למה באתי לעולם [נקודת יסוד לתחיל]
למה באתי לעולם? (נקודות יסוד למתחיל) בס"ד א. לימדונו חכמי הקבלה שהמטרה והתכלית של הבורא במעשה הבריאה היא: להיטיב מטובו יתברך, לזולתו. ב. ומכיוון שהאלוקים יתברך שלם בכל שלימות, הרי הטבתו לאחרים תהיה כמובן מושלמת. כלומר, לא רדודה באיכותה ולא חלקית בכמותה. ומכיוון שהעינוג והעידון הגבוהים ביותר, והאמיתיים, הם אותם הנובעים מן ההנאה הרוחנית (המוגדרת בפי הרמח''ל זצ''ל במילים: '' להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להימצא''. [מסילת ישרים פרק א]) אשר כידוע לכל אינטלקט, גם כאן בעולם הזה ניתן לדעת ולהבין היטב שאין שום הנאה גשמית מכל סוג ובכל רמה שתהיה, אשר תוכל להתקרב לרמת הנאה רוחנית. משום כך ברא את עיקר האדם ממהות רוחנית, כדי שבכך תהיה לו שייכות ויכולת לקבל ולהתענג וליהנות מן ההטבה הרוחנית המושלמת ג. אולם מכיוון שהענקה מתוך חסד איננה הטבה מושלמת, שהרי זה ''נהמה דכיסופא''- לחם של בושה, משום כך נברא המועמד להטבה מורכב גם מחומר גשמי-עפרי, והונח בעולם אשר נברא באופן שיוכל לשמש במה המאפשרת התמודדות עם אתגרים שונים, חיוביים ושליליים. לאדם ניתנה יכולת בחירה בין שני הצדדים בשווה. ותכליתו בעולם להתגבר ולנצח בהתמודדויות אלו ובכך להשיג ולקנות את הטוב בעצמו ד. ומנין ידע האדם בשכלו המוגבל מהו חיובי ומהו שלילי מנקודת האמת האלוקית, וכיצד יכיר את מסתרי הרוחניות הגלומה בבריאה, כגון: הרוחניות הטמונה ביום השביעי ומחייבת שביתה משלושים ותשעה אבות מלאכה, קידוש החומר באמצעות מילה ביום השמיני ללידה, הנזק הרוחני הכרוך באכילת בעלי חיים מסוימים או צמחים שאינם מעושרים, ובאכילת בשר וחלב או בישולם יחדיו וכדומה? לשם כך העניק הבורא לאנושות ספר הדרכה רוחני במעמד נשגב ורב הוד- מעמד הר סיני, ובו פירוט תרי''ג מצוות אשר מלבד המעלה הנובעת מעצם הציות להוראה האלוקית, גם מוטבע באופיין שפע רוחני (או בעברית מודרנית: אנרגיה רוחנית) המושפעת בעיקר לחלק הרוחני של האדם העומד באתגר על אף משיכת היצר אל ההפך. וזהו ספר התורה. נמצא שהאדם המורכב מחומר ורוח, וחי בעולם רווי ניסיונות ואתגרים, ובוחר הוא בטוב ובנכון על פי ספר ההדרכה התורני, הרי זוכה הוא בהטבה המושלמת הניתנת לו בזכות ולא בחסד. לאחר שהתבררו לנו יסודות אלה, נוכל להמשיך את הנוגע לענייננו; כשם שמספר הימים בהם ברא ה' את העולם הוא שישה ימים, כך מספר אלפי השנים שהוקצבו לתקופת הניסיון והעבודה עליהם דובר לעיל הוא ששת אלפי שנה. [ לפי הקבלה, המספר שש מסמל כל דבר חומרי. ואכן לכל חומר יש ששה צדדים: מזרח, מערב, צפון ודרום, מעלה ומטה. נמצא שהמספר המרומם מהחומר הוא שבע. משום כך לאחר ששת ימי בריאת החומר חל יום השבת ביום השביעי, השמיטה- בשנה השביעית, היובל- לאחר שבע שמיטות, ימי חג הסוכות וחג הפסח- שבעה, ספירת העומר- שבעה שבועות וכו']. וכך לאחר ששת אלפי השנים אשר יועדו לתקופת הניסיון והעמידה באתגרים מגיע עת התכלית שלשמה נברא העולם, עת קבלת השכר, בעולם שבו הנשמות חוזרות ומתאחדות עם הגוף הנבנה מחדש (-מעצם קטנה הנשארת מהגוף הקודם. עצם זו מתרבה והולכת עד אשר נוצר הגוף החדש). שהרי בתקופת הניסיון הגוף והנשמה היו מורכבים כאחד, גם שכרם, מן הראוי שיגיע לשניהם כאחד. [גן עדן הרוחני איננו אלא מקום עינוג ופריחה רוחנית בהתאם לעבודה בעולם המעשה כניצן הנפתח והופך לפרח, אשר בו שוכנות באופן זמני הנשמות הראויות לו, עד חזרתן אל הגוף בתחיית המתים]. על עידן נפלא זה של חיים חדשים בתוך גוף תחת שלטון אדם הנעלה מזרע בית-דוד אשר ימשח למלך, בתקופה שלא יהיו קיימים יצרים שליליים המושכים אל הרע, שהרי תפקידם בתקופת העבודה הסתיים, נאמרו נבואות רבות. אחת מהן מופיעה בנביאים בספר ישעיה פרק ב' פסוקים: א-ד, ופרק י''א פסוקים: א-י''
