לראשונה בחיי, עוגת שוקולד לעודד. פעם הוא אמר לי שאיך יכול להיות שלא הכנתי לו אף פעם עוגה. מחר יש לנו יום הכירות והחלטתי להכין בראוניס שבזמן ההכנה הבנתי שיהיו לעוגה וגם זה לא הלך. העיקר הכוונה, עוגת שוקולד בצורת לב.
1. חברה שלי היתה ממש עצובה, אז הייתי איתה יומיים. 2. יש מתיחויות עם החבר. 3. לא כתבתי שום עבודה לאוניברסיטה. טוב, אני מפסיקה להתבכיין. פשוט שבוע לא משהו...
מיום חמישי שעבר גוררת את זה ואומרת לעצמי שאני חייבת להיות בריאה כי אני חייבת להספיק הכל לפני תחילת העבודה. ובנוסף בעלי היה עסוק מאוד בעבודבה והגיע כל יום בלילה. ואני לבד עם הילדים. אז אתמול התמוטטתי ועכשיו בקושי יושבת על הכיסא ותכף הולכת לנוח. ותותוש בכה אתמול שעות במיטה (כמו בלילות האחרונים). כל הלילה. כנראה בגלל ההסתגלות למעון השינה הגרועה הרגילה שלו נעשתה עוד יותר נוראית. אז לא ישנו כל הלילה
ואני חייבת להיות בריאה עד יום שני כי אני מתחילה עבודה חדשה. איזה לחץ..............
(פתאום קלטתי את האייקונים החדשים לפסח) יקירתי, זה אולי באמת הלחץ. הילדים מסתדרים טוב כך שבטח את יכולה להוריד גורם לחץ חשוב. הכל טוב, ויהיה טוב, כל הזמן יש משהו חדש שצריך להסתגל אליו. מדברי: