למה ההורים שלי משגעים אותי
- פותח הנושא שירי71
- פורסם בתאריך
כמו שאמרנו כבר קודם - חייבים למצוא
את שביל הזהב עם ההורים. אין מה לעשות, כמו שאומר המשפט הידוע " מרק בוחרים, משפחה לא!" אל תשכחי שבכל זאת צריך ל"הביע תודה" להורים שגם משתתפים בהוצאות (זה רק מסבך את העניינים עוד יותר...) בכל מקרה, הזמן עד החתונה כבר הולך ומתקצר ואיתו גם האפשרויות לחיכוכים, תחזיקו מעמד!!!
את שביל הזהב עם ההורים. אין מה לעשות, כמו שאומר המשפט הידוע " מרק בוחרים, משפחה לא!" אל תשכחי שבכל זאת צריך ל"הביע תודה" להורים שגם משתתפים בהוצאות (זה רק מסבך את העניינים עוד יותר...) בכל מקרה, הזמן עד החתונה כבר הולך ומתקצר ואיתו גם האפשרויות לחיכוכים, תחזיקו מעמד!!!
יעל של צביקה לא רישמ
New member
את רואה, זה מתחיל הרבה קודם...
צריך לחנך אותם כשהם עוד קטנים.... אומרים: אבאמא: אני ילדה גדולה, והנה עובדה, אני מתחתנת!! אתם גידלתם אותי לתפארת מדינת ישראל, וככזו (תפארת....) אני חושבת שאני מסוגלת להחליט ולבצע הזמנות לחתונה ש ל י (שלנו), לבד!! לא מתערבת לכם באת מי מהחברים שלכם אתם רוצים להזמין, אל תתערבו לי באיךהחתונה היחידה שלי בחיים תראה, על כל גווניה וצדדיה. (ופה נכנס הפן הפולני....), מה, אתם רוצים להרוס לי את הארוע המיוחד הזה???? (עם יפחה קטנה....)
צריך לחנך אותם כשהם עוד קטנים.... אומרים: אבאמא: אני ילדה גדולה, והנה עובדה, אני מתחתנת!! אתם גידלתם אותי לתפארת מדינת ישראל, וככזו (תפארת....) אני חושבת שאני מסוגלת להחליט ולבצע הזמנות לחתונה ש ל י (שלנו), לבד!! לא מתערבת לכם באת מי מהחברים שלכם אתם רוצים להזמין, אל תתערבו לי באיךהחתונה היחידה שלי בחיים תראה, על כל גווניה וצדדיה. (ופה נכנס הפן הפולני....), מה, אתם רוצים להרוס לי את הארוע המיוחד הזה???? (עם יפחה קטנה....)
../images/Emo45.gif אני מסכימה!
"לה גר קום לה גר" או בעברית צחה, במלחמה כמו במלחמה! חייבים לשהשיב לפולנים בנשק פולני!!
ומנסיון - זה הנשק הכי יעיל!! כשאמא שלי החליטה שהיא מזמינה את כל חיפה והקריות לחתונה ייבבתי לה בטלפון והם מיד נכנעו. אמנם נאלצתי לשמוע אחכ" "אני לא ישנה בלילה" ו"עשית לי כאבי לב"
, אבל אחרי 30 שנה של משפטים כאלה זה כבר לא עובד עלי...
"לה גר קום לה גר" או בעברית צחה, במלחמה כמו במלחמה! חייבים לשהשיב לפולנים בנשק פולני!!
