קארין רז 17
New member
למה זה ככה?
אני שואלת את עצמי למה בכלל לטרוח ולכתוב, כשאני כבר יודעת מה יהיו התשובות "את צריכה לנסות לדבר איתם" , "צאי מהבית" וכל מיני כאלה. לא יודעת מאיפה להתחיל אבל זה כל כך מציק לי שאני חייבת לפרוק את זה מהלב. אני בת 20, ומאז שאני זוכרת את עצמי תמיד לא זיתי ליחס מי יודע מה אוהב מצד ההורים שלי, הגדירו אותי כ"בעייתית" ואני היא זו שזכתה לכל העונשים,הצעקות, והקללות. הם אמרו לי דברים נוראיים שאני לא חושבת שהורה נורמלי אמור לומר לילדו כגון: את חולת נפש, תראו את הסתומה הזו, מפגרת, שתשרפי וכו', חבל להוסיף עוד מאלה כי זה עושה לי רע. בחודש האחרון אני נמצאת המון בבית כי עזבתי את עבודתי ורק בסוף החודש אני אתחיל לעבוד בתפקיד החדש שלי.אימי יודעת שהמצב הכלכלי שלי לא מזהיר כרגע, והיא טורחת ומקשה עלי אפילו יותר. לא סיימתי את התיכון כי בגיל 17 עברתי משבר נפשי קשה מאוד שהגיע עד כדי אישפוז פסיכיאטרי. היא יודעת שאני אדם רגיש, והיא בכל פעם מביאה אותי לידי בכי. התיסכול הזה, השהייה הממושכת בית לצידה פשוט הורסת אותי. נשבעתי שכאשר אני יעבור דירה זה יהיה היום בו אני אנתק עם הורי את הקשר. יש לי אחות קטנה בת 14 שיש לציין שהתנהגותה נוראה הרבה יותר ממה שההורים שלי מגדירים את ההתנהגות שלי. כשאבי אוסר עליה ללכת למומות מסוימים היא צועקת עליו ואומרת "מי שואל אותך בכלל" היא מקללת (מעניין אותי ממי היא למדה את זה...) וכשהיא רוצה לשחק אותה ילדה טובה היא עושה איתם יד אחת נגדי, זה מן תחביב שלהם כנראה לענות אותי. לפני כחודש הסתכלתי בטעות בטלפון הסלולרי שלה (יש לנו טלפונים זהים) וראיתי שם כאלה דברים שחשבתי שעולמי קרס. היא קטינה, ילדה, ומקיימת יחסי מין. ומשקרת להורים שלי בפרצוף בנוגע לזה! תמיד עשו אותי המפלצת הרעה בבית והנה עכשיו כשה"מלאך" שלהם עושה משהו רע זה בסדר. סיפרתי לאמא שלי בנוגע למה שראיתי והיא לא האמינה לי עד שלא הראיתי לה את מה שראיתי וגם אז היא לא עשתה כלום! אין טעם לדבר איתם, ניסיתי. זה עוזר לחצי שעה בדיוק. נגמרו לי הכוחות מלנסות, אני לא יודעת לאן לנתב את כל הזעם הזה, אני לא מצליחה לעשות כלום! תודה על ההקשבה פשט הייתי חייבת לפרוק את זה
אני שואלת את עצמי למה בכלל לטרוח ולכתוב, כשאני כבר יודעת מה יהיו התשובות "את צריכה לנסות לדבר איתם" , "צאי מהבית" וכל מיני כאלה. לא יודעת מאיפה להתחיל אבל זה כל כך מציק לי שאני חייבת לפרוק את זה מהלב. אני בת 20, ומאז שאני זוכרת את עצמי תמיד לא זיתי ליחס מי יודע מה אוהב מצד ההורים שלי, הגדירו אותי כ"בעייתית" ואני היא זו שזכתה לכל העונשים,הצעקות, והקללות. הם אמרו לי דברים נוראיים שאני לא חושבת שהורה נורמלי אמור לומר לילדו כגון: את חולת נפש, תראו את הסתומה הזו, מפגרת, שתשרפי וכו', חבל להוסיף עוד מאלה כי זה עושה לי רע. בחודש האחרון אני נמצאת המון בבית כי עזבתי את עבודתי ורק בסוף החודש אני אתחיל לעבוד בתפקיד החדש שלי.אימי יודעת שהמצב הכלכלי שלי לא מזהיר כרגע, והיא טורחת ומקשה עלי אפילו יותר. לא סיימתי את התיכון כי בגיל 17 עברתי משבר נפשי קשה מאוד שהגיע עד כדי אישפוז פסיכיאטרי. היא יודעת שאני אדם רגיש, והיא בכל פעם מביאה אותי לידי בכי. התיסכול הזה, השהייה הממושכת בית לצידה פשוט הורסת אותי. נשבעתי שכאשר אני יעבור דירה זה יהיה היום בו אני אנתק עם הורי את הקשר. יש לי אחות קטנה בת 14 שיש לציין שהתנהגותה נוראה הרבה יותר ממה שההורים שלי מגדירים את ההתנהגות שלי. כשאבי אוסר עליה ללכת למומות מסוימים היא צועקת עליו ואומרת "מי שואל אותך בכלל" היא מקללת (מעניין אותי ממי היא למדה את זה...) וכשהיא רוצה לשחק אותה ילדה טובה היא עושה איתם יד אחת נגדי, זה מן תחביב שלהם כנראה לענות אותי. לפני כחודש הסתכלתי בטעות בטלפון הסלולרי שלה (יש לנו טלפונים זהים) וראיתי שם כאלה דברים שחשבתי שעולמי קרס. היא קטינה, ילדה, ומקיימת יחסי מין. ומשקרת להורים שלי בפרצוף בנוגע לזה! תמיד עשו אותי המפלצת הרעה בבית והנה עכשיו כשה"מלאך" שלהם עושה משהו רע זה בסדר. סיפרתי לאמא שלי בנוגע למה שראיתי והיא לא האמינה לי עד שלא הראיתי לה את מה שראיתי וגם אז היא לא עשתה כלום! אין טעם לדבר איתם, ניסיתי. זה עוזר לחצי שעה בדיוק. נגמרו לי הכוחות מלנסות, אני לא יודעת לאן לנתב את כל הזעם הזה, אני לא מצליחה לעשות כלום! תודה על ההקשבה פשט הייתי חייבת לפרוק את זה