למה גנדלף לא התחתן מעולם? לחמישי

[דיוגנס מסינופה]

למה גנדלף לא התחתן מעולם?

לחמישי

למי שלא מכיר את ההרצאה הזו של טרי פראצ'ט, מצורף פה קישור לתמלול שלה. לא ארוך ומשעשע. וגם מעורר מחשבה:
http://www.blipanika.co.il/?p=171

אם נקבל את ההבחנה של פראצ'ט, מעניין להשוות את ששאו"ק לשאר יצירות הפנטזיה בתחום הזה. ראשית, כסדרה ריאליסטית, היא לא נותנת מקום לנשים לוחמות שמנפנפות חרבות גדולות ולבושות ב"שריון" מינימליסטי שמכסה פחות מעשירית מהגוף ומותיר את האזורים הבאמת פגיעים (צוואר, חלל הבטן וכו') חשופים. כלומר הוא לא מתעלם מהיכולות הפיזיות הנדרשות מלוחמים, יכולות שרק לחלק מהגברים ולמיעוט הנשים יש. מאידך, אפשר לומר שזה ספר מאוד ליברלי ביחס שלו לנשים: הוא מתאר חברה ימי-ביניימית מדכאת נשים בעליל שבה לנשים ולגברים מועדים תפקידים מסויימים למשך כל חייהם, ומציג את החברה הזו כחברה רקובה. מעט הנשים שמנסות להשתלב בתפקידי לחימה זוכות בעיקר ללעג, למרות היכולת שלהן. בפוליטיקה נשים מתגלות כחזקות לא פחות ובמקרים מסויימים אפילו יותר מהגברים, שפומבית נמצאים בחזית ורק הם נושאים בתפקידים הרשמיים.

אבל מה לגבי קסם? בניגוד ללחימה, הסופר בורא את החוקים של הקסם כרצונו. מרטין כמעט מתייחד בשימוש המועט שהקסם ממלא אצלו תפקיד, לא רק בחיי היומיום שבעולם אלא גם במהלכים הגורליים בו. זו דוגמה להחלטה שכל כולה מגיעה ממרטין. לאור זה, מעניין להשוות את הקסם בעולם שלו לעולם של גברים ונשים. פראצ'ט טוען שבכל המיתולוגיות הגדולות שיצרו את ספרות הפנטזיה יש הבדל מובהק בין קסם גברי וקסם נשי. ושכמעט אי אפשר למצוא נשים שנמצאות בצד ה"טוב" של המשוואה.

אצל מרטין יש הבדלים מסויימים בין קסם גברי לקסם נשי - למשל הצל שמליסנדרה מולידה הוא טריק קסום שאף גבר לא יוכל לעשות, בהגדרה. האשכים של ואריז שהמכשף מטגן הם חלק מקסם שמבחין במובהק בין גברים לנשים, אבל אני מדבר על תפקיד בעלילה, לא על טכניקה.

אצל מרטין כמובן הטוב והרע לא מוגדרים בגבולות חדים, אבל עדיין אפשר לזהות דמויות מסויימות ט\ושיטות פעולה מסויימות. אתם מוזמנים להוסיף לרשימה קוסמים משלכם, בכל זאת העולם מלא בקסם.
- מירי מאז דור
- מליסנדרה
- בראן סטארק
- פיאט פרי ומכשפי קארת'
- האלכימאים ממעלה מלך
- מחליפי העור מהפראים
- חסרי הפנים
- אריה סטארק
- מאגי הצפרדע
- ג'וג'ן ריד
- הרוח מלב גבוה
- העורב בעל שלוש העיניים
- מארווין "המג" המלומד
- קוואית' כורכת הצל
- מוקורו הכהן האדום