בדיוק רציתי לשתף אתכם בטכניקה החדשה
של אמא שלי. ואני רואה שכבר פתחתם דיון בנושא הורים. היום היא שברה שיא, אחרי שאתמול ביקשתי/התחננתי/דרשתי שהיא תפסיק לשאול אותי פעמיים ביום על השמלה/נעליים/איפור/עיצוב חופה וכו´ היא עשתה פרצוף קטן של נעלבת ועברה נושא. היום התקשרתי אליה בבוקר והיא תוך שניה התחילה להעביר איתי חוויות מהטעימות של אתמול. ולא תגידו חוויות קולונריות , משהו מרתק על האוכל, או הצוות. חוויות בסגנון ההיא מהפרסומת עם הדשא של השכנים. "תשמעי, התסרוקת של אמא שלו ממש לא מחמיאה לה, ואבא שלו נראה לא טוב... ואת בכלל רזית ונורא חיוורת" - אמא!!!!!! שלחתי אותה לאורנה דץ שתעשה שינוי תדמית לכולם. ואז היא המשיכה את השיחה: "יש עוד משהו קטן , אבל ביקשת שאני לא אשאל אותך עליו" כאילו, דה..... הטכניקה החדשה, איך להשיג את האינפטרמציה בלי להגיד מילים מפורשות. ואני חיכיתי לזה כבר, ואמרתי לה בשיא השלווה ש"חיכיתי שתשאלי, כי אתמול דיברתי עם התופרת והשבוע יש מדידות" ומה היה המשפט הבא שלה? "הו יופי. ומה עם נעליים?" שמעתם את ה"אמא!!!!!!!!!!!!!!" שלי בכל הארץ או רק באזור השרון?
של אמא שלי. ואני רואה שכבר פתחתם דיון בנושא הורים. היום היא שברה שיא, אחרי שאתמול ביקשתי/התחננתי/דרשתי שהיא תפסיק לשאול אותי פעמיים ביום על השמלה/נעליים/איפור/עיצוב חופה וכו´ היא עשתה פרצוף קטן של נעלבת ועברה נושא. היום התקשרתי אליה בבוקר והיא תוך שניה התחילה להעביר איתי חוויות מהטעימות של אתמול. ולא תגידו חוויות קולונריות , משהו מרתק על האוכל, או הצוות. חוויות בסגנון ההיא מהפרסומת עם הדשא של השכנים. "תשמעי, התסרוקת של אמא שלו ממש לא מחמיאה לה, ואבא שלו נראה לא טוב... ואת בכלל רזית ונורא חיוורת" - אמא!!!!!! שלחתי אותה לאורנה דץ שתעשה שינוי תדמית לכולם. ואז היא המשיכה את השיחה: "יש עוד משהו קטן , אבל ביקשת שאני לא אשאל אותך עליו" כאילו, דה..... הטכניקה החדשה, איך להשיג את האינפטרמציה בלי להגיד מילים מפורשות. ואני חיכיתי לזה כבר, ואמרתי לה בשיא השלווה ש"חיכיתי שתשאלי, כי אתמול דיברתי עם התופרת והשבוע יש מדידות" ומה היה המשפט הבא שלה? "הו יופי. ומה עם נעליים?" שמעתם את ה"אמא!!!!!!!!!!!!!!" שלי בכל הארץ או רק באזור השרון?
JustMarried
New member
אז ככה זה היה אצלנו...
