למה בניה מרקמית לא פופולרית בישראל?

[Bus Nerd]

למה בניה מרקמית לא פופולרית בישראל?

כשהולכים ברחובות ניו יורק, לונדון, פריז ושאר ערים גדולות אחרות, רואים בניינים שבנויים כיחידה אחת, עם חזית אחידה, יפה וסימטרית, בלי בליטות משונות והרבה פעמים בלי מרפסות מכוערות, והם נראים יפים והרמוניים להולכי הרגל שעוברים תחתם.

בישראל לעומת זאת כל שכונה חדשה שבונים נבנית כיער של מגדלים שכל אחד מהם עומד מנוכר ומנכר בפני עצמו, ואפילו בניינים ישנים יותר נבנים כל אחד כיחידה עצמאית עם רווח מיותר ביניהם. רוב הבנייה המרקמית שכן יש לנו אלו בניינים ישנים ומתפוררים כמו באבן גבירול בת"א, שבנו אותם בזול ומהר בשנות ה50 וה60, באיכות בניה זוועתית עם מרפסות מכוערות בחזית.

אז למה בעצם מתכננים ככה בניינים בארץ? למה לא בונים בבנייה מרקמית שהיא גם נראית יפה יותר ממפלס הרחוב, וגם מנצלת יותר טוב את השטח שגם ככה מוגבל בגוש דן?

 

[אבישי ק]

אני גם לא כלכך מבין את הנהירה לגובה בארץ

נכון שיש לנו מגבלת שטח והמדינה היא קטנה,
אבל זה לא מצדיק בנייה של 20 ומעלה קומות.
אני לעיתים רחוקות מגיע לת"א ואני לא מצליח להבין את השיגעון של המגדלים.
למה?
אם היו בונים כמו שרשמתה בנייה מרקמית יחסית נמוכה היו יכולים לקבל מרקם עירוני יותר נוח.
יש מגבלה בגלל מזג האוויר בארץ שדורש אוורור יותר טוב ולכן צריך ליצוא חללים אבל גם על זה אפשר להתגבר.

 

[משה12333]

קח לדוגמא את פרוייקט "מגדלי השוק" בפ"ת (נקרא גם בשם: מגדלי

העיר).

אם אין יותר מקום במרכז העיר על פני הקרקע אז הוחלט לבנות מגדלים באוויר מעל לקרקע.

שני המגדלים החדשים ניצבים על שני עמודי ענק כך שהמגדלים עצמם ממוקמים מעל לשוק העירוני. הדיירים מנותקים לחלוטין מהמולת השוק שנמצא הרחק מתחתם.

לדיירים יש בריכת שחייה פרטית משותפת לשני המגדלים, שגם נמצאת באוויר, בגובה עצום מעל לפני הקרקע בין שני המגדלים.

דיירי המגדלים נהנים מכל העולמות: הם גם יכולים לרדת לקניות בשוק (בשל מחירי השוק הנמוכים, באים אליו קונים מכל רחבי גוש דן), גם יכולים ללכת ברגל למרכז העיר לקניות או לבילויים או לסידורים בלי להתחיל לחפש חנייה בצורה סיזיפית, גם יכולים להשתמש בתחבורה ציבורית שעוברת מתחת למגדלים שלהם ברחוב שהוא סגור לכלי רכב פרטיים (רח' הברון הירש) שבו עובר, בין השאר, קו מס' 1 של חב' דן (איסור הכניסה לרכבים פרטיים אליו, נאכף בקפדנות בכל יום ע"י משטרת פ"ת ואפילו קטנועים נתפסים שם ומיד מקבלים קנס) וכמובן שהם יכולים להשתמש ברכבם שחונה בחנייה הפרטית שלהם מתחת למגדלים.

זאת דוגמא מצויינת לדרך שבה ניתן לגור במרכז הסואן של העיר בשקט ובשלווה.