ובכן, לדעתי, מליסנדרה, מאגי הצפרדע ומירי מאז דור כולן שייכות, ספרותית, לז'אנר הקלאסי של "מכשפות". הן לא בהכרח רעות, אבל הן לא בוחלות באמצעים ובאופן כללי משרות אווירת פחד.
לעומתן בראן, העורב בעל שלוש העיניים, חסרי הפנים, אריה, האלכימאים, מחליפי העור הפראים, ג'וג'ן ריד, כל אלה שייכים לטיפוס הקוסמים. חלק מהם כמו מרלין או גנדלף, הטיפוס של הקוסם החכם לבן הזקן (בראן והעורב בעל שלוש העיניים מתאימים כאן איכשהו), וחלק יותר כמו משתמשים בקסם אך לא הופכים אותו למקצוע הראשי שלהם, מהטיפוס הספרותי, נניח, של קורווין נסיך אמבר. החלוקה והגבולות לא כ"כ ברורים, אז שמתי אותם בקטגוריה אחת.
פיאט פרי ומכשפי קארת' שייכם לסוג של המכשפים הרעים כמעט באופן מוחלט, אבל לקסם שלהם יש ניחוח זכרי (אם כי חלק מהאל-מתים מתוארים כנשים, אאז"נ). אפשר להשוות אותם לסאורון, סארומן, וכמובן לאחרים. ההבדל העיקרי בין הטיפוס הזה לטיפוס המכשפות הוא שהם סוג של ארכי-אויבים, והמאבק בהם קשור למאבק הכללי בין טוב לרע ביצירה - תפקיד שאין למכשפות.
על מארווין המג ומוקורו אין מספיק מידע כדי לסווג אותם.
קוואית' והרוח מלב גבוה לא שייכות לטיפוס המכשפות - יותר לטיפוס הנביאות. הן אפופות מסתורין מכדי למלא תפקיד מרכזי בעלילה (אחרת מה הכיף?), וכאן מעניין שמרטין בחר בנשים (ג'וג'ן ריד היה יכול להשתייך לסוג הזה, אם הוא היה חזק יותר. העורב בעל שלוש העיניים היה יכול להשתייך יותר לטיפוס הזה - אבל הוא גם פועל ולא רק מנבא, ובאופן כללי יש פחות הילת מסתורין סביבו, לפחות החל מהספר החמישי)

לסיכום, נראה שלמרות הכל מרטין לא משתחרר מהחוקים הלא כתובים של ז'אנר הפנטזיה, לא בנושא הזה. כך לדעתי. אשמח לשמוע הערות.

 

[Rodrik Harlaw]

לספרים

את הרוח מלב גבוה (עם היציאה שלה על אריה, בסגנון זקנה משוגעת, שמדמיינת רוחות), הייתי משלב בקבוצת המכשפות שמשרות אווירה לא נעימה.
ממאגי הצפרדע אנחנו מכירים רק 2 נבואות. אמנם, שתיהן שליליות, אבל שתיהן מזיכרון של מישהי שזוכרת אותה לשלילה, אז לא יודע אם הייתי שם אותה בקטגוריית הלא נעימות. סביר להניח שלאורך השנים היא חזתה גם דברים טובים. המשבצת לא מתאימה לה, כי היא נביאה מוצלחת (כנראה), ובמאמר של פראטצ'ט מדובר על מכשפות חסרות יכולת או חורשות זדון. היא לא שייכת לאפשרות הראשונה, ואין מספיק מידע כדי לשייך אותה לשנייה.
מליסנדרה אמנם לא מוכשרת בתור נביאה, אבל היא עושה דברים אחרים בהצלחה רבה.
מירי מאז דור דווקא בסדר. היא משתייכת לעם של רועים שבו כיבדו את קיסמה. ביום יום, לפני פלישת הדותראקים, היא מרפאת. היא מכירה קסמ דם, אבל לא קיבלתי את הרושם שהיא עשתה בהם שימוש לפני.

