חרסינה משורינת
New member
למה הבן של אנה חושב
שאם נניח אמורים ליצור קשר עין כדי לדבר,
אז אם אדם בחדר אחר לא אמורים לדבר איתו גם אם הוא קורא לך ממנו כי אין קשר עין.
אני די בטוחה שזה לא קוריוז מקרי-
ותהיתי על זה כי זה מזכיר לי שכשהייתי נערה אז ראיתי שאנשים מחייכים אחד לשני והתחלתי לחייך כל הזמן באופן מוגזם בלי להבין שזה מוגזם-
גם כשאנשים פנו אלי במה שאני יודעת היום שהיה לעג ומתישהו קלטתי שהם קוראים לי משוגעת כי אני מחייכת מחוץ להקשר.
כלומר כל פעם שפניתי הייתי מקפידה לחייך חיוך גדול בלי להפסיק כי ככה ראיתי שאנשים עושים וחשבתי שזה ישדר להם שאני ידידותית ורוצה לשוחח.
בתור אדם בוגר זה נראה לי מטורף שלא הבנתי את זה,
ולכן זה מציק לי ואני מרגישה שהנושא הזה של קשר העין הוא לא מקרי בכלל ,
שזו לא פרשנות מוזרה או שגויה, שזה לא סתם שהוא לוקח עד אבסורד את הדרישה.
מה דעתכם?
שאם נניח אמורים ליצור קשר עין כדי לדבר,
אז אם אדם בחדר אחר לא אמורים לדבר איתו גם אם הוא קורא לך ממנו כי אין קשר עין.
אני די בטוחה שזה לא קוריוז מקרי-
ותהיתי על זה כי זה מזכיר לי שכשהייתי נערה אז ראיתי שאנשים מחייכים אחד לשני והתחלתי לחייך כל הזמן באופן מוגזם בלי להבין שזה מוגזם-
גם כשאנשים פנו אלי במה שאני יודעת היום שהיה לעג ומתישהו קלטתי שהם קוראים לי משוגעת כי אני מחייכת מחוץ להקשר.
כלומר כל פעם שפניתי הייתי מקפידה לחייך חיוך גדול בלי להפסיק כי ככה ראיתי שאנשים עושים וחשבתי שזה ישדר להם שאני ידידותית ורוצה לשוחח.
בתור אדם בוגר זה נראה לי מטורף שלא הבנתי את זה,
ולכן זה מציק לי ואני מרגישה שהנושא הזה של קשר העין הוא לא מקרי בכלל ,
שזו לא פרשנות מוזרה או שגויה, שזה לא סתם שהוא לוקח עד אבסורד את הדרישה.
מה דעתכם?