בפ"ת יש עוד הרבה דוגמאות של מגדלי מגורים שנבנים בתצורה מרקמית, כלומר שני מגדלי-ענק או שלושה או ארבעה או חמישה שנבנים ביחד כפרוייקט אחד. המגדלים נבנים ביחד במתחם סגור ששייך רק להם, שכולל חנייה תת-קרקעית משותפת לכל המגדלים במתחם, עם מעליות מקומות הדיירים לקומות החנייה התת-קרקעיות המשותפות, עם גינת שעשועים סגורה ומשותפת לכלל ילדי המתחם בין המגדלים, עם גינת כלבים משותפת, עם מצלמות אבטחה בכל פינה במתחם ועם גישה נוחה ברגל או באופניים למרכז המסחרי השכונתי ע"י מדרכות רחבות שמשופעות בספסלים, סככות, עצים, צמחייה, שבילי הליכה ורכיבה.

בפ"ת כבר לא משווקים "מגדל" אלא "מגדלים" שנבנים ביחד כפרוייקט אחד משותף.

 

[Bus Nerd]

זה לא בנייה מרקמית, זה יער של מגדלים מנכרים

טעויות נוספות בפוסט שלך:
1) מתחם סגור כזה הוא רעיון רע שפוגע בעירוניות בריאה
2) איזור השוק בפ"ת עויין להולכי רגל בגלל מדרכות צרות מדי וצפופות בצורה מסוכנת
3) ברון הירש חסום לתנועת רכב פרטי רק בשעות הבוקר המוקדמות, בשאר הזמן רכבים פרטיים חוסמים את האוטובוסים שם בדרך קבע

בנייה מרקמית אמיתית נראית כך: https://goo.gl/maps/be6ujum9LR62

מה שגם שלא ענית על השאלה שלי בכלל ורק ניצלת את הפוסט שלי כדי להיות, עוד פעם, מחלקת השיווק של עיריית פ"ת, הלא היא העירייה הגרועה ביותר בגוש דן.

 

[משה12333]

זו לא בנייה מנוכרת אלא להיפך. רבים מהפרוייקטים האלה הם

פרוייקטים של פינוי-בינוי למתחמי ענק של בנייני רכבת ישנים שנהרסו.

כל דייר שגר בבנייני הרכבת קיבל דירה באחד המגדלים, לפי הגרלה שקבעה באיזו קומה הוא יגור.

בשל הכמות העצומה של הדיירים במתחמי המגדלים האלה, כל דייר משלם סכום חודשי פעוט לחברת הניהול של המתחם שמפעילה ומתחזקת אותו.

היתרונות של המתחמים האלה הם עצומים. האשפה מכל הדירות נאספת בדחסנית בתחתית המגדלים כשכל דייר זורק בקומת המגורים שלו את שקית הזבל לפיר שיורד עד אליה. הדייר לא צריך יותר "להוריד את הזבל" והעירייה לא צריכה יותר לשלוח משאית אשפה עירונית 3 פעמים בשבוע כדי לרוקן את פחי האשפה מפלסטיק העמוסים והמתפרקים.

הדיירים לא צריכים לחפש מקום חנייה, בכל שעות היממה, כשהם באים הביתה ולא צריכים יותר לחנות על המדרכה. הם לא חוששים מפריצות לרכבים כי החניון שמור ע"י שער חשמלי, שנפתח עם שלט וע"י מצלמות אבטחה. לכל דייר יש שני מקומות חנייה פרטיים משלו. גם אם דייר בא הביתה באמצע הלילה, הוא ישר עולה מהחניון לביתו במעלית ולא צריך לצאת מהמתחם לרחוב.

המעליות מגובות ע"י גנרטורים שבתחתית המתחם למקרה של הפסקת חשמל.

הדיירים נהנים מאוויר נקי מזיהום וממזג אוויר נוח בשל הגובה העצום של דירתם. כמובן שלכל דירה יש חדר מוגן שבנוי מבטון ועמיד בפני פגיעת טילים.

הדיירים מרגישים שהם מנותקים לחלוטין מהעיר הסואנת שמתחתם ונהנים גם מנוף נדיר באיכותו שנשקף מהמרפסת שלהם.

מגוון אפשרויות התכנון במתחמי המגדלים האלה הוא אין-סופי.

למשל, פרוייקט מתחם קניון סירקין הוא פרוייקט ייחודי במדינת ישראל. המתחם יכלול שני מגדלי מגורים ענקיים שייבנו בדופן הצפונית ובדופן הדרומית של קניון סירקין.

הקומות התחתונות יוקצו למסחר והקומות שמעליהן, מעל לקו הגג של הקניון, יוקצו למגורים.