בעלי שיחיה ואני החלטנו עוד לפני שממש החלטנו להתחתן שאת החתונה שלנו נשתדל לממן ככל שניתן מכספנו ומהמתנות, שזה כמובן גם השליך על התקציב די אוטומטית... אנחנו לא רצינו שההורים שלנו ירגישו צורך להתחייב בחובות כדי לממן את החתונה, כך שלא ערבנו אותם ממש בכמה עולה מה - למעט הגן. עירבבנו כמה גישות, כדי לא להגיע לפיצוצים: בכל מה שקשור לגן וטעימות לקחנו אותם. גם לסגור מחיר ותוספות לקחנו אותם. פרוייקט ההזמנות היה פרויקט משפחתי: קנינו אביזרים, הכנו סט צילומים (כמו של צילומי דוגמנות ממש) צילמנו (הצלם במשפחה כמובן) (זה תועד בוידאו וגם ההורים ראו) ואת כל עניין העיצוב הגרפי עשינו בשלט רחוק כי היינו בטיול. אז שם הם היו מעורבים. על השמלה שלי דיברנו הרבה, והיה ברור לכולם מה אני רוצה. אמא שלי גם אהבה, ולא ניסתה לדחוף לי את הדברים שממילא אחרי 26 שנים של היכרות איתי היא יודעת שזה חסר סיכוי. בכל מה שנוגע לצילום, לעיצוב, לתאורה ולמוסיקה - הבהרנו חד משמעית שזה אנחנו עושים כמו שאנחנו רוצים ולא שואלים אף אחד (כמובן שבעניין העיצוב נתנו תיאור כללי ואמרנו שזה הפתעה, ועל המוסיקה אמרנו שלקחנו את אחי לראות כי הוא מבין קצת יותר והוא יותר בראש) אני חייבת לציין שזה ברוב המקרים עבד, אבל לפעמים גרם גם לקצת מריבות (אחת די גדולה) אבל העקשנות השתלמה. הכל היה מושלם - בדיוק כמו שרצינו וההורים עד היום אומרים שזה היה כמו בסרטים, ושהם עוד לא ראו דבר כזה - בקיצור זה היה שווה. אז ההצעה שלי - תבחרו את הדברים שאתם לא מוכנים לזוז מילימטר בהם ממה שאתם רוצים, ותעמדו על שלכם. בהתחלה בדיפלומטיות ואח"כ בתקיפות, אך בנימוס. אם יש לכם איזו דודה שיכולה להשפיע על ההורים, תצרפו אותה לצד שלכם במאבק, זה יכול לעזור. על מה שאתם מוכנים לערב אותם - תערבו, ותתנו להם כל הזמן להיות עסוקים - או ברשימות מוזמנים, או באיסוף טלפונים וכתובות, באישורי הגעה, בסידור שולחנות וכו. ככה לא יהיה להם הרבה זמן לבלבל לכם במוח. גם שבת חתן ו/או עראב מקווה שבו לא תתערבו ותתנו להורים לעשות כטוב בעיניהם יכול להוריד אותם מהגב שלכם. אצלנו זה עזר. כשעולה מנקודה רגישה תסויטו את הנושא לדברים אחרים - השמלה, הבגדים של ההורים וכו. אולי כדאי גם לנקוט בשיטה של להתערב להם בכל דבר - בגדים שלהם, מוזמנים שלהם וכשהם יכנסו לאטרף, להבהיר להם שגם לכם זה לא נעים. זה שלל העצות שלי. מקווה שעזרתי. בכל מקרה - לא שווה להתעצבן מזה. חבל על האנרגיה. זה מה שאנחנו השתדלנו לעשות (זה לא תמיד עובד) המון מזל טוב! ובהצלחה...
