אני חושבת
שכמו שקודמי אמר, פיונה פשוט בוחנת את עצבייך.... ושוב, מאמר קטן שאולי יעזור לך....
"כלב טוב" - עיצוב התנהגות וחינוך
מאת: ד´´ר א.שור
עתה, כשצרפנו חיית מחמד למשפחה, עלינו להתאים את אורח חייה לשלנו. עלינו ללמד אותה מה מותר ומה אסור מה הזכויות ומה החובות - לעצב את התנהגותה. ראשית חשוב להבין שהתנהגות בעלי חיים היא "ראשונית", כלומר, יכולת התכנון שלהם מוגבלת לשלב אחד קדימה בלבד (התנהגות א´ תגרור בעקבותיה תגובה ב´). בעלי חיים כמו חתול או כלב אינם מתנהגים על פי תבניות מורכבות כמו של האדם (התנהגות א´ תגרור התנהגות ב´ שתביא לתוצאה ג´). הם אינם מתכננים תוכניות מסובכות, אינם מתאהבים או מחזרים ואינם נקמנים או חורשים מזימות. התנהגותם מבוססת על אינסטינקטים, תגובה לתנאי הסביבה המיידית, קיום או אי קיום ייחום וכדומה. משפטים כמו "הכלב יודע שהוא לא בסדר, לכן הוא מתחבא מתחת לשולחן" אינם אלא פרשנות אנושית להתנהגות אינסטיקטיבית. מחשבה כגון :"צריך לתת לחתולה להמליט לפחות פעם אחת כדי לתת לה לבטא את הרגש האימהי שלה" אינה אלא בגדר אנתרופומורפוזה (מילה לטינית ארוכה שפרושה - האנשה, השלכת דמותנו על בעל החיים). התנהגות החתולה שהמליטה מוכתבת על ידי הפעילות ההורמונלית בגופה ולא על פי רגשות אימהיים. אף חתול זכר אינו קורא לה שירה בתקופת החיזור והיא אינה מקבלת פרחים לא לפני ולא לאחר המלטה... מה הקשר לענייננו? ברברה וודהאוס, מאלפת כלבים אנגליה נודעת, טוענת כי "אין כלבים בעייתיים - יש רק בעלים לא מנוסים". כוונתה שעל מנת לאלף כלב (או כל בעל חיים אחר) עלינו "להיכנס לראש שלו" ולנסות להבין את הדברים מנקודת מבטו הפשוטה והראשונית. המקרה הבא הוא דוגמא קלאסית לפרשנות מוטעית של התנהגות ראשונית: הבעלים באים הביתה מהעבודה או בית הספר, פותחים את הדלת ו...שומו שמיים: גור הכלבים החדש הטיל את מימיו על הרצפה בבית. רצים אחרי הגור, תופסים אותו, תוחבים את אפו לשלולית תוך גערות "לא, לא, כלב רע!" בתקווה שהכלבלב הבין את העניין. אך למחרת הדבר חוזר על עצמו, אלא שהפעם הכלבלב מתחבא מבוהל מתחת לשולחן. כאן נכנס המשפט שהוזכר קודם. מה בעצם הבין הכלבלב? כלבלבים שוכחים מהר מאד שהשתן על הרצפה הוא "פרי עמלם" (יש הטוענים שהעניין נשכח לאחר דקה או שתיים בלבד!). הבעלים שבים הביתה ולפני שהכלבלב מספיק לכשכש בזנב אפו נדחף לשלולית שתן תוך גערות כעוסות. הכלבלב מבין: "בעלים + שלולית על הרצפה = צרות בשבילי!" ורץ להתחבא מתחת לשולחן. הכלבלב כלל לא מבין שהוא גרם לשלולית מלכתחילה! המחשבה הפשוטה לכאורה שהפעולה שביצע נכונה רק המיקום לא נכון, מורכבת מידי עבורו. לכן יש לבסס את האילוף על יכולת התפיסה של בעל החיים ואין זה משנה כלל באיזו חיית מחמד מדובר או מה אנחנו רוצים ללמד אותה. עקרונות האילוף או עיצוב התנהגותי פשוטים: א. יש לשמור על מסר פשוט. אם רוצים ללמד התנהגות מורכבת, כדאי לפרק את ההתנהגות ליחידות קטנות ופשוטות ולהרכיב אותן יחד מאוחר יותר. ב. יש לבסס את הלימוד על חיזוקים חיוביים להתנהגות נכונה. להדגים את ההתנהגות הרצויה כשבסוף הביצוע החיה מקבלת חיזוק חיובי (חתיכת מזון טעים, ליטוף, חיבוק ומילות שבח). ג. טעות או התנהגות לא נכונה גוררת "לא!" קצר וחד משמעי או גערה אחרת. מכות, או אלימות כלשהי לא מתקנים התנהגות לקויה אלא רק יוצרים בעל חיים מפוחד ומכונס בעצמו. ד. תדירות מתן פרסי העידוד קבועה ורציפה בתחילה, אקראית בהמשך עד שהיא מופסקת לחלוטין. נחזור למקרה הכלבון שלא התאפק (הצעה אחת, מיני רבות, לפתרון): א. כדאי לזכור שכלבלב בן שבועות מספר אינו שולט עדיין בצרכיו (בדיוק כמו כל תינוק אחר). לכן אין טעם לנסות לטפל בנושא זה בכלבלב מתחת לגיל 12 שבועות. ב. מפאת זכרונו המוגבל של הגור, אין טעם להגיב על שלולית שנמצאה. יש לנקותה ופשוט להתעלם מהעניין. ג. האילוף נעשה אך ורק בעת מעשה כאשר הגור נתפס "על חם". ברגע שהגור מתחיל את הפעולה, יש לתפוס אותו ולנזוף בו ב"לא!" או "אסור!" חד משמעי ולהוציאו החוצה. לאחר שיסיים את הפעולה בחוץ יש לשבח אותו, ללטף ולתת לו פרס. לאחר מספר פעמים הגור יבין : הרטבה בבית גוררת תגובה שלילית. הרטבה בחוץ גוררת תגובה חיובית. ויסיק את המסקנה הנכונה. ד. ניתן גם להכין מבעוד מועד ערמת נייר עיתון או קופסת חול (טוב לדירות בבתים משותפים) ובמקום להוציא את הגור החוצה - לשים אותו על העיתונים. כל מספר ימים לקרב מעט יותר את הערימה לדלת הכניסה ולבסוף להציב את הערימה מחוץ לדלת. כך ילמד הגור להתאפק ולבקש לצאת בעת הצורך. עיצוב התנהגויות מורכבות יותר דורש אורך רוח, אך חשוב מאד להקפיד על עקביות והחלטיות - בעלי חיים מבינים שפת גוף היטב ואם הפקודה נשמעת תקיפה אך שפת הגוף שלנו רכה - הכלב יגיב לשפת הגוף הרכה ולא יבצע את הפקודה. שוב - זהו לא כלב בעייתי אלא כלב המגיב לשפת הגוף של בעלים לא מנוסים. בהצלחה!
, נושכת בכוונה
, משתוללת
, פיפי על הריצפה
. היא אוכלת כרגיל, ישנה אפילו טוב מהרגיל, יוצאת (בחוץ היא גם עושה %$#@), שותה... מה יהיה?
