למה בבית קברות יש קברים ולא קברות?

[isad]

למה בבית קברות יש קברים ולא קברות?

או למה זה לא בית קברים? ומאיפה באו קברות הצדיקים? למה לא קברי צדיקים?

 

[גנגי]

תמיד טוב לחזור

ולראות שיש שאלות שמעולם לא נשאלו.

 

[ססילי]

../images/Emo24.gif

 

[שבולת ירוקת העין]

זה כדי שלא תחשבי

שמשעמם פה בלעדייך. אבל מה, ניסיתי להיות נחמדה ולחפש שרשור עם התשובה, ומה שמצאתי הוא רק עוד שרשור עם שאלה ובלי תשובה. אז תשובה קצרה: בתנ"ך יש גם וגם (קברים וקברות). וזה לא מקרה יחיד (של ריבוי בשתי דרכים. אבל ברגע זה אני לא נזכרת בדוגמה נוספת) היום נשמרה צורת הקברות רק בצירוף "בית קברות", ואילו צורת הריבוי הרגילה היא קברים. ושמישהו יפתח כבר רשימת שאלות נפוצות ותשובותיהן...

 

[מוגג]

אלף - תודה על התשובה.

בית-קברות זה תחנה סופית. גימל - זו תחנה מרכזית המשדרת קברים. אמרי מעתה - בקברות טמונים שיירי מתים ובקברים - מומתים שירים. ~עם כל

נולד

נקבר עוד

שיר אחד~ אגב, ראית אתגובה מספר 9 כאן?

 

[שבולת ירוקת העין]

../images/Emo2.gif מה לעשות

שנאמר: "כמוה היו ריבוא רבבות" והנה עוד כמה דוגמות: פלא – פלאים וגם פלאות עָקֵב – עקבֵי וגם עקבות עצם – עצמים וגם עצמות יער – יערים וגם יערות בחלק מהשמקרים יש היום בידול במשמעות: עצמים ועצמות הם בעלי משמעות שונה אבל היחיד של שניהם הוא עצם. כך גם עקבים ועקבות (אבל יש גם עקבה) ובאחרים פשוט נעלמה צורה אחת (יערים)

 

[שבולת ירוקת העין]

"חלה טעות

נסו שנית מאוחר יותר" כך אמר לי התפוז. אני לא אוהבת שמשקרים לי

 

[החטא והשופטת]

../images/Emo32.gif פחחחח.....

מה נהיה לך פתאום ביאליק בחתימה? זה טרנד חדש?

 

[שבולת ירוקת העין]

הלו הלו

מתי לאחרונה קראת את החתימה שלי? מפסח עד לפני כשבועיים הייתי עם "אביב בא" ולכבוד זה שכבר מזמן נגמר האביב החלפתי חתימה, אבל נשארתי עם ביאליק. נחשי למה?

 

[החטא והשופטת]

ניחשתי: כי זה טרנד!

כמו שהיה פעם עם לאה גולדברג. עוד מעט תתחילי לראות בחתימות של הגולשים "גם אני עם ביאליק" כאלה.

 

[קא זו או]

אני דווקא הלכתי לראמא וסיטה ../images/Emo135.gif

 

[shellyland]

יש לי קצת טראומות מרמה

שמקשות עלי לחבב את כל מה שקשור בו. הן נוגעות לזכויות יוצרים שהייתי צריכה לקבל פעם על איזו הצגה דבילית ובגלל שההיא שכתבתי לה את השירים להצגה היתה מכשפה מסריחה מגעילה נצלנית ושקרנית - לא קיבלתי והיא נסעה להודו לקבל השראה לעוד הצגות בלי לשלם לי (שלא לדבר על זה שאפילו קרדיט בתכנייה היא לא נתנה לי).

 

[שבולת ירוקת העין]

זה יהיה

עם פרש אני ובן חיל או עם הס פן תעיר?

 

[ספלינטור]

../images/Emo11.gif

 

[עִידן]

כשלמדנו בספרות את "לא זכיתי",

המורה נזפה בנו שאם ביאליק היה עכשיו בכיתה, הוא היה נורא נעלב: "אני כותב על הדברים הכי אישיים שלי, ואתם צחוקים, מזלזלים.."

 

[קא זו או]

ביאליק "נורא נעלב" ואילו רחל

לא התביישה לכתוב בשירהּ "ספר שירַי" מה היא חושבת על הקורא השאנן. דרמהקווין היתה ה-רחל הזו, גם ביאליק, אבל הגדיל משניהם אצ"ג בשירו הידוע יותר או פחות : עם אלי הנפָּח. והנה לפני כמה שנים מסרתי את השיר לתלמידיי לקריאה דמומה ראשונה. מצביעה תלמידה ושואלת בשיא הרצינות עם משרד החינוך מקדם הוראת שירה הומוסקסואלית. נפערו עיניי בתדהמה, אבל וכיוון שאינני , לעולם, אומר "לא נכון" לתלמידיי, שאלתיהָ: הכיצד? ואומרת התלמידה בהתלהבות: זה שיר המוקדש לאלי [מלעיל, קיצור אליהו], ולא רק זה יש שם סקס סאדומזוכיסטי. זה מזכיר לי את מורתי ע"ה, שתמיד אזכרנה בחיבה עמוקה, גב' שולמית בסוק שסיפרה לנו, ששירו של טשרניחובסקי "עיט עיט" פורש כשיר הערצה למיראז'.

 

[קא זו או]

אם ולא עם, אוף ../images/Emo46.gif

 

[shellyland]

../images/Emo6.gif נפלא!

אגב, פעם, כשעוד הייתי סטודנטית (אמיתית, לא כמו עכשיו), כתבתי עבודה משווה על שירים שפותחים קבצים ונונים לקורא "הוראות" מה לעשות עם הספר. לא זוכרת איך בדיוק הגדרתי שם את הנושא, אבל אני כן זוכרת שני שירים עיקריים משם: "קח" של ויזלטיר ו"תן למילים" של יונה וולך. אה, עכשיו אני נזכרת (כמו שאומרים הגשש: "איזה אהבל אני!") - קראתי לעבודה "קח ותן" או משהו דומה. בכל אופן, הצגתי שם שירים סטייל "ספר שירי" או "קח" שיש בהם כעס על הקורא שעושה עם השיר מה שהוא רוצה, לעומת שירים שנותנים לקורא חירות מלאה ללא כעס, סטייל "תן למילים לעשות בך". אלו תעשינה בך כרצונן.

 

[ספלינטור]

זה מזכיר לי

שעלי מוהר כתב פעם שבדרך לחו"ל בדק אותו המאבטח בקפידה יתירה, ולבסוף התברר לו שהלה פשוט הניח שהוא ערבי לפי שמו הפרטי.

 

[מוגג]

ובצדק!

רק אחד משכם יכולהסתובב עם שם כזה (שלא לדבר על האבא): יא וַיֹּאמֶר שְׁכֶם אֶל-אָבִיהָ וְאֶל-אַחֶיהָ אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֵיכֶם וַאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלַי אֶתֵּן. יב הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן וְאֶתְּנָה כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי וּתְנוּ-לִי אֶת-הַנַּעֲרָ לְאִשָּׁה.