שוקלד אגוזים
New member
למה בטלתי את הדייט עם פול אנקה ../images/Emo168.gif
רינה אחותה של חייק'ה חברתי , היתה רקדנית בלהקת כרמון. חטובה חייכנית בעלת שער זהוב שופע שתמונתה בשמלה לבנה רקומה ברקמה תימנית ורגליה היחפות קישטו את הפוסטרים של הלהקה אי אז בשנות השישים. הוריה של חייק'ה , ניהלו חנות מכולת והיו מגיעים הביתה בשעות הערב המאוחרות. וכך מדי יום כמעט עם סיום הלימודים היינו חבורת בנות , מגיעות לביתה של חייק'ה , שותות אורנג'דה מנשנשות וופלות מצופים, היא בנתיים היתה מחלקת איתנו רכילות טרייה מעולם הבוהמה התל אביבי , ושמה תקליטי ויניל שחורים על פטיפון שנפתח כמעין מזוודה . בביתה של חייק'ה היינו מתרגלים צעדי ריקוד , רומבה , סמבה, רוקנרול וטוויסט כפי שלימדה אותה אחותה , ובמסיבות הכיתה של לילות שישי היינו עורכות הכרות לריקודים אלו ל"חבורה הסלונית" , אלו מהכיתה שלא הלכו לתנועות הנוער ונקראו ר"ל פושטקים. אלו שלבשו מכנסי פדלפון או ג'ינס רינגר שחורים צמודים, שערם היה משוך בברלנטין , מסרק היה תחוב בכיס מכנסם האחורי , ו"הנועזים" החזיקו סיגריה בכיס החולצה לרושם. זוכרים?........
קודש הקודשים בביתנו היה טקס ארוחת הערב של יום השישי. כל ההכנות והטרחה הרבה כוונו לשעה הזו, בה כל בני המשפחה כונסו יחדיו לקידוש ולארוחה המשותפת , והיה ברור לי עוד בהיותי ביצית ברחם אימי שאין אין שמצמצב שאוכל לצאת לבלות בערב זה. אז כמו שכתוב בהגדה של פסח , תחבלתי תחבולות בסגנון "הבה נתחכמה לו"
את הבגדים וגרבי הניילון החבאתי כבר משעות הצהריים בביתה של ציפי חברתי שהוריה קידשו בלילות שישי על הקלפים והדומינו ,
וברגע שהסתיימה אצלנו הארוחה ונשטפו על ידי כל הכלים במסירות רבה , הייתי מודיעה שאני הולכת קצת לשכנה ,וכך עם כפכפי הבית וההופעה המרושלת איש לא חשד. אצל ציפי הוחלפה התפאורה במהירות וכמו סינדרלה הייתי מתייצבת במסיבה בעזרתן של חברותי מתוקתקת מכף רגל ועד ראש . בתום המסיבה נשטף האיפור, השער נאסף , חזרתי לבגדי הבית ולכפכפים, והייתי נכנסת הביתה בשיא התמימות שכולם כבר ישנים. אחרי שנים הסתבר לי שאמי ידעה כל השנים .
"רינה חזרה אתמול ממסע הופעות באמריקה והביאה תקליטים חדשים" בשרה לנו חייקה באחד הימים , מובן שספרנו את השעות עד לצלצול המסיים, ורצנו את הדרך לביתה חסרות נשימה וסבלנות. מהפטיפון בקע קול חם עם שירים רומנטיים ומתקתקים בקצב הרומבה , והסלואו אותו ריקוד שהיו ממהרים לכבות לקראתו את האורות במסיבה ולהצמד זוגות זוגות בלב צעיר ומפרפר מהתרגשות. Put Your Head On My על העטיפה היה רשום פול אנקה ותמונה של גברבר צעיר בחליפה הבהירה שכוכב כשרוני חדש נולד. המחט באותו פטיפון הוחלפה מספר פעמים עד שהצלחתי לרשום את כל המילים לשירים במחברת שורות חומה , (הבטחתי לעצמי שאעלה יום אחד לבוידם לחפש אותה) You are my destiny , put your hand on my shoulder , Lonely boy והלהיט הכי מושמע באותם ימים -
I'm so young and you're so old This, my darling I've been told I don't care just what they say 'Cause forever I will pray You and I will be as free As the birds up in the trees Oh, please, stay by me, Diana את שיריו של פול אנקה ועמיתו ניל סדקה ,ידעתי בעל פה , אהבתי את כולם , בכל פעם ששידרו אותם בתחנת רדיו הייתי שרה בקולי קולות, הם היו קסומים מלאי אהבה, והיו חלק בלתי נפרד מנעוריי , ומתהליך התבגרותי . אמנם נוספו לי אלילים אחרים במרוצת השנים החל מקליף ריצ'ארד שכרטיס להופעתו בתל אביב עלה לי במחיר דמי הכיס לשנה שלמה, וכלה באלביס פרסלי שאת דמותו ותנועת האגן חיפשתי בכל חבר בתקופה ההיא , אך רק קולו הקטיפתי של פול אנקה עורר געגוע לאותם ימים שלא ישובו עוד. השבוע מגיע פול אנקה ל2 הופעות בארץ , התקשרתי למשרד הכרטיסים - נשארו כרטיסים ב 600 ₪ ו ב 800 ₪ בקדמת הבמה , ענה הקול מעבר לקו ......התלבטתי ......לשבת אי שם במרומי היכל נוקיה לצפות בו בעיקר מעל מסך או לגהץ 1600 ₪ עבור שעתיים של ממוש פנטזית נעורים...... -תודה ...סגרתי את הטלפון ...... הוא כבר איננו אותו גברבר שעל התקליט אמרתי לעצמי בקול רם , ואני כבר מזמן אינני רוקדת רומבה או סמבה....יש זכרונות שכדאי להשאיר אותם כפי שהם צרובים אי שם בתודעה. כאן שוקו ברגע של נוסטלגיה
רינה אחותה של חייק'ה חברתי , היתה רקדנית בלהקת כרמון. חטובה חייכנית בעלת שער זהוב שופע שתמונתה בשמלה לבנה רקומה ברקמה תימנית ורגליה היחפות קישטו את הפוסטרים של הלהקה אי אז בשנות השישים. הוריה של חייק'ה , ניהלו חנות מכולת והיו מגיעים הביתה בשעות הערב המאוחרות. וכך מדי יום כמעט עם סיום הלימודים היינו חבורת בנות , מגיעות לביתה של חייק'ה , שותות אורנג'דה מנשנשות וופלות מצופים, היא בנתיים היתה מחלקת איתנו רכילות טרייה מעולם הבוהמה התל אביבי , ושמה תקליטי ויניל שחורים על פטיפון שנפתח כמעין מזוודה . בביתה של חייק'ה היינו מתרגלים צעדי ריקוד , רומבה , סמבה, רוקנרול וטוויסט כפי שלימדה אותה אחותה , ובמסיבות הכיתה של לילות שישי היינו עורכות הכרות לריקודים אלו ל"חבורה הסלונית" , אלו מהכיתה שלא הלכו לתנועות הנוער ונקראו ר"ל פושטקים. אלו שלבשו מכנסי פדלפון או ג'ינס רינגר שחורים צמודים, שערם היה משוך בברלנטין , מסרק היה תחוב בכיס מכנסם האחורי , ו"הנועזים" החזיקו סיגריה בכיס החולצה לרושם. זוכרים?........
