למה החיים בזבל...

loogi 24

New member
למה החיים בזבל...

לא זוכר אם כאן כתבתי לפני כמה חודשים או בפורום אחר...טוב האמת אני לא מחפש ייעוץ סתם משתף כי אין לי כל כך תמיכה בחוץ.
אני כבר 3 חודשים לא עובד...חזרתי להורים אחרי שהתפטרתי והמצב שלי רק הולך ומחמיר
לאחרונה הופיעו מחשבות אובדניות משהו ששנים כבר לא חוויתי
אני לא מוצא כוח לחפש עבודה ברצינות...כנראה שזה בגלל שהדיכאון נותן את אותותיו שוב...
רק כדי לתת רקע אני סובל מחרדות,דיכאון ואוסידי מגיל ממש צעיר וכל החיים אני נלחם
הייתי בטיפולים שונים מגיל 16 כולל תרופות שרק עשו לי יותר נזק
הגעתי לגיל 33 ואני כבר מותש מהלחימה אני די במצב של להרים ידיים - המצב בבית לא טוב כלכלית
אני לא מקבל סיוע משום מקום ואני לא יכול לכלכל את עצמי כרגע אז אני ממש בבעיה ועוד מעט הבנק
יתחיל להתקשר ועוד הפעם לחץ...והאמת שאין הרבה מה לעשות...אני יכול לנסות לתבוע שוב את ביטוח
לאומי לקבלת קצבת נכות אחרי שכבר דחו אותי פעם אחת אבל אין לי כוח גם לזה
אין לי כל כך תמיכה מאנשים סביבי...יש לי כמה חברים ברמות קרבה שונות אבל לא נראה לי שהם יכולים להבין
את המצב האמיתי
קיצר לסיכום : החיים בזבל לצערי
יש כאן אולי עוד מישהו שמתמודד עם מצב חיים דומה?
 

קוסמת8

New member
אומנם אין לי או .סי .די

ויש לי נכות מלאה אבל השאר מקביל מאוד למה שכתבת.דיכאון...קושי לחפש עבודה...וכולי' במיוחד מתחברת לעניין החברים שלא מבינים.לכן אני כאן,חדשה,מבולבלת,פרנואידית אבל כאן.עצם קריאת ההודעות והעצות שניתנות מקילות מעט.
האם יש לך פסיכיאטר שיכול לכתוב מכתב רציני שיכול גם לטפל בך וגם במקביל לרשום מכתב לביטוח לאומי.2 הדברים במקביל יכולים להורידמעט את המתח.לעניין ביטוח לאומי ,שווה להתעקש איתם ,כי מגיע לך כמו כל אדם סובל

לא מכירה אותך אבל חיבוק ממני
 

loogi 24

New member
תודה קוסמת על החיבוק :)

האמת אני מנסה לחזור לבריאות הנפש בעיר מגוריי כדי אולי לנסות שוב תהליך עם ביטוח לאומי
אני מקווה שתהיה לי אפשרות לתבוע ושאכן יאשרו לי קצבה
אבל כשנגיע לגשר נחצה אותו...או אולי עדיף דיה צרה לשעתה חח

זה באמת מקל קצת לשתף ולשמוע אחרים...סוג של תמיכה שאולי אין במציאות כי אתה לא חשוף לאנשים
שחווים דברים דומים

שיהיה רק טוב
 

היי48

New member
תראה לגבי

איך לטפל בדיכאון עצמו אני לא יודעת כל כך מה ליעץ, אבל מבחינת עבודה-מה עם דברים חלקיים כמו חלוקת פליירים, השגחה על בחינות בגרות וכל מני דברים בסגנון, שאפשר לעבוד בהם בהיקף נמוך יחסית, נגיד יום בשבוע או אפילו משהו כמו חמש שעות בשבוע, ובנוסף אלו עבודות שדורשות פחות כוחות נפשיים מהרבה עבודות אחרות, ואז זה גם ישאיר לך יותר זמן וכוחות לטפל בדיכאון. אולי גם תוכל לקבל במקביל לעבודה מסוג כזה גם השלמת הכנסה, במקרה שלא תקבל קצבת נכות. אני כמובן לא מתיימרת לדעת איך אתה מרגיש והאם זה משהו שאפשרי מבחינתך, אבל סתם רעיון.

ובכל מקרה, בהצלחה
 

loogi 24

New member
תודה היי...

האמת היא שכרגע אני לא מוצא כוחות לשום דבר...
הלוואי ומצבי ישתפר וארגיש יותר אנרגטי מה שלא נראה כרגע
הרעיון לעבוד במשרה חלקית הוא רעיון טוב או אפילו בעבודות מזדמנות
אבל קודם כל אני צריך למצוא דרך לטפל בדיכאון שהתגבר אצלי
או לחילופין למצוא נקודות אופטימיות יותר להאחז בהן כדי שאצליח
לחזור לשיגרה

אין ספק שאני חייב למצוא מקור הכנסה כלשהו ובדחיפות...
מקווה שאצליח

שיהיה לילה טוב
ותודה רבה :)
 
למעלה