גג הקניון עצמו ישמש כגינה פרטית לדיירי שני המגדלים. על גג הקניון יישתל דשא, ייבנו שבילים, יינטעו עצים ותוקם גינת שעשועים לילדים.

הדיירים יייכנסו לחניית הרכבים שלהם מהכניסה התת-קרקעית לחנייה של הקניון. הדיירים ייהנו מקניון ענק מתחת לביתם ומשירותי ניהול ואחזקה מתקדמים שיהיו משותפים להם ולקניון.


זאת המגמה היום במדינת ישראל- מתחמי מגדלים למגורים, גם למעמד הנמוך, גם למעמד הבינוני וגם למעמד הגבוה. כל מעמד מוסיף לעצמו שירותים נוספים במתחם לפי יכולתו הכלכלית וצרכיו (חדר כושר, שומרים, מועדון דיירים, ספא...).

גם הדייר מרוויח וגם העירייה מרוויחה מצורת מגורים חדשנית זאת.

 

[Bus Nerd]

חטפת את השרשור שלי כדי לדבר על בולשיט לא קשור. זה עצוב.

 

[משה12333]

בנייה מרקמית היא בנייה המקיפה חצר פנימית. זה בדיוק המצב

במתחמי המגדלים החדשים. בנייה מרקמית משלבת את המגורים עם הרחוב כדי ליצור חיי קהילה לא מנוכרים.

דיירי המגדלים חייבים לרדת לגינה הפנימית של המתחם, שמחוברת למדרכות הרחבות, עם מסלולי ההליכה, עם מסלולי הרכיבה על אופניים, שמובילים למרכז המסחרי השכונתי.

דיירי המגדלים יורדים למטה כי הם חייבים להוציא את הכלבים לטיול, כי הילדים חייבים להשתולל למטה בגינה או לרכב על אופניים, כי הוריהם חייבים לבצע ריצת כושר או צעדת כושר או כי הוריהם חייבים לטייל עם עגלת תינוקות.

גם אם תיקח לדוגמא את המגדלים בשכ' אם המושבות, הם מקיימים את כל הכללים של בנייה מרקמית לגובה.

המגדלים אמנם הוקמו בנפרד האחד מהשני, אך לכולם יש גינה מרכזית משותפת שתמיד מלאה בילדים ותמיד תראה במדרכות הרחבות שמסביב למגדלים תושבים שעושים כושר, רוכבים על אופניים או הולכים לקניות/בילויים במרכז המסחרי של השכונה.

מגדלים למגורים לא סותרים את רעיון הבנייה המרקמית.

במקרה של בניית מגדלים בלב המרכז המסחרי של העיר, אמנם אין מקום לגינה פנימית, אך יש פתרונות מגוונים לכך כמו הגינה באוויר של מגדלי השוק בפ"ת או הגינה על גג הקניון במתחם קניון סירקין.

 

[אבישי ק]

זה לא בנייה מרקמית, סתם מגדלים עם גינה ללא קשר לסביבה

המגדלים האלו לא יוצרים רצף והם פשוט לא

 

[itamo]

זאת לא בניה מרקמית, זאת שכונת מגדלים סטנדרטית סביב פארק

הכוונה של פותח השרשור בבניה מרקמית היא בניה שבה ישנו רצף בנוי בין הבניין עם חנויות בקומות הקרקע ובגובה הרחוב ועירוב שימושים של מסחר/מגורים/משרדים באותו הרחוב כך שמי שמתגורר ברחוב יכול ללכת ללכת ברגל ברחוב ולמצוא את הכל, מה שנותן חיים ותכלית לרחוב.
&nbsp
הדוגמה שאתה נתת מפ״ת היא של שכונות המגורים הסטנדרטיות שנבנו ב 20-30 שנה האחרונות בכל רחבי הארץ של מגדלים ללא קומת מסחר שבד״כ מקיפים פארק ועם רווחים בין המגדלים ובלי עירוב שימושים, כך שהבניין הוא רק מגדל מגורים בלי שום תכלית נוספת וכל דבר שרוצים לעשות מצריך רכב או הליכה לקניון השכונתי שנמצא במקום אחד ומנותק מהרחוב. מה שהורג את חיי הרחוב והופך את השכונות לשכונות שינה.
כי אין סיבה לאדם נורמלי לשוטט ברחוב כי אין ברחוב כלום, הוא סתם משמש לצורך מעבר ממקום למקום.
&nbsp

 

[matrix200200]

יש לי כמה ניחושים

1. אולי בגלל בעלות על הקרקע?
אני לא יודע מה מצב בתל אביב, אבל הייתכן כי שני חלקות צמודות שייכות לבעלים שונים ובנייה מרקמית דורשת הסכמה של בעלי החלקות לעורך הרחוב?

