונה לרפואת שיניים לספורט. כל דבר כזה זאת פקולטה שלמה , בניין לא קטן וכו ולא איזה קומה בקושי או מחלקה בתוך פקולטה. יש הרבה שיתופי פעולה מאוד קרובים ואינטנסיביים עם גורמיי חוץ במיוחד בית החולים הכללי של וונקובר ובית החולים ליולדות וילדים. כלומר חוקרים שיושבים בבית החולים נחשבים לאנשי פקולטה פה וסטודנטים מדלגים בין השיעורים בקמפוס והמעבדה בבית החולים. כנל עם המעבדה המרכזית למחקר הסרטן ב BC ועוד. יש גם את הפקולטות הקלאסיות מחשבים סטיסטיקה מתמטיקה כימיה פיזיקה אסטרונומיה כמובן. ויש את הדברים המיוחדים (רק) לקנדה . הפקולטה ליערנות שהיא הפקולטה הכי גדולה בקמפוס ופקולטה למחקר אוקיינוסים וכמובן איכות הסביבה כו. על הצד היותר הומני אין לי יותר מדיי ידע. בקטע של אומנות יש פה אולם מדהים להופעות צאן סנטר. מעבר לזה לא יודע יותר מדיי. יש פה עד כמה שהבנתי לימודים מאוד טובים ללימודי המזרח (סין יפן וכו) ספריה מיוחדת מוזיאון גן יפני ועוד . הבנתי שגם הפקולטה למנהל עסקים פה תואר שני לא רעה. סטיסטיקה של איש אחד : רוב הישראלים שפה בקמפוס איכשהו סביב תחום הביולוגיה והרפואה אבל גם יש נציגות בהרבה אחרות. עוד משהו מעניין יש בתוך הקמפוס בבניינים לכאורה רגילים של האוניברסיטה חברות מסחריות שפועלות . החברות האלו כולן מבוססות על מחקרים שבוצעו בעבר באוניברסיטה והפכו לפטנטים והמנכלים או מהדען הראשי של אותן חברות הוא חוקר אוניברסיטה. האוניברסיטה ממש מעודדת ודוחפת את הנושא. ( יש דברים כאלו גם בארה"ב שם זה בדרך כלל איזה פארק מדע ליד האוניברסיטה ולא בהכרח מעודד עי האוניברסיטה ) אם יש לך שאלה יותר ספציפית על תחום מסויים אני יכול אולי לקשר אותך לאדם שלומד / עובד / חוקר באותה פקולטה.

 

[קיפי סגול]

אוניברסיטה מצויינת בכל קנה מידה

 

[orli29]

איך את מסתדרת עם הצרפתית בוונקובר?

 

[מהמושב לטורונטו]

בוונקובר מדברים אנגלית

 

[orli29]

אתה צודק-התבלבלתי!

 

[קיפי סגול]

התשובה שלי

כי אחרי דוקטורט ופוסט-דוקטורט בישראל לא הצלחתי למצוא עבודה בשום מוסד אקדמי בישראל. פניתי לחמש אוניברסיטות ו 3 מכללות אקדמיות. התשובה הרגילה היתה "אין תקנים". אונ' חיפה היו היחידים שהציעו לי עבודה כעמית הוראה (מורה מן החוץ), כלומר, 8 חודשים בשנה, תנאים סוציאליים מינמליים וכו'. האפשרויות היו לקבל את ההצעה, לפנות לשוק הפרטי או לחפש בחו"ל. פניתי גם לאוניברסיטות בארה"ב וגם בקנדה (טורונטו וווסטרן אונטריו) וקיבלתי הצעה מטורונטו. אני לא מצטער לרגע. במקום להיות עמית הוראה בחיפה אני אסיסטנט פרופסור באוניברסיטה ברמה עולמית- במסלול קביעות, נהנה מתנאי מחקר שלא הייתי זוכה להם בארץ, שותף לבניית תוכנית לימודים חדשה, משכורת יפה, חיים רגועים בהרבה (ב 5 נגמר יום העבודה בד"כ, אם כי שעות העבודה שלי מאד גמישות ואני לפעמים עובד בבית או ממשיך לעבוד בבית בערב, סופי שבוע משפחתיים שהעבודה של אשתי בארץ לא כ"כ איפשרה), וסביבה רב-תרבותית וסובלנית שבישראל קשה בכלל לדמיין. להגיד שאני סגור על זה שזה לתמיד? לא יודע. האשה רוצה לחזור עוד כמה שנים. אני לא כל-כך. בינתיים מתגלגלים עם זה ונראה מה יהיה הלאה. אז זאת התשובה שלי. אם תרצה, אני דוגמא למה שמכנים בישראל בריחת המוחות.

