עייפה כל כך
New member
למה הספקות הללו עדיין אוכלים אותי
למה בכל פעם שאני חושבת מה אני עדיין צץ לו הגבר ההוא שהייתי פעם. ולא שלא טוב לי עכשיו כמו שאני. ולא שאני רוצה לחזור למה שהייתי פעם. אבל בכל פעם אני חוששת שאולי רק נדמה לי. אולי אני בסך הכל גבר שלא היה לו טוב כגבר ושינה את מינו. ואני לא חושבת שזה נכון, כי טוב לי כעת ואני לא יכולה אפילו לחשוב על לחזור להיות גבר. אבל למה הספקות ממשיכים לנקר? ולמה פתאום אחרי כל כך הרבה זמן, חוזרות לי המחשבות ההן, הלא טובות, על "למה בכלל לטרוח?". "למה להמשיך?" למה? , אני כבר משתגעת.
למה בכל פעם שאני חושבת מה אני עדיין צץ לו הגבר ההוא שהייתי פעם. ולא שלא טוב לי עכשיו כמו שאני. ולא שאני רוצה לחזור למה שהייתי פעם. אבל בכל פעם אני חוששת שאולי רק נדמה לי. אולי אני בסך הכל גבר שלא היה לו טוב כגבר ושינה את מינו. ואני לא חושבת שזה נכון, כי טוב לי כעת ואני לא יכולה אפילו לחשוב על לחזור להיות גבר. אבל למה הספקות ממשיכים לנקר? ולמה פתאום אחרי כל כך הרבה זמן, חוזרות לי המחשבות ההן, הלא טובות, על "למה בכלל לטרוח?". "למה להמשיך?" למה? , אני כבר משתגעת.