למה הרוח תנשב אבל לא נישבה?

למה הרוח תנשב אבל לא נישבה?

אם הרוח תנשב (שרש נ.ש.ב. פיעל, עתיד) אז למה היא לא נישבה בפיעל אלא נשבה בקל? ואם היא כבר נשבה בקל אז למה היא לא תנשוב כבר גם בקל? בבינוני, נושבת ומנשבת - שתי הצורות בשימוש. אותו כנ"ל לגבי יפחד בפיעל אבל לא פיחד בפיעל אלא רק פחד בקל. למה? מי יודע?
 

scalla

New member
בענין היפחד זו פשוט שגיע של עברית

מודרנית. לגבי הראשון אין לי מושג.
 

hayimamar

New member
א'-ע' מתחלפות.

ראי רמב"ן בפרשת "כי תצא"(כא:יד) על המילה "והתעמר". הוא מקשר שם בין פדי-פדא-פדע (פדה, פדאהו, פדעהו), פתי-פתא-פתע(פתי, פתע, פתאום). צאצאים וצעצועים. הוא טוען שא'-ע' מתחלפות לפעמים וכדוגמא מביא מלשון חכמים גמיאה-גמיעה, אומדות-עומדות, בקיאין-בקיעין, עורכי הדיינין- אורכי הדיינין ועוד. הרמב"ן הוא דקדקן שאין לזלזל בו. על פי הרמב"ן, ההבחנה הממושקפת בין ע' לא' היא שגיעה של העברית המודרנית.
 
אני לא מזלזלת ברמב"ן

אבל מה לעשות, הוא לא רלוונטי. זה לא מה שקרה לעברית. היא לא הפכה לאו עברית או אברית. ש.ג.ע הוא שורש עם משמעות, ולא יעלה על הדעת לבלבל אותו עם ש.ג.ה זה נכון שפה ושם יש ערבוב, ובעיקר אצל חז"לנו (שלא כ"כ ידעו עברית...), וגם ערבבו בין חסרי ל"ה ונחי ל"א. אבל לא עד כדי כך שהעין והאלף מתחלפות חופשי ואין כל חשיבות למתי איזו מהן מופיעה. פרופורציות בבקשה. אין כזה דבר שגיעה. אי אפשר להפוך את כל האותיות שהגייתן דומה שלמתחלפות חופשי. אביגיל
 

b100

New member
בנידון דידן, זו היתה טעות

אבל באופן כללי, אותיות מאותו מקום חיתוך מתחלפות כדי ליצור מילים חדשות בעלות משמעות דומה. לדוג': זכוכית=>זגוגית, נושפת=>נושבת וכו'...
 
למעלה