 

[kozmokramer]

בגלל השלג ../images/Emo13.gif אחחח. איזה כיף!!!

 

[bamba31]

למה הגירה?

טוב אני מניחה שיש המון סיבות. ובאמת ביניהן יש קסאמים, פיגועים, מלחמות ואז עוד קצת מלחמות. אפשרות לאיכות חיים טובה יותר. חיים במקום פחות אלים. וכו'.... אצלנו ההחלטה נפלה לאחר שהות ארוכה בצפון אמריקה וקבלת הידיעה שאפשר לחיות אחרת. האם אנחנו סגורים על המעבר? ובכן כרגע אנחנו יודעים שאנחנו עוברים ושהמעבר הוא לתמיד. אנחנו החלטנו שנעבור, נמצא דירה, עבודה והכי חשוב- וטרינר לכלבלב. ופשוט נתחיל חיים חדשים במקום חדש לגמרי עם תרבות חדשה וחוקים אחרים. כרגע ההחלטה שלנו היא לתמיד אבל כמו שהניסיון לימד אותנו שום דבר הוא לא 100% אנחנו הגשנו בקשה לשגרירות ב- 17 לינואר 2007 במעמד של התוכנית הפרובינציאלית של מניטובה. אחרי 3 שבועות קיבלנו טופס לביצוע בדיקות רפואיות וכעת אנחנו מחכים לתוצאות. התכנון הוא לעבור בקיץ לוויניפג. אני מאמינה שהמעבר הוא החלטה חכמה, במיוחד במצב הנוכחי ואני ובעלי מסתכלים על זה כעל מעבר תמידי.

 

[בוביקון]

הגענו לצרכים אקדמיים

כדי להתקבל למשרה אקדמית בארץ נדרש דוקטורט מחו"ל. למרות שיש לנו אפשרות להשאר אנחנו הולכים לוותר עליה ולחזור הביתה בסיום הלימודים.

 

[leprechaungreen]

בשביל האזרחות הקנדית ובשביל לנסות משהו שונה

התכנון הוא כרגע לחזור אחרי קבלת האזרחות. אבל, כמובן, זה עוד יכול להשתנות.

 

[r2d2 המקורי]

בכמה מילים ,שטח אדמה קטן שהולך ומצטמצם

בארץ וזה גורם להתפוצצות אוכלוסין,מלחמות מיותרות,זיהום אויר,ואנשים עצבניים,ועוני שגורם לפשע,לרשום עוד כי אין לזה סוף............................................................................................................................................................................................................!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[ruth1983]

התשובה שלי

אישית הרגע היה כשנאלצתי להיכנס עם תינוק שלי לחדר ביטחון עד אז לא ממש היה משנה לי המצב בארץ פשוט נהנתי מהחיים. ילדים משנים את הגישה ובשבילם אני רוצה חינוך טוב יותר חיים רגועים וביטחון עד כמה שאפשר ההחלטה להגר לקנדה פשוט באה ברגע הנכון אני סיימתי ללמוד משפטים השקעתי 100 אלף שקל בתואר שלי (מכללה לא מסובסדת) והמשכורת שאני יכולה להקבל כעו"ד מתחילה לא תכסה את ההשקעה בזמן הקרוב. בעלי מהנדס ובשביל להיתפרנס כמו שצריך הוא חייב לעבוד שעות מטורפות. אחרי שבעלי היה בביקור בויניפג לא נישאר כבר על מה לחשוב פשוט לארוז. בעזרת ה' ב 28 לחודש נעלה למטוס בכיוון ויניפג הבעיה היחידה היא האנשים שנישארים מאחור - המשפחה והחברים. עדיין ךא יודעת איך אני הולכת להיתמודד עם המרחק העצום מהם