למה באתי לעולם? (נקודות יסוד למתחיל) בס"ד א. לימדונו חכמי הקבלה שהמטרה והתכלית של הבורא במעשה הבריאה היא: להיטיב מטובו יתברך, לזולתו. ב. ומכיוון שהאלוקים יתברך שלם בכל שלימות, הרי הטבתו לאחרים תהיה כמובן מושלמת. כלומר, לא רדודה באיכותה ולא חלקית בכמותה. ומכיוון שהעינוג והעידון הגבוהים ביותר, והאמיתיים, הם אותם הנובעים מן ההנאה הרוחנית (המוגדרת בפי הרמח''ל זצ''ל במילים: '' להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להימצא''. [מסילת ישרים פרק א]) אשר כידוע לכל אינטלקט, גם כאן בעולם הזה ניתן לדעת ולהבין היטב שאין שום הנאה גשמית מכל סוג ובכל רמה שתהיה, אשר תוכל להתקרב לרמת הנאה רוחנית. משום כך ברא את עיקר האדם ממהות רוחנית, כדי שבכך תהיה לו שייכות ויכולת לקבל ולהתענג וליהנות מן ההטבה הרוחנית המושלמת ג. אולם מכיוון שהענקה מתוך חסד איננה הטבה מושלמת, שהרי זה ''נהמה דכיסופא''- לחם של בושה, משום כך נברא המועמד להטבה מורכב גם מחומר גשמי-עפרי, והונח בעולם אשר נברא באופן שיוכל לשמש במה המאפשרת התמודדות עם אתגרים שונים, חיוביים ושליליים. לאדם ניתנה יכולת בחירה בין שני הצדדים בשווה. ותכליתו בעולם להתגבר ולנצח בהתמודדויות אלו ובכך להשיג ולקנות את הטוב בעצמו ד. ומנין ידע האדם בשכלו המוגבל מהו חיובי ומהו שלילי מנקודת האמת האלוקית, וכיצד יכיר את מסתרי הרוחניות הגלומה בבריאה, כגון: הרוחניות הטמונה ביום השביעי ומחייבת שביתה משלושים ותשעה אבות מלאכה, קידוש החומר באמצעות מילה ביום השמיני ללידה, הנזק הרוחני הכרוך באכילת בעלי חיים מסוימים או צמחים שאינם מעושרים, ובאכילת בשר וחלב או בישולם יחדיו וכדומה? לשם כך העניק הבורא לאנושות ספר הדרכה רוחני במעמד נשגב ורב הוד- מעמד הר סיני, ובו פירוט תרי''ג מצוות אשר מלבד המעלה הנובעת מעצם הציות להוראה האלוקית, גם מוטבע באופיין שפע רוחני (או בעברית מודרנית: אנרגיה רוחנית) המושפעת בעיקר לחלק הרוחני של האדם העומד באתגר על אף משיכת היצר אל ההפך. וזהו ספר התורה. נמצא שהאדם המורכב מחומר ורוח, וחי בעולם רווי ניסיונות ואתגרים, ובוחר הוא בטוב ובנכון על פי ספר ההדרכה התורני, הרי זוכה הוא בהטבה המושלמת הניתנת לו בזכות ולא בחסד. לאחר שהתבררו לנו יסודות אלה, נוכל להמשיך את הנוגע לענייננו; כשם שמספר הימים בהם ברא ה' את העולם הוא שישה ימים, כך מספר אלפי השנים שהוקצבו לתקופת הניסיון והעבודה עליהם דובר לעיל הוא ששת אלפי שנה. [ לפי הקבלה, המספר שש מסמל כל דבר חומרי. ואכן לכל חומר יש ששה צדדים: מזרח, מערב, צפון ודרום, מעלה ומטה. נמצא שהמספר המרומם מהחומר הוא שבע. משום כך לאחר ששת ימי בריאת החומר חל יום השבת ביום השביעי, השמיטה- בשנה השביעית, היובל- לאחר שבע שמיטות, ימי חג הסוכות וחג הפסח- שבעה, ספירת העומר- שבעה שבועות וכו']. וכך לאחר ששת אלפי השנים אשר יועדו לתקופת הניסיון והעמידה באתגרים מגיע עת התכלית שלשמה נברא העולם, עת קבלת השכר, בעולם שבו הנשמות חוזרות ומתאחדות עם הגוף הנבנה מחדש (-מעצם קטנה הנשארת מהגוף הקודם. עצם זו מתרבה והולכת עד אשר נוצר הגוף החדש). שהרי בתקופת הניסיון הגוף והנשמה היו מורכבים כאחד, גם שכרם, מן הראוי שיגיע לשניהם כאחד. [גן עדן הרוחני איננו אלא מקום עינוג ופריחה רוחנית בהתאם לעבודה בעולם המעשה כניצן הנפתח והופך לפרח, אשר בו שוכנות באופן זמני הנשמות הראויות לו, עד חזרתן אל הגוף בתחיית המתים]. על עידן נפלא זה של חיים חדשים בתוך גוף תחת שלטון אדם הנעלה מזרע בית-דוד אשר ימשח למלך, בתקופה שלא יהיו קיימים יצרים שליליים המושכים אל הרע, שהרי תפקידם בתקופת העבודה הסתיים, נאמרו נבואות רבות. אחת מהן מופיעה בנביאים בספר ישעיה פרק ב' פסוקים: א-ד, ופרק י''א פסוקים: א-י''