למה דווקא בירושלים?

למה דווקא בירושלים?

אני כשלעצמי אינני שולל את זכותם הדמוקרטית והלגיטימית של מארגני מצעד הגאווה לערוך אותו מפעם לפעם. זכות ההפגנה והבעת הדעה היא מזכויות היסוד של כל אזרח. השאלה שאני שואל היא: למה ההתעקשות הזו לערוך אותו דווקא בירושלים? בשביל מה זה טוב? בממוצע משוקלל, ירושלים הינה העיר הקדושה ביותר בעולם. היא קדושה ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. אין עוד עיר בעולם הדומה לה במובן זה. ולכן, כפי שאנו דורשים מהדתיים והחרדים מכל הדתות שלא יכפו את רצונם על החילוניים על פי האמרה "איש באמונתו יחיה", כך יכולים מארגני מצעד הגאווה להתגמש אל מול המתנגדים לקיום המצעד בבירה ולהעתיקו לעיר אחרת. כבודם לא יפגע כהוא זה. המטרה הנעלה של מניעת אלימות שיכולה להגיע חלילה לשפיכות דמים, היא זו שצריכה לעמוד לנגד עיניהם. אני כבר לא מדבר על ההשקעה העצומה במשאבים ובכספי ציבור הדרושים בכדי לאבטח את המצעד. במידה והמארגנים לא יתעשתו, אני מצפה מהמשטרה שתודיע חד וחלק שהיא איננה מסוגלת לאבטח את הארוע ובכך תמנע את קיומו בירושלים. כולי תקווה שזה אכן מה שיקרה ובא לציון גואל.
 

s h o o s h a

New member
מצעד הגאווה

מצעד הגאווה הוא מצעד שנתי המתקיים בערים שונות בעולם בו מציינים בעלי נטייה מינית לא הטרוסקסואלית (להט"ב) את מאבקם להכרה ולשוויון זכויות, ומכריזים על גאוותם בזהותם המינית השונה. המצעד עומד בדרך כלל במרכזו של יום הגאווה, המהווה את יום חגה השנתי של קהילת הלהט"ב ובו מכלול פעילויות, אירועים ומסיבות סביב המצעד. כוונת הגאווה אותה מפגינה הקהילה באמצעות המצעד היא לשדר לכלל הציבור מספר מסרים: השוני בנטייה המינית או בזהות המינית איננו חסרון או בושה אין אפשרות לשנות מרצון את הנטייה והזהות המינית מי ש"יצא מהארון" ראוי להתגאות בבחירתו לחיות את חייו בהתאם לנטיותיו ולא בהתאם ל"מקובל בחברה" תל אביב הייתה העיר הראשונה בישראל לציין את יום הגאווה, שהחל בשנה הראשונה כאירוע מצומצם ברחוב שינקין, התפתח בשנה שאחריה להפנינג ססגוני בפארק, ומשם והלאה למצעד מלא ומוחצן כמקובל בערי העולם. בעוד בתל אביב המצעד כיום נושא אופי המוני, מיני וממוסחר, המצעד בירושלים קטן יותר בהיקפו, ונושא אופי מחאתי ופוליטי. בתל אביב צעדו בשנת 2005 קרוב ל100,000 איש, ובירושלים צעדו קרוב ל-10,000. אז, למה לא בירושלים?
 
למעלה