בעלי שיחיה ואני החלטנו עוד לפני שממש החלטנו להתחתן שאת החתונה שלנו נשתדל לממן ככל שניתן מכספנו ומהמתנות, שזה כמובן גם השליך על התקציב די אוטומטית... אנחנו לא רצינו שההורים שלנו ירגישו צורך להתחייב בחובות כדי לממן את החתונה, כך שלא ערבנו אותם ממש בכמה עולה מה - למעט הגן. עירבבנו כמה גישות, כדי לא להגיע לפיצוצים: בכל מה שקשור לגן וטעימות לקחנו אותם. גם לסגור מחיר ותוספות לקחנו אותם. פרוייקט ההזמנות היה פרויקט משפחתי: קנינו אביזרים, הכנו סט צילומים (כמו של צילומי דוגמנות ממש) צילמנו (הצלם במשפחה כמובן) (זה תועד בוידאו וגם ההורים ראו) ואת כל עניין העיצוב הגרפי עשינו בשלט רחוק כי היינו בטיול. אז שם הם היו מעורבים. על השמלה שלי דיברנו הרבה, והיה ברור לכולם מה אני רוצה. אמא שלי גם אהבה, ולא ניסתה לדחוף לי את הדברים שממילא אחרי 26 שנים של היכרות איתי היא יודעת שזה חסר סיכוי. בכל מה שנוגע לצילום, לעיצוב, לתאורה ולמוסיקה - הבהרנו חד משמעית שזה אנחנו עושים כמו שאנחנו רוצים ולא שואלים אף אחד (כמובן שבעניין העיצוב נתנו תיאור כללי ואמרנו שזה הפתעה, ועל המוסיקה אמרנו שלקחנו את אחי לראות כי הוא מבין קצת יותר והוא יותר בראש) אני חייבת לציין שזה ברוב המקרים עבד, אבל לפעמים גרם גם לקצת מריבות (אחת די גדולה) אבל העקשנות השתלמה. הכל היה מושלם - בדיוק כמו שרצינו וההורים עד היום אומרים שזה היה כמו בסרטים, ושהם עוד לא ראו דבר כזה - בקיצור זה היה שווה. אז ההצעה שלי - תבחרו את הדברים שאתם לא מוכנים לזוז מילימטר בהם ממה שאתם רוצים, ותעמדו על שלכם. בהתחלה בדיפלומטיות ואח"כ בתקיפות, אך בנימוס. אם יש לכם איזו דודה שיכולה להשפיע על ההורים, תצרפו אותה לצד שלכם במאבק, זה יכול לעזור. על מה שאתם מוכנים לערב אותם - תערבו, ותתנו להם כל הזמן להיות עסוקים - או ברשימות מוזמנים, או באיסוף טלפונים וכתובות, באישורי הגעה, בסידור שולחנות וכו. ככה לא יהיה להם הרבה זמן לבלבל לכם במוח. גם שבת חתן ו/או עראב מקווה שבו לא תתערבו ותתנו להורים לעשות כטוב בעיניהם יכול להוריד אותם מהגב שלכם. אצלנו זה עזר. כשעולה מנקודה רגישה תסויטו את הנושא לדברים אחרים - השמלה, הבגדים של ההורים וכו. אולי כדאי גם לנקוט בשיטה של להתערב להם בכל דבר - בגדים שלהם, מוזמנים שלהם וכשהם יכנסו לאטרף, להבהיר להם שגם לכם זה לא נעים. זה שלל העצות שלי. מקווה שעזרתי. בכל מקרה - לא שווה להתעצבן מזה. חבל על האנרגיה. זה מה שאנחנו השתדלנו לעשות (זה לא תמיד עובד) המון מזל טוב! ובהצלחה...
עצות מצויינות!! ../images/Emo45.gif
גם מנסיוננו - חשוב לתת להם משהו להתעסק איתו ואז הם שוכחים (חלקית לפחות) משאר הדברים. חשוב לסמן את הקו האדום שמעבר אליו הם לא מתערבים, אבל לעדכן אותם בהחלטות כדי שירגישו מעורבים. ועוד משהו, למדתי שאם משתפים איתם פעולה בעניינים שלהם (בגדים של ההורים וכדומה) זה יוצר שקט תעשייתי כי ככה הם מרגישים שהם מדסקסים איתכם את ענייני החתונה, ולכם לא אכפת, כי זה נוגע אליהם.
גם מנסיוננו - חשוב לתת להם משהו להתעסק איתו ואז הם שוכחים (חלקית לפחות) משאר הדברים. חשוב לסמן את הקו האדום שמעבר אליו הם לא מתערבים, אבל לעדכן אותם בהחלטות כדי שירגישו מעורבים. ועוד משהו, למדתי שאם משתפים איתם פעולה בעניינים שלהם (בגדים של ההורים וכדומה) זה יוצר שקט תעשייתי כי ככה הם מרגישים שהם מדסקסים איתכם את ענייני החתונה, ולכם לא אכפת, כי זה נוגע אליהם.
