למה בעצם אותי, אותך, אותנו אבל אתכם

נוף-צלול

Active member
למה בעצם אותי, אותך, אותו, אותנו וגם אותם (*) אבל אתכם, אתכן?

*נדמה לי שאפשר גם אתהם, אתהן - או שאני טועה?
 
"והיצלתי אתהם מכל..." יחזקאל לד 12
"ויברך אתהם" בראשית לא 55
"והזהרת אתהם את החוקים" שמות יח 20

"אוציאה נא אתהן אליכם" בראשית יט 8
"לא תבנה אתהן גזית" שמות כ 22
"והשליכו אתהן אל מחוץ" ויקרא יד 40

ועוד למעלה מ-10 מופעים בתנ"ך.
 

נוף-צלול

Active member
"והיצלתי אתהם מכל..." יחזקאל לד 12
"ויברך אתהם" בראשית לא 55
"והזהרת אתהם את החוקים" שמות יח 20

"אוציאה נא אתהן אליכם" בראשית יט 8
"לא תבנה אתהן גזית" שמות כ 22
"והשליכו אתהן אל מחוץ" ויקרא יד 40

ועוד למעלה מ-10 מופעים בתנ"ך.
תודה רבה רבה, חוכך!!
מבחינתי זו גרסא דינקותא ... של תחילת דמנציה...
תודה רבה!!
ולעצם השאלה - תוכל להאיר את עיניי?
תודה רבה לך! מודה לך מאד
 

פולגאר

Well-known member
תודה רבה רבה, חוכך!!
מבחינתי זו גרסא דינקותא ... של תחילת דמנציה...
תודה רבה!!
ולעצם השאלה - תוכל להאיר את עיניי?
תודה רבה לך! מודה לך מאד
נכון, לא הוטמע בשפה.
יותר מתאים לארמית מאשר לעברית.
 
תודה רבה רבה, חוכך!!
מבחינתי זו גרסא דינקותא ... של תחילת דמנציה...
תודה רבה!!
ולעצם השאלה - תוכל להאיר את עיניי?
תודה רבה לך! מודה לך מאד
לצערי איני יודע את התשובה לשאלתך. אומנם נתקלתי ברמז קל לַתשובה במאמרון באתר של האקדמיה, אך לצערי לא הבנתיו. עכ"פ אביאו כאן,
אולי אתה תבין אותו. הנה:

"אֶתְכֶם, אֶתְכֶן (ולא אותכם, אותכן) – נטיות אלו של ציין המושא 'את' שונות מן הנטיות האחרות שבהן יש חולם (אוֹתִי, אוֹתְךָ), כנראה משום שהן בעלות מבנה הברתי שונה (ההברה הראשונה סגורה). נעיר כי הצורה "אוֹתְכֶם" מתועדת במקרא פעם אחת בלבד (יהושע כג, טו), לעומת כשלוש מאות פעמים אֶתְכֶם.[1]

_________________
[1] לצד הצורות הצפויות אוֹתָם ואוֹתָן יש במקרא אֶתְהֶם (חמש פעמים) ואֶתְהֶן (שלוש עשרה פעמים), ואף פעם אחת אוֹתְהֶם ואוֹתְהֶן ביחזקאל."

הקישור למאמרון: https://hebrew-academy.org.il/2014/03/05/נטיית-מילות-היחס/
 

נוף-צלול

Active member
לצערי איני יודע את התשובה לשאלתך. אומנם נתקלתי ברמז קל לַתשובה במאמרון באתר של האקדמיה, אך לצערי לא הבנתיו. עכ"פ אביאו כאן,
אולי אתה תבין אותו. הנה:

"אֶתְכֶם, אֶתְכֶן (ולא אותכם, אותכן) – נטיות אלו של ציין המושא 'את' שונות מן הנטיות האחרות שבהן יש חולם (אוֹתִי, אוֹתְךָ), כנראה משום שהן בעלות מבנה הברתי שונה (ההברה הראשונה סגורה). נעיר כי הצורה "אוֹתְכֶם" מתועדת במקרא פעם אחת בלבד (יהושע כג, טו), לעומת כשלוש מאות פעמים אֶתְכֶם.[1]

_________________
[1] לצד הצורות הצפויות אוֹתָם ואוֹתָן יש במקרא אֶתְהֶם (חמש פעמים) ואֶתְהֶן (שלוש עשרה פעמים), ואף פעם אחת אוֹתְהֶם ואוֹתְהֶן ביחזקאל."

הקישור למאמרון: https://hebrew-academy.org.il/2014/03/05/נטיית-מילות-היחס/
תודה רבה!
מה שאתה אינך מבין, אין לי סיכוי לרדת אפילו לקצה קצהו.
אקבל זאת, אם כן, כאקסיומה, בבחינת כזה ראה וקדש
תודה רבה!
 
למעלה