האלכימאים מתוארים בצורה מגוחכת, עם פניית "הנבון" אחד כלפי השני. זה אמנם מסדר "קוסמים", אבל הם רחוקים מלהשתייך ל"טוב" (האלכימאי הראשי בתקופת אייריז שמח לשתף פעולה עם שריפת KL). חלק מהם כנראה בסדר וחלק לא, אבל הם לא הומוגנים, לטוב או לרע.
העורב 3ע' לא בהכרח יושב על משבצת מרלין-את-גנדלף. בנובלות של דאנק ואג הוא יוצר הרגשה של מדינת משטרה (אם הוא אכן בלאדרייבן). בראן הוא עדיין ילד. יש לו יכולת, אבל זה עדיין לא "מקצועו". קשה לדעת איתו.
חסרי הפנים והזאבנים הם לא מסדדים לגברים בלבד.
את ג'וג'ן הייתי שם באותה קטגוריה עם קוואית'. שניהם מתפקדים כטיפוסים מועילים עם כוח חיזוי. אז מה עם ג'וג'ן חלש משמעותית? למעשה, החולשה שלו יחסית לקוואית' מצביעה על חריגה מהסטריאוטיפ. הנה אישה מוכשרת יותר, והנה גבר/נער שעוסק בקסם "נשי".

 

[אביר הקרנפים]

אם הייתי צריך להשוות את גנדלף למישהו

הייתי משווה אותו לתורוס, רק בגלל מאפיין אחד בלבד - הקוסם הלוחם.
וזה בהקשר לחפירה האחרת שכתבתי, לגבי הבדלי הכוח והצורה שבה אנשים מקבלים כוח של אחרים.
גנדלף הפגין את כוחו הפיזי בד בבד עם כוח הקסם שלו. מה שגורם לאנשים לקבל אותו יותר בקלות כי הוא לא איזה חנון חלשלוש שמחפש איזה טריק כדי להתגבר על כולם.
גם החמלה שלו והעובדה שהוא לא מחפש לשלוט באחרים משחקת לטובתו.

 

[רוברט באראתיאון]

לגבי גנדלף

אם אני זוכר נכון , גנדלף הוא לא ממש בן אדם , הוא לובש צורה של בן אדם , אבל כמו כל אחד מארבעת הקוסמים , הוא סוג של שליח של האל של העולם של שר הטבעות, אמנם לא ממש ברור לי מה הוא כן , אבל למיטב זכרוני הוא לא ממש בן אדם , אולי בן אדם שכביכול התעלה, לא סגור על זה.

 

[אביר הקרנפים]

הוא באמת לא אדם.

הוא מיא, שזה סוג של מלאך. שווה בדרגתו לסאורון, שהתלבש בדמות אדם.
אלה לא ארבעה קוסמים, אלא חמישה.

אבל ההסתכלות עליו היא כקוסם וכאיש זכר.
באותה מידה שמלין או אלברת לא היו אדם, אבל היו נשים/נקבות ונשואות לזכרים.

 

[אביר הקרנפים]

ואם כבר הזכרתי את מלין

יכול להיות שהיא וגלדריאל כן מהוות הקבלה נשית לגנדלף, מה שלא מסתדר במיוחד עם המאמר.

 

[דיוגנס מסינופה]

הרוח מלב גבוה לא מרושעת

ומירי מאז דור כנראה הייתה יחסית בסדר, אבל אני מדבר על התפקיד שלה בעלילה. סביר להניח שגם המכשפה של שלגיה היא אשה טובה ואמא טובה לילדים שלה, אבל הסיפור מסופר מנקודת מבטה של שלגיה, שנרדפת כי היא מהווה איום על המכשפה (כלומר המכשפה לא בהכרח רעה, היא פשוט מגינה על האינטרסים שלה). כנ"ל עם העורב בעל שלוש העיניים, שיש לו תפקיד מסויים בסיפור של ששאו"ק, וגם אם נניח שהוא עורב הדמים, עדיין לא ברור האם התפקיד שלו בדאנק ואג הוא אותו תפקיד, שהרי אלו שני סיפורים שונים ובלתי תלויים. כנ"ל מאגי הצפרדע: הסיפור בכוונה מסופר מנקודת המבט של סרסיי, שמבועתת עמוקות מהעניין: ולא במקרה מאגי זה בעצם "מאגיי", התואר של מירי מאז דטר, שטוענת שמשמעותו "אשה חכמה". ואף על פי כן שתיהן מוצגות כמאיימות ומפחידות בסיפור.
הבעיה העיקרית בג'וג'ן היא שהוא לא מסתורי מספיק. אנחנו מבינים אותו לחלוטין, ולכן לא שמתי אותו במשבצת הנביא. בכל מקרה, דווקא משבצת הנביא/איש המסתורין היא לא משבצת נשית קלאסית (לצורך העניין, נקח את אליהו מ"מובי דיק"). אצל מרטין מופיעות בינתיים רק נשים במשבצת הזו, אבל זה לא מעלים את העובדה שנשים מכשפות קלאסיות, כמו המאגיי, יש אצל מרטין, אבל נשים קוסמות אין. כמובן אלא אם נחליט שחסרי הפנים או מחליפי העורות הם קוסמים: הם ללא ספק עושים שימוש ביכולות קסומות, אבל הם לא עונים לסטריאוטיפ הספרותי. עדיין אין מרלין או גנדלף ממין נקבה, אפילו אצל מרטין.