הערה להזמנות? ועוד דרך הים?!
איך הם ראו את ההזמנות או שאני מפספסת משהו? חוץ מזה עדכון: אתמול הם היו כאן ההורים וההזמנה עברה את אישור האמא. רק מה אני במקום להיות שמחה אני חמוצה לאללה ומצוברחת שחבל על הזמן. הם פשוט הרסו לי הכל ואני מצידי בקטע של לוותר על כל החתונה כי כל העניין הזה המוזכר לעיל פשוט שבר אותי טוטאלית. אני בשבר...
איך הם ראו את ההזמנות או שאני מפספסת משהו? חוץ מזה עדכון: אתמול הם היו כאן ההורים וההזמנה עברה את אישור האמא. רק מה אני במקום להיות שמחה אני חמוצה לאללה ומצוברחת שחבל על הזמן. הם פשוט הרסו לי הכל ואני מצידי בקטע של לוותר על כל החתונה כי כל העניין הזה המוזכר לעיל פשוט שבר אותי טוטאלית. אני בשבר...
יעל של צביקה לא רישמ
New member
שירי, לא! אל תתני לזה להרוס לך.
לפי איך שאת מספרת את הדברים, ההתערבות של ההורים שלך היא קבועה, לא רק בעיניין החתונה. אני באמת חושבת שאת צריכה לדבר איתם על זה, ואולי אפילו לעשות כמה דברים שלא ימצאו בעיניהם, ואולי אפילו לסבול סנקציות מסוימות מיצידם, עד שיתרגלו, אבל כל זה, רק אחרי החתונה. תנסי להחליק בין הסלעים, ולנסות להיות דיפלומטית כמה שיותר, למרות החולשה שלך באיזור הדיפלומטיה....כי זו חתונה של פעם בחיים שלך. דרך אגב, אני לא מכירה את ההורים שלך כמובן, אבל אני לא מכירה אף אמא, פולניה או מרוקאית, שהיתה מפספסת את החתונה של הבת שלה בגלל חוסר הסכמה על צורת או ניסוח ההזמנה.... האם יש אופציה של לא לספר להם כלום בכלל?
לפי איך שאת מספרת את הדברים, ההתערבות של ההורים שלך היא קבועה, לא רק בעיניין החתונה. אני באמת חושבת שאת צריכה לדבר איתם על זה, ואולי אפילו לעשות כמה דברים שלא ימצאו בעיניהם, ואולי אפילו לסבול סנקציות מסוימות מיצידם, עד שיתרגלו, אבל כל זה, רק אחרי החתונה. תנסי להחליק בין הסלעים, ולנסות להיות דיפלומטית כמה שיותר, למרות החולשה שלך באיזור הדיפלומטיה....כי זו חתונה של פעם בחיים שלך. דרך אגב, אני לא מכירה את ההורים שלך כמובן, אבל אני לא מכירה אף אמא, פולניה או מרוקאית, שהיתה מפספסת את החתונה של הבת שלה בגלל חוסר הסכמה על צורת או ניסוח ההזמנה.... האם יש אופציה של לא לספר להם כלום בכלל?
יעל חמודה, תודה,
את צודקת אני משתדלתולא אין אופציה לא לספר כלום כי כפי שהבנת נכון זה מין דבר קבוע של התערבות. זה בד"כ לא נוגע לי כל כך כי אני עזבתי את הבית בגיל 19 לעיר אחרת מה שמאד מקל על העניינים כל עוד אני לא עושה דברים שקשורים בהם (כמו חתונה, למשל), ואז איש בצל תאנתו יחיה. פשוט עכשיו הם על הסוס ואני על הקנטים. וממש כבר יומיים בחוסר חשק מוחלט אבל תודה תודה. ותודה. וקראתי מה שכתבת על עצמך ולא היו לי מילים, לכן לא הוספתי כלום מעבר לכותרת של וואלה.