2. לא יודע בוודאות, אבל אני חושב שזה לא בהכרח מתאים לאקלים הישראלי.
ה"חורים" האלה יוצרים קצת רחוב שזה דבר די נחוץ בקיץ הישראלי.
מה שכן מתאים וחבל שאין מספיק, זה מה שאנחנו רואים באבן גבירול בתל אביב למשל.

3. בגלל השימוש ברכבים פרטיים, רחוב עם בנייה מרקמית מצריך פיתרון כל שהוא לחנייה וזה לא ממש מובן איך עושים את זה.
אני מבקר הרבה בהמבורג ואני יכול להגיד לך ששם זה אכן בעיה.
שאני וחבר שלי נוסעים לקניות למשל, אנחנו נאלצים לחפש חנייה בתשלום, או לחנות ממש רחוק באחת הרחובות הצדדיים.
וזה מחזיר אותנו לנקודה השנייה.
אם אתה חונה ממש רחוק, אתה צריך ללכת הרבה ובארץ (מסיבות של מנטליות המקומית) זה עוד יותר יגביר את התופעה של חניה של "אני רק לדקה" שתחסום תנועה ברחוב.

 

[matrix200200]

יש לקרוא "רחוב" כ"רוחות" מצטער על הטעות

 

[Bus Nerd]

בעלות הקרקע ומזג האוויר כנראה רלוונטיים

בקשר לחניה: בלונדון בחלק מהמקומות פותרים את זה באמצעות "פתח" כניסה לחניה שמעליו הבניין ממשיך, למשל כאן

https://goo.gl/maps/32rwzMi7fUn

במקומות אחרים זה גם נעשה ע"י מעבר מתחת לקשת (archway) שנראה אפילו יותר אסטתי עם סגנון הבנייה המקובל שם. וכמובן יש סמטאות לפעמים שבהן אפשר למקם את הכניסה לחניה. בניו יורק (שם לא מעט אנשים נוהגים מחוץ למרכז העיר) גם יש בנייה מרקמית ודווקא מסתדרים יופי עם חניה.

לאורך הרבה מ"אבן גבירול" בת"א יש בניינים ארוכים יחסית, הכי קרוב לבנייה מרקמית שיש בארץ. לדעתי צריך לתכנן שכונות חדשות עם רחובות ראשיים שבנויים ככה, ואולי אפילו עם בניינים "ארוכים" יותר (הכוונה מרחק גדול יותר בין פתח לפתח בין הבניינים) וכמובן יפים יותר וגבוהים יותר. כך גם אין ממש את הבעיה של "בעלות על הקרקע" כי שכונות חדשות בישראל מפותחות ע"י יזם שבד"כ כל הקרקע בבעלותו. עם שכונות קיימות זה יותר מסובך כמובן.

 

[matrix200200]

השאלה עד כמה הפתרונות האלה נוחים לנהגים והאם הנהגים הישראלים

יעדיפו פשוט לצפצף על חוקי התנועה ולחנות בצורה פרועה על הרחוב.
אצלינו ברחובות למשל זאת מכה רצינית.
לגבי ניו יורק אני לא בטוח, אבל אני כן זוכר שבשיקגו (עדות מאדם שגר שם) המצב עם החנייה הוא בכי רע.
אני זוכר איך בן אדם בא לאסוף אותי ממרכז העיר ולקח מונית על מנת לעשות את זה כי הוא הסביר שלא היה סיכוי למצוא חניה ליד הבניין שבו הייתי.
אני נוטה להאמין שמצב בניו יורק לא הרבה יותר טוב.

מסכים לגבי אבן גבירול.
זאת אכן דוגמא טובה איך אפשר לעשות את זה בארץ והייתי שמח לראות יותר רחובות כאלה בישראל (וגם בתל אביב).