בכל מקרה צריך להוסיף לרשימת הקוסמים את אאירון לח שיער. הוא משתמש ביכולת מאגית כלשהי בטקסי ההטבעה שלו, או לפחות זה הרושם שאני קיבלתי.
וכמובן צריך להוסיף את הכהן האדום ת'ורוס ממיר לרשימת הקוסמים - אבל שניהם גברים ככה שלא הוכחנו שמרטין שובר את התבניות הבלתי כתובות.

 

[Rodrik Harlaw]

לא כתבתי

לספרים ובקטנה לדאנק ואג 2

שהיא מרושעת. התייחסתי להרגשה הלא נעימה שהיא משרה, כי זו הקטגוריה שיצרת.
האמת שגם ממ"ד אף פעם לא הרגישה לי נוראית ודי "עודדתי" אותה כשהיא נקמה בשבט האנסים הנודד. אישית, היא גם אף פעם לא הרגישה לי לא נעימה.
אני עדיין חושב שצריך לציין שהחוסר נעימות של מאגי נובע מזיכרון יחיד ורחוק של אישה אחת שקיבלה חיזוי רע מאוד. רק זיכרון.
כל 3 הנשים רחוקות מהציור החד-משמעי של רוע/חוסר-יכולת שבהן מורגלת הפנטזיה.

אנחנו מדברים על נביא או על mystery man? גם ג'וג'ן וגם קוואית' נביאים, וקוואית' כנראה מוכשרת בהרבה.

אני די בטוח שמרטין אמר (כשנשאל) שהיכולות של כוהני האל הטבוע אינה קסם. בנוסף, לא מזמן קראתי את the sworn sword וגם בו יש עדות שזו פעולה טכנית, ולא כזו שמערבת קסם. הנה מה שאומר מלומד גנרי באותה נובלה:
The priests of the Drowned God know how to drown a man and bring him back, and I have made a study of their beliefs and customs.”
לא נראה שאמונה באל הטבוע קשורה. גם קסם לא קשור לנושא פה (במיוחד בגלל שמלומדים סולדים מקסם).

גם ת'ורוס לא יושב על המשבצת הסטריאוטיפית. הוא גילה את היעוד שלו "לא מזמן". לפני כן הוא היה סטלן מת ומישהו שהיה סבבה לשתות איתו בירה ולהריץ סיפורי קרבות ובחורות, אבל לא אחד שהיית רוצה בתור מנטור א-לה גנדלף-את-מרלין.

אני מבין שאתה מדבר על כך שאין קוסמות ויש רק מקסימום "מכשפות", אבל גם קוסמים אני בקושי רואה. אולי העורב 3ע' לא יושב על המשבצת הזו, אבל גם אם אנו מתעלמים מכך שהוא בלאדרייבן מגביל זכות הדיבור, הוא עדיין משתייך לקטגוריה האפלה אחרי שכנראה האכיל את בראן בג'וג'ן.

 

[Rodrik Harlaw]

עם זאת

זה שהוא שותה מי מלח (ולא אוכל?) כנראה מצביעה על כך שיש לו יכולות קוסמיות, אבל בוא נסכים שאלה לא יכולות מאוד שימושיות. אז הוא לא שותה מים וזה מאוד חסכוני (כשהוא עולה על ספינה, הוא לא גוזל מאספקת המים), אבל זהו, בערך.

 

[אביר הקרנפים]

אני הולך לדבר על שתי נקודות שנויות במחלוקת

אחת מתייחסת למשפט בסוף התמליל הזה: נשים משתמשות בקסם לקבל כוח שאין להן.
השניה היא למשפט שכתבת לפיו בפוליטיקה של מרטין, נשים מתגלות כחזקות לא פחות ואפילו יותר מגברים.

הדיון על ההבדל בין נשים שמנסות להתחרות בגברים בצורה ישרה והוגנת, כמו בריאן מטארת' ואשה גרייג'וי, או נשים שמנסות לצבור כוח בצורה אחרת, כמו מליסנדרה, דאינריז או סרסיי, מתבטא בדיוק ביחס לשתי הנקודות
אנשים לועגים לאשה ובריאן על שהן מנסות להתחרות בגברים בעולם מאוד פיזי. ולכן המנהיגים והלוחמים בדרך כלל מפגינים יכולות פיזיות כדי להראות לאחרים שהם טובים מהם ויכולים לשלוט בהם.
אשה גרייג'וי מתאמצת להראות לגברים שהיא מיומנת ככל אחד מהם ובריאן מטארת' מתאמצת להוכיח שהיא מיומנת וחזקה כמותם. הלעג שנופל עליהן הוא לא בגלל שהן לא חזקות ומיומנות כמו רוב הגברים, אלא שהן חריגות. לאישה הממוצעת אין את הכוח והעזות לדברים כאלה. מה שמבטל את הנשיות שלהן והופך אותן ליצורי כלאיים משונים כמעט כמו מגד.
ככה לועגים האבירים והלורדים והלוחמים לאשה ולבריאן.

בפוליטיקה.
קייטלין סטארק לא לוקחת את המושכות בפועל, אבל בוחשת בקדרה. הלורדים של הצפון והקלשון מכבדים אותה לא בזכות עצמה, אלא בתור הבת של הוסטר ואשתו של נד ואמא של רוב. כלומר, בזכות הגברים אליהם היא קשורה. אבל את ההתנהגות שלה עצמה הם מבקרים כשטויות של נשים. האם אפשר לתאר את קייטלין כפוליטיקאית מוצלחת? אני לא חושב.
ליסה ארין לוקחת את השליטה בעמק בזכות שמו של בעלה ובזכות הבן שלה שאמור להיות יורשו של בעלה. רק לכבודו של בעלה ושושלתו העתיקה לא פרץ מרד בבקעה, למרות שכמה מנושאי הדגל היו קרובים לכך. אני לא חושב שיש מישהו שיחלוק עלי לגבי הקביעה שליסה ארין היא פוליטיקאית ושליטה גרועה מאוד.
סרסיי לאניסטר גילתה מגיל צעיר שהיא יכולה לצוות על אנשים ולהשתלט עליהם בזכות שמו של אביה. אבל ברגע שג'יים קיבל חרב והיא לא, היא הבינה שתמיד כשאנשים יצייתו לה, זה יהיה בגלל הגברים שבחייה ולא בגללה עצמה. כך היא מאיימת בשם אביה על המינקת של טיריון ועל מאגי הצפרדע. לאחר מכן היא לומדת שאתנן זונה לא חייב להיות במטבעות זהב, אותן אביה כבר מספק לה, אלא בפעולות שאנשים יעשו למענה. היא מפרשת את זה כאקט של שליטה ורכישת נאמנות. בסופו של דבר סרסיי מגלה שאין לה כוח מצד עצמה ושאף אחד לא נאמן לה בגלל ששכבה איתו או איימה עליו. למעשה, אף אחד לא נאמן לה באופן אישי.
דאינריז טארגאריין גדלה בתור גולה עניה. אבל לאחר נישואיה לחאל דרוגו, היא גילתה שהחסות שהוא פרש עליה מעניקה לה כוח לצוות, לאיים ולהעניש. כשבעלה מת, היא מבינה שאת הסמכות שלה היא שאבה ממנו. בלעדיו, היא עוד אלמנה חסרת ערך שהולכת להצטרף לדוש חאלין, או לנדוד בעוני בחברתו של סר ז'ורה מורמונט. אז היא פונה לכשפים ומשיגה דרקונים שעליהם היא נסמכת בהשגת כוחה. הדרקונים גורמים לאנשים וגופים בעלי כוח לחזר אחריה, אבל לאט לאט רובם מואסים בה. בסופו של דבר, היא מתגלה כפוליטיקאית ומנהיגה גרועה מאוד.

סרסיי ודאינריז שתיהן מנסות להשיג שליטה ויתרון באמצעות ערמומיות. הולך להן מול יריבים פחותים. אבל ברגע האמת שתיהן נופלות חזק.
סרסיי הצליחה לנצח את נד סטארק, אבל לא יכלה להתמודד עם אצבעון, טיריון, טיווין והדרור העליון.
דאינריז הצליחה להערים על אנשי אסטאפור ועל ממזרו של הטיטאן. אבל בסופו של דבר היא לא הצליחה להתמודד עם אנשי יונקאי ומירין.

אני באמת לא יודע האם בכוונה מרטין מראה לנו שהנשים היחידות והחריגות בסיפור שלו שהעזו לנסות ולעסוק בפוליטיקה, לא ממש כשירות לזה, או שזו פרשנות אישית שלי.

בקשר לכוח. לגבר יש יותר כוח מאשה, באופן טבעי. לכן בדרך כלל נשים שחיפשו כוח, היו צריכות להשתמש בתרגילים מסויימים כדי לצבור אותו. לפעמים זה עבד, לפעמים לא. בעיקר כי חלק מהתרגילים דרשו גברים שירתמו את כוחם לרצונה של אותה אישה, כדי שיהיה לה כוח.
הקסם יכול לתת להוסיף לאשה כוח שאין לה, באותה מידה בו הוא יכול להוסיף לגבר כוח שאין לו. אבל אנשים מקבלים יותר בקלות גבר שחותר לכוח מאשר אישה שחותרת לכוח.
כשגבר ניצב מול קוסם, הוא יודע שאולי יש מצב שהקוסם היה חזק יותר ממנו גם בלי הקסם. אבל כשהוא ניצב מול מכשפה, הוא בטוח שהיא רימתה אותו. כי הוא יודע שבלי הקסם הוא היה יותר חזק ממנה.

 

[lutzilu]

אני לא מבין איך הודעה כזו לא נמחקה

ועוד בפורום שמנוהל על ידי אישה.

האם גם המנהלת שוביניסטית כמו הכותב הזה?

 

[Macphista]

די פשוט

אין דבר שאני יכולה לעשות נגד דעה אישית לא משנה עד כמה אני לא מסכימה איתה.

אם יש לך עוד בעיות עם הפורום אתה מוזמן לפנות אלי במסר.
אני כבר רגילה שבשבועות האחרונים אני יותר מגיבה למסרים זועמים בפרטי מאשר ממש משתתפת בפורום.

 

[ציון 91]

אולי אם גברתי כה חכמה...

אז תוכיחי ל"שובניסט" את עליונותך בתור אישה (או לפחות את היותך "שוות ערך"), ו"תשתיקי" אותו בעזרת תגובה ראויה.
ולא תנסי להשתיק דיעות של אחרים ע"י דרישה למחוק אותן...

או שאת מעדיפה להתרכז בלחבר קודקס של חוקים לדיון בפורום במקום?

 

[lutzilu]

אני לא "גברתי". התגובה לא מוסיפה לך כבוד.

 

[ציון 91]

יכול להיות, גם לא זה שאת לא מציינת את גילך..