את צודקת אני משתדלתולא אין אופציה לא לספר כלום כי כפי שהבנת נכון זה מין דבר קבוע של התערבות. זה בד"כ לא נוגע לי כל כך כי אני עזבתי את הבית בגיל 19 לעיר אחרת מה שמאד מקל על העניינים כל עוד אני לא עושה דברים שקשורים בהם (כמו חתונה, למשל), ואז איש בצל תאנתו יחיה. פשוט עכשיו הם על הסוס ואני על הקנטים. וממש כבר יומיים בחוסר חשק מוחלט אבל תודה תודה. ותודה. וקראתי מה שכתבת על עצמך ולא היו לי מילים, לכן לא הוספתי כלום מעבר לכותרת של וואלה.
כמה דברים
יש לי להגיד, וחלקם נכתבו עם הרבה דמעות: (הקדמה קטנה למי שלא יודעת - ירון ואני התחתנו לפני 4 חודשים אחרי ארבעה חודשי היכרות. זירוז הענין היה בעיקר כי אמא שלי היתה מאוד חולה. חודש וחצי אחרי זה היא נפטרה) אני יודעת שאולי לא הייתי צריכה להגיב, ואלי זה לא מלא טקט מה שאני עושה, אבל אני לא רוצה שיום אחד תתפשו את עצמכן ותצטערו שלא חלקתם את הרגעים המיוחדים האלה ואת ההחלטות החשובות עם ההורים. הדבר הכי מרגש בעולם היה ללכת למדידיות עם אמא שלי, ההתרגשות על הפנים שלה היתה שווה הכל, (נתתי פה כבר את העתה לקחת את האמהות למדידיות ולחיפושים, וקיבלתי תודות) צריך לזה סבלנות, ולעיתים עצבים של ברזל, אבל מה לעשות, יש להורים שלנו הרבה יותר נסיון... ובקשר להורים של הצד השני - כמו שחברה שלי הגדירה את זה, כל אחד מבני בזוג רגיל להורים שלו, עם הקטעים המעצבנים שלהם והניג´וזים שלהם, ופתאום לקחת בחשבון צד אחר זה מאוד קשה, אבל אחרי שבחרתן את בן הזוג המשפחה שלו זה build in וצריך לפעמים ללכת על ביצים ולהתנהג בשיא העדינות. אין ברירה. משפחה לא בוחרים...
יש לי להגיד, וחלקם נכתבו עם הרבה דמעות: (הקדמה קטנה למי שלא יודעת - ירון ואני התחתנו לפני 4 חודשים אחרי ארבעה חודשי היכרות. זירוז הענין היה בעיקר כי אמא שלי היתה מאוד חולה. חודש וחצי אחרי זה היא נפטרה) אני יודעת שאולי לא הייתי צריכה להגיב, ואלי זה לא מלא טקט מה שאני עושה, אבל אני לא רוצה שיום אחד תתפשו את עצמכן ותצטערו שלא חלקתם את הרגעים המיוחדים האלה ואת ההחלטות החשובות עם ההורים. הדבר הכי מרגש בעולם היה ללכת למדידיות עם אמא שלי, ההתרגשות על הפנים שלה היתה שווה הכל, (נתתי פה כבר את העתה לקחת את האמהות למדידיות ולחיפושים, וקיבלתי תודות) צריך לזה סבלנות, ולעיתים עצבים של ברזל, אבל מה לעשות, יש להורים שלנו הרבה יותר נסיון... ובקשר להורים של הצד השני - כמו שחברה שלי הגדירה את זה, כל אחד מבני בזוג רגיל להורים שלו, עם הקטעים המעצבנים שלהם והניג´וזים שלהם, ופתאום לקחת בחשבון צד אחר זה מאוד קשה, אבל אחרי שבחרתן את בן הזוג המשפחה שלו זה build in וצריך לפעמים ללכת על ביצים ולהתנהג בשיא העדינות. אין ברירה. משפחה לא